שבעה מיזמים טכנולוגיים בתחום החברה הגיעו לשלב הגמר בתחרות של קרן רמון והשבוע יוכרז המיזם הזוכה. מדובר בתחרות ייחודית עם שאיפה יומרנית של כל מיזם לגרום לשינוי על חייהם של מיליון ישראלים בחמש השנים הקרובות. הזוכים יזכו במלגת לימודים מלאה לתוכנית היוקרתית של סינגולריטי יוניברסיטי (singularity university) שתתקיים בבסיס נאס"א בקליפורניה. קהל היעד של התחרות - סטודנטים בעלי תואר שני או שני תארים ראשונים מוכרים ואנשי מדע ומחקר. הקרדיט להבאת התחרות שייך לדלית עופר, מנכ"לית קרן רמון, שהביאה את היוזמה לארץ לראשונה.
סינגולריטי יוניברסיטי היא תוכנית ייחודית שמדי שנה מקבצת 80 מדענים, יזמים, פעילים חברתיים ואנשי עסקים, שנבחרו בקפידה מתוך 1,600 מועמדים מכל העולם. בשנה שעברה שלושה מהם הגיעו מישראל: ארז ליבנה, רונן עמית ושרון ניב. בשנת 2009 השתתפו בה שלושה ישראלים: יונתן אדירי, יועץ לנשיא שמעון פרס; ד"ר יצחק שוורץ, מומחה לקרדיולוגיית ילדים; ושי מכנס, פיסיקאי ישראלי המתמחה במחשבים קוונטיים. ישראלי נוסף, איתן אלירם ממשרד החוץ, השתתף במסלול מקוצר המיועד למנהלים.
התוכנית הייחודית של סינגולרטי נמשכת כחודשיים וחצי. היא מתקיימת בבסיס "איימס" של נאס"א, וממומנת על ידי נאס"א, גוגל וגופים נוספים. מטרתה של האוניברסיטה היא לחשוף את המשתתפים בתוכנית לטכנולוגיות המתקדמות ולמחקרים העדכניים ביותר בשלל תחומים, ולעזור להם להרים פרויקטים המכוונים לפתרון האתגרים הגדולים בתחומים כגון מים, מזון, אנרגיה וחלל.
המושג סינגולריות פרץ לתודעה הציבורית רק בשנים האחרונות. הממציא והוגה הדעות ריי קורצווייל מייצג את התורה שעומדת מאחורי הרעיון, שתואר בראשונה על ידי הסופר ורנור וינג'י ב-1982. קורצווייל קידם אותו בספריו "עידן המכונות הרוחניות" (the age of spiritual machines) מ-1998 ו"הסינגולריות קרבה" (the singularity is near) מ-2005, ומשך עשרות אלפי מאמינים.
על פי קורצווייל, ב-2045 יחדלו אנשים למות ממחלות ומזקנה, והטכנולוגיה תגיע לנקודה שבה בני אדם ומכונות חושבות ישתלבו לבסוף לישות מאוחדת. אוניברסיטת סינגולרטי מייצגת את ההיבטים המעשיים יותר של הסינגולריות, ומתמקדת בהצגת טכנולוגיות מבטיחות ליזמים.
מאות סטודנטים מרחבי העולם מנסים לתפוס את 80 המקומות הפנויים בקורס מתקדם בן עשרה שבועות, שעולה 25 אלף דולר; מנכ"לים, משקיעים ואנשי אקדמיה מתחרים על מקום בתוכנית המנהלים בת תשעת הימים שמספר המתקבלים אליה קטן יותר. שני הקורסים כוללים מפגשים עם הוגים מובילים בעולם בתחומי הננוטכנולוגיה, הבינה המלאכותית, האנרגיה, הביוטכנולוגיה, הרובוטיקה והמחשבים.
כש-150 מתמודדים נרשמו לתחרות של קרן רמון ו-18 מתמודדים נמצאו עלו לשלב חצי הגמר. לפני כשבוע הסתיים שלב חצי הגמר של התחרות, כששבעה מועמדים עלו לשלב הגמר.
themarker חושף כאן בלעדית את שבעת המיזמים המשתתפים בגמר. על חלקם אין הרבה פרטים שכן היזמים שמאחוריהם מסרבים לחשוף אותם עד שלב הגמר.
המיזם הראשון שייך גיא יוחנן, תוכנית "תלפיות", עם למעלה מ-10 שנות נסיון בתפקידי ניהול בחברות היי-טק. יוחנן הגיש לגמר את פרויקט "כל שקל נחשב". על פי סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמחצית מהמשפחות בישראל מדווחות כי הן אינן "גומרות את החודש". מטרתו של פרויקט "כל שקל נחשב" היא לספק למשפחות בישראל כלים תומכים לשם ניהול טוב יותר של התקציב המשפחתי, תכנון עתידן הכלכלי וישום תוכנית הבראה כשנדרש.
המיזם השני שייך להילל משעל סטודנט לתואר שני במחלקה לפיסיקה סביבתית ואנרגיה סולארית בשדה בוקר. משעל הגיע ולתחום האנרגיה הסולארית בעקבות לאחר שסיים את שירותו הצבאי כסרן ביחידה טכנולוגית של חיל המודיעין ועבד מספר שנים בהיי-טק. לא הרבה פרטים נחשפים מאחורי המיזם של משעל רק שמדובר במיזם שמבוסס על מחקר חקרו העוסק בסוג חדשני של תאים סולארים בעלי נצילות גבוהה המבוססים על ננו-אנטנות.
המיזם השלישי שייך לגדי מזור המפתח מערכת פרו-בונו שמשתמשת במנגנוני תגמול והכרה עבור התנדבות כדי לעזור לשמר את הפעילות ההתנדבותית. מזור אומר כי מדובר במערכת שנותנת תמריץ כדי שהמתנדבים ימשיכו לעבוד. "זה יעבוד ברשתות חברתיות, באתרים ובמקומות נוספים", הוא מסביר.
המיזם הרביעי שייך לרועי נהיר שמכהן כסמנכ"ל מחקר ופיתוח בחברת adts. נהיר מקדם בהתנדבות עם חברים כבר חצי שנה פרויקט פילנטרופי שנקרא wikigov שמטרתו לחזק את הקשר בין הציבור לכנסת באמצעותו את הדמוקרטיה הישראלית.
המיזם החמישי שייך למיכאל פייר, דוקטורנט מחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון. פייר, יחד עם פרופ' יובל אלוביץ, עופרית לסר וד"ר רמי פוזיס, הם קבוצת חוקרים מהמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון המפתחים פתרון לבעיית יצירת קשר עם חברים מסוכנים ברשתות חברתיות. חברי קבוצת החוקרים זו מוצאים דרך לפיתרון הבעיה על ידי כתיבת אלגוריתמים מתוחכמים ומורכבים המזהים משתמשים ברשת חברתיות אשר להם התנהגות שונה ויוצאת דופן ממשתמשים רגילים אחרים.
המיזם השישי שייך לעמרי יפה וצביקה אורון. האחרון בעל תואר ראשון בהנדסה ביו רפואית ובעוד חודש מסיים בהצטיינות יתרה גם את השני באוניברסיטת תל אביב. יפה היה חלק מצוות ההקמה של מערך האפאצ'י לונגבואו. בימים אלה הוא מסיים את תכנית ה-mba של קלוג-רקנאטי באוניברסיטת ת"א. המיזם של השניים, טייסים במילואים בחה"א ויזמים פעילים, נוצר כאשר זיהו במהלך שירותם הצבאי צורך משמעותי לניטור פיסיולוגי בזמן אמת והתראה על מצבי חירום שונים. החברה שהקימו עוסקת בפיתוח סנסור המתאפיין בגמישות גבוהה למיקומו על הגוף, יכולת ניטור מספר פרמטרים פיזיולוגיים במקביל, עמידות גבוהה לרעשים סביבתיים (כמו שדות חשמליים, תנועה ועוד) ומימדים זעירים.
אירוע גמר התחרות יתקיים ביום רביעי הקרוב במרכז פרס לשלום. בין השופטים בתחרות: סמי סגול, משה תאומים, מאיר ברנד, אליעזר שקדי, וקובי ריכטר.
שבעת המיזמים הטכנולוגיים שהגיעו לגמר בתחרות סינגולריטי
גיא גרימלנד
27.3.2011 / 20:21