ברננקי אשם במהפכות במזרח התיכון

>> לאחר התפוצצות בועת ההיי-טק בתחילת שהות ה-2000, הוריד הנגיד האמריקאי, אלן גרינספאן, את הריבית בארה"ב לרמת שפל היסטורית - 1%. גרינספאן גרס שיש לצמצם את הרגולציה בעידן המודרני בשל יכולתו של השוק לתקן את עצמו. הכרסום במעמד הרגולציה והריבית הנמוכה גרמו למשבר האחרון, שכונה "המשבר הכלכלי הגדול ב-80 השנים האחרונות".

כעת, וכאילו לא השתנה דבר, האמריקאים נוהגים באותה הדרך ובשנתיים האחרונות הם מנהיגים ריבית אפסית. החלשת הדולר היא אחד מתוצרי הלוואי של מדיניות זו ומהווה גם אחת מהמטרות המרכזיות, גם אם הבלתי מוצהרות של הבנק המרכזי האמריקאי, בראשותו של בן ברננקי.



דולר חלש אמנם טוב לאמריקאים, אך רע מאוד לשאר מדינות העולם. יצואניות כמו יפאן, שווייץ, אוסטרליה וברזיל נפגעות בצורה משמעותית מהתחזקות המטבעות שלהן. גם ישראל נמצאת ברשימה זו. בנקים מרכזיים בעולם ניסו פתרונות יצירתיים כמו מיסוי על תנועות הון או התערבות בשוקי המט"ח, אך עד כה הם לא הצליחו להביא להיפוך המגמה, אלא רק לעכבה במקרה הטוב.



הניסיון של ארה"ב לשמור על כוחה באמצעות ריבית נמוכה עלול להתברר כבריונות כלכלית. נוכל להבין זאת טוב יותר בבחינת עליית מחירי הסחורות: מדד מחירי המזון מצביע על עלייה של 3.4% בינואר וזינוק של כ-29% בשנה האחרונה; מדד הסחורות עלה מאז נובמבר 2008 בכ-79%. האמרת המחירים מקשה על מעמד הביניים בעולם המערבי, אך מוחצת לחלוטין את עניי המזה"ת.



השאלה היא מדוע חלה עלייה כה חדה במחירי הסחורות? האם בגלל שהעולם סובל ממזג אוויר הפוגע ביבולים או שמא הדברים נעוצים בעובדה שכלכלת העולם צומחת במהירות ולכן מפתחת ביקושים כל כך גדולים, וכפועל יוצא - עליות מחירים כה חדות. אפשרות סבירה יותר היא שהתייקרות הסחורות החלה, בצירוף מקרים מופלא, במקביל להורדת הריבית בארה"ב.



בואו נברר את הנקודה הזו עד תום: בספטמבר 2008 העולם נכנס לסחרור כלכלי. האם הגיוני שזו תהיה יריית הפתיחה לעליית מחירי הסחורות? היינו מצפים שאם הכלכלה נחלשת מחירי הסחורות דווקא יירדו עקב ירידה בביקושים. אך בעולם ההפוך שבו אנו חיים, מיתון פירושו עלייה במחירי הסחורות. אין לנו אלא להסיק שהגורם המרכזי להתייקרות מחירי הסחורות הוא תנועות ספקולטיביות שמשקפות את הצורך של המשקיעים בתשואה, ובהיעדר תשואה בשוקי המניות והאג"ח - הם ימצאו אותה במקום אחר, סחורות למשל.



אפשר לדבר ארוכות על תאוות הבצע של המשקיעים, אך אי אפשר להתעלם מהריבית הנמוכה שמדרבנת את המשקיעים לנהוג כך, וזאת מבלי שיש בנמצא מנגנונים רגולטוריים שיבלמו אותם. כעת, עם ההתקוממות העממית במזה"ת, לדיון על תנועות ספקולטיביות שגורמות לעליית מחירי הסחורות יש משמעות אחרת לגמרי. מחיר הנפט עלה מדצמבר 2008 בכ-130%, וחלק ניכר מעלייה זו חל בשל המצב במזה"ת. התחזקות זו גוררת אחריה עליות מחירים בכל הענפים המשתמשים בנפט כחומר גלם.



אם התקוממות עממית זו טובה או לא - ימים יגידו, אך אין ספק שמדיניות הריבית הנמוכה היא אחד הגורמים המרכזיים לאי יציבות גיאופוליטית בעולם כולו. אפשר לטעון שלולא הריבית הנמוכה המצב של כלכלת העולם היה גרוע יותר, וארה"ב היא זו המצילה ולא המחריבה. ואולם תמיד כדאי לזכור שכלל לא היתה נדרשת מדיניות כזו אם המנהיגים בארה"ב היו פועלים באחריות מלכתחילה.



הכותב הוא מנכ"ל חברת הפיננסים פינקסו מקבוצת למבקס