המטרה: לשנות את חייהם של מיליון ישראלים בחמש שנים

>> דלית עופר, מנכ"לית קרן רמון, ניצבה בפני אתגר לא קטן. כיצד לשמר את זיכרונו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, בצורה שתשקף יותר מכל את רוחו ופועלו. באופן שאינו מפתיע, הפתרון הגיע מכיוון סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, שנותנת את חסותה לאחד הפרויקטים האקדמיים היוקרתיים בעולם - סינגולריטי יוניברסיטי (singularity university). מסלול הלימודים נמשך עשרה שבועות ובו לוקחים חלק 80 מדענים יזמים, פעילים חברתיים ואנשי עסקים, שנבחרים בקפידה מתוך אלפי מועמדים.

בחודשים האחרונים ניהלה קרן רמון תחרות בין יזמים מקומיים. מדובר בתחרות ייחודית עם שאיפה יומרנית לגרום לשינוי על חייהם של מיליון ישראלים בחמש השנים הקרובות. שבעה מיזמים טכנולוגיים בתחום החברה הגיעו לשלב הגמר בתחרות, והשבוע יוכרז המיזם הזוכה.



themarker חושף לראשונה את המיזמים שעלו לשלב הגמר, שאחד מהם ייבחר כזוכה ביום שלישי במרכז פרס לשלום. בין השופטים בתחרות: סמי סגול; משה תאומים; מאיר ברנד; אליעזר שקדי, וקובי ריכטר.



מאות סטודנטים מרחבי העולם מנסים לתפוס את 80 המקומות הפנויים בקורס היוקרתי, שמחירו 25 אלף דולר. מנכ"לים, משקיעים ואנשי אקדמיה מתחרים על מקום בתוכנית המנהלים המקוצרת, שאורכה תשעה ימים, שמספר המתקבלים אליה קטן יותר. שני הקורסים כוללים מפגשים עם הוגים מובילים בעולם בתחומי הננו- טכנולוגיה, בינה מלאכותית, אנרגיה, ביו-טכנולוגיה, רובוטיקה ומחשבים.



150 מתמודדים נרשמו לתחרות של קרן רמון, ו-18 מתמודדים עלו לשלב חצי הגמר, שהסתיים לפני כשבוע. themarker חושף לראשונה את שבעת המיזמים המשתתפים בגמר. על חלקם אין הרבה פרטים, שכן היזמים שמאחוריהם מסרבים לחשוף אותם עד שלב הגמר.



המיזם הראשון, "כל שקל נחשב, הוגש על ידי גיא יוחנן מתוכנית תלפיות. על פי סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמחצית מהמשפחות בישראל מדווחות כי הן אינן מצליחות לגמור את החודש. מטרתו של הפרויקט היא לספק למשפחות בישראל כלים תומכים לשם ניהול טוב יותר של התקציב המשפחתי, תכנון עתידן הכלכלי ויישום תוכנית הבראה כשנדרש.



המיזם השני הוא של הלל משעל, סטודנט לתואר שני במחלקה לפיסיקה סביבתית ואנרגיה סולארית בשדה בוקר. משעל הגיע ולתחום האנרגיה הסולארית לאחר שסיים את שירותו הצבאי כסרן ביחידה טכנולוגית של חיל המודיעין ועבד כמה שנים בהיי-טק. לא הרבה פרטים נחשפים מאחורי המיזם של משעל, אך מדובר במיזם שמבוסס על מחקר העוסק בסוג חדשני של תאים סולאריים בעלי נצילות גבוהה המבוססים על ננו-אנטנות.



המיזם השלישי שייך לגדי מזור, המפתח מערכת פרו-בונו שמשתמשת במנגנוני תגמול והכרה למיזמי התנדבות, במטרה לעזור לשמר את הפעילות ההתנדבותית. "זה יעבוד ברשתות חברתיות, באתרים ובמקומות נוספים", הוא מסביר.



המיזם הרביעי שייך לרועי נהיר, שמכהן כסמנכ"ל מחקר ופיתוח בחברת adts. מזה חצי שנה מקדם נהיר בהתנדבות עם חברים פרויקט פילנתרופי שנקרא wikigov. מטרת הפרויקט היא לחזק את הקשר בין הציבור לכנסת, וכך לחזק את הדמוקרטיה הישראלית.



המיזם החמישי שייך למיכאל פייר, דוקטורנט במחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון. פייר הוא חלק מקבוצת חוקרים מהמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון, שבה חברים גם פרופ' יובל אלוביץ, עופרית לסר וד"ר רמי פוזיס. הקבוצה מפתחת פתרון לבעיית יצירת קשר עם חברים מסוכנים ברשתות חברתיות. הדרך לפתרון הבעיה היא אלגוריתמים מתוחכמים ומורכבים המזהים משתמשים ברשתות החברתיות בעלי התנהגות שונה ויוצאת דופן ממשתמשים רגילים אחרים.



המיזם השישי שייך לעמרי יפה וצביקה אורון. האחרון בעל תואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית, ובעוד חודש יסיים בהצטיינות יתרה גם את התואר השני באוניברסיטת תל אביב. יפה היה חלק מצוות ההקמה של מערך מסוק הקרב אפאצ'י לונגבואו. בימים אלה הוא מסיים את תוכנית ה-mba של קלוג-רקנאטי באוניברסיטת תל אביב. השניים, טייסים במילואים בחיל האוויר ויזמים פעילים, זיהו במהלך שירותם הצבאי צורך משמעותי של ניטור פיזיולוגי של חיילים בזמן אמת והתראה על מצבי חירום שונים. החברה שהקימו עוסקת בפיתוח סנסור המתאפיין בגמישות גבוהה למיקומו על הגוף, יכולת ניטור כמה פרמטרים פיזיולוגיים במקביל, עמידות גבוהה לרעשים סביבתיים (כמו שדות חשמליים, תנועה ועוד) וממדים זעירים.