ישראל תנסה ללמוד מהאירופאים איך ליצור תחרות בשוק התקשורת

>> היום יקיים משרד התקשורת כנס בינלאומי ראשון מסוגו שבמרכזו פרויקט צימוד (twinning project), שמטרתו המוצהרת היא "סיוע לרגולטור הישראלי בקירוב הרגולציה לגישה הרגולטורית של האיחוד האירופי".



למעשה, מדובר בתוכנית צימוד, לפיה שלוש מדינות אירופיות - ספרד, גרמניה ואיטליה - יאמצו וילוו את משרד התקשורת הישראלי בניסוח רגולציה עדכנית לענף התקשורת המקומי. נציגי מדיניות ואכיפה בתחום התקשורת של המדינות המשתתפות ידברו היום במשכנות שאננים בירושלים על הסדרת התקשורת במדינות שלהן.

הסיבה לכך שישראל נכנסת לפרויקט הצימוד היא מכיוון שאירופה מובילה על ישראל בכל הקשור לרגולציית תקשורת - כל רפורמה שמתרחשת בימים אלה בישראל בתחום התקשורת, קרתה שנים קודם לכן במדינות אירופה. ניוד מספרים, הכנסת מפעילות וירטואליות, מכרז תדרים ומיסוד שוק קווי סיטוני - כולן רפורמות שכבר נעשו ברוב מוחלט של מדינות אירופה המערבית. מסיבה זו, מצב התחרות בשווקים המדוברים טוב בהרבה ממצב התחרות בישראל. עד שיסתיים התהליך, אנחנו בישראל יכולים לצפות מהצד בשוקי התקשורת המתקדמים באירופה ולקנא.



ספרד: המפעילות הגדולות נפגעו מהתחרות



בספרד יש 46 מיליון תושבים עם כ-55 מיליון לקוחות סלולר - שיעור חדירה סלולרי של 121%, נמוך במעט משיעור החדירה הישראלי. בשוק הסלולר בספרד יש ארבע מפעילות סלולר gsm. הגדולה מביניהן היא מוביסטאר של תאגיד טלפוניקה עם כ-52% מהשוק; שתי המפעילות הקטנות יותר הן וודאפון ואורנג', והמפעילה בעלת התשתית הקטנה ביותר היא yoigo.



yoigo היא מקרה מעניין. בתחילת שנות ה-2000 חש הרגולטור הספרדי לענייני תקשורת כי אין מספיק תחרות בשוק הסלולר. הוא החליט להכניס מפעילה חדשה ויצא במכרז תדרים שבו זכתה yoigo והחלה לפעול ב-2006. כדי לתת רוח גבית לחברה הצעירה, קבע הרגולטור הספרדי אפשרות של נדידה פנים ארצית: בשנה הראשונה לפעילותה כיסתה החברה באופן עצמאי רק 26% מהמדינה, ואת שאר הכיסוי השיגה החברה באמצעות נדידה על רשת מתחרה. בסוף 2009 לחברה היו 1.5 מיליון לקוחות, ובסוף 2010 היו לה 2.3 מיליון לקוחות.



באחרונה הכריז מנכ"ל החברה ש-yoigo תחל במלחמת מחירים בענף הסלולר הספרדי. זוהי רק ההתחלה, מכיוון שבשוק הספרדי יש הרבה מפעילות וירטואליות (mvno), כמו euskaltel ,simyo ,happym ו-vil - חלקן אגרסיביות מאוד בתמחור ומציעות דקת שיחה במחיר של 5-6 יורו סנט לדקה (25-30 אגורות).



תוצר של התחרות בשוק הסלולר הספרדי הוא ניעות גדולה של לקוחות בין החברות המתחרות. על פי דו"ח חברת שלדור שהוגש למשרד התקשורת, ב-2006-2008 חל שינוי של 5.2% בנתחי השוק של מפעילות הסלולר בספרד, לעומת 1.5% בישראל. מפעילות הסלולר בישראל אוהבות לשמור על נתחי שוק קבועים ולא לטלטל בעזות את הספינה הרווחית שלהן. תוצאת התחרות היא שב-2006-2009 ספגו מפעילות הסלולר בספרד ירידה של 1.1% ב-ebitda, בעוד שהמפעילות בישראל הגדילו את הנתון ב-9.1%.



גרמניה: דור 4 ועשרות מפעילות וירטואליות



בגרמניה הענקית יש 82 מיליון אנשים עם 107 מיליון לקוחות סלולר - שיעור חדירה של 131%, בדומה לישראל. גם במדינה הזו ארבע מפעילות עיקריות: g2o ,t-mobile, וודאפון, ו-e-plus. לאחרונה יש 19 מיליון לקוחות, והיא בחרה באסטרטגיה של שיווק באמצעות מותגי משנה ומפעילות סלולר וירטואליות. מסיבה זו, גרמניה היא כנראה אלופת ה-mvno האירופית, עם עשרות מפעילות נישתיות. המחירים בהתאם: חברת base, למשל, שהיא מותג של e-plus, מציעה חבילה סלולרית ללא הגבלה של שיחות ו-sms ב-60 יורו לחודש (כ-300 שקל).



גרמניה גם מובילה בחדשנות: מדצמבר 2010 רשת וודאפון מפעילה במדינה רשת דור 4 (lte), והמפעילה 2o הכריזה באחרונה כי ביולי הקרוב תשיק גם היא רשת כזו.



איטליה: המפעילות הגדולות איימו והפסידו



בארץ המגף יש שיעור חדירה סלולרי חסר תקדים: 150%. במדינה יש 60 מיליון תושבים, אך 90 מיליון לקוחות סלולר. גם באיטליה פועלות ארבע מפעילות gsm, והשוק מאופיין בצריכת data גבוהה - כ-27% מכלל ההכנסות. מאפיין נוסף הוא שליטה של כרטיסי חיוג על פני מנויי אשראי- 87% מהמנויים הם pre-paid.



איטליה מעניינת בהיבט של ה-mvno. בדומה לישראל, עד 2006 איימו מפעילות הסלולר באיטליה כי לא יאפשרו כניסה של מפעילות וירטואליות. ואולם במארס 2007 נפרץ הסכר ונחתם הסכם ה-mvno הראשון במדינה, ומאז יש צמיחה גדולה מאוד בפעילות של המפעילות הווירטואליות במדינה.



ההשפעה של מפעילות הסלולר על מחיר הדקה היתה משמעותית. ב-2005 עלתה דקת שיחה ממוצעת במדינה 20 יורו סנט, שנה וחצי לאחר מכן, בסמוך לתחילת רפורמת המפעילות הווירטואליות, המחיר ירד ל-16 יורו סנט לדקה. ב-2008 לקוח איטלקי ממוצע שילם על דקת שיחה 13 יורו סנט ונכון לרבעון השלישי של 2009 מחיר דקת שיחה ממוצעת באיטליה היה 12 יורו סנט (כ-60 אגורות), מחיר שנכון עד היום.



רשות מקצועית במקום משרד ממשלתי



מעבר לתחום הסלולר, גם בתחום התקשורת. הקווית יש לישראל מה ללמוד מהניסיון באירופה. בשלוש המדינות למשל, נעשתה כבר רפורמה של שוק סיטוני בתחום. בגרמניה, 15% מהקווים הם במודל סיטוני, באיטליה 24% ובספרד 30%.



לבסוף, ואולי חשוב יותר מהכל, בשלוש המדינות יש מה שידחוף רפורמות בתחום התקשורת. בשלושתן אין משרד תקשורת ממשלתי אלא רשות תקשורת. באיטליה הרשות נקראת agcom, בגרמניה bnetza ובספרד cmt. מתי גם אנחנו נוכל להתגאות ברשות תקשורת מקצועית ועצמאית? לשר התקשורת, משה כחלון, פתרונים.