האם נגמרו שנות הזוהר של הכוכבות המתפתחות?

>> תנועת הכספים בעולם מצביעה על מגמה אחת ברורה: שווקים מתעוררים אינם אטרקטיביים יותר בעיני המשקיעים, ומי שתפסו את מקומם הם השווקים המפותחים. בסקר משקיעים שערכה מריל לינץ', 5% בלבד ציינו כי הם נותנים משקל יתר למתפתחים, בהשוואה ל-34% לארה"ב ו-11% לאירופה. מה זה אומר לגבי העתיד? האם נגמרו שנות הפריחה של הכוכבות האסיאתיות והלטיניות? קשה להשיב על שאלה זו, אך נראה כי צפויים לנו חודשים לא קלים.



באופן יוצא דופן, מתחילת השנה פיגרו השווקים המתעוררים אחרי המפותחים בכ-8%. בעשור האחרון השיגו השווקים המתעוררים תשואה עודפת של 128% לעומת השווקים המפותחים, ומגמת המסחר היתה דומה: כשהשווקים המפותחים עולים, השווקים המתעוררים עולים יותר. אחד המדדים היחידים שהצליח להציג עליות שערים מתחילת השנה היה china a shares, שסגור למרבית המשקיעים הזרים ונוטה ללכת בדרך אחרת משאר העולם מפעם לפעם. המשקיעים נוטשים את השווקים המתפתחים מבלי להביט אחורה.

מה מסתתר מאחורי השינוי והאם הוא מוצדק? הדאגה הראשונה היא הסיכון הגיאופוליטי. בעוד השווקים מטולטלים על ידי האירועים במזרח התיכון והאסון ביפן, המשקיעים נוטשים את הסיכון ושבים הביתה. במצב כזה כל קבוצת המתפתחים נתפשת, שלא בצדק, כמקשה אחת של אפיק נחות, עד יעבור זעם. הדאגה השנייה היא האינפלציה. כאן מדובר כבר בשיקול כלכלי, שאף הוא מצריך הבחנה בין המדינות השונות והאינפלציות השונות - אינפלציית מזון ואנרגיה ואינפלציית ליבה.



אינפלציית המזון היא בעיה אקוטית כלל-עולמית שגורמת ללא מעט כאב ואי-שקט, בעיקר במדינות חלשות יותר. בחלקה זו תופעה שנובעת מעלייה בביקוש - יותר אנשים עם יותר כסף - ובחלקה האחר היא נגרמת מצד ההיצע - פגיעה ביבולים על רקע נזקי מזג האוויר (בצורת ברוסיה, ברזיל וסין, שיטפונות באוסטרליה וכדומה). עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהררי כספים ספקולטיביים שיחקו תפקיד לא קטן בזינוק המחירים בטווח הקצר. למרבה המזל, המחירים הגבוהים מביאים עמם גם את המכה וגם את התרופה - החקלאים מקבלים תמריץ טבעי להגדיל את היבולים, מה שעשוי להוביל לירידת מחירים בשלב מאוחר יותר.



אינפלציית הליבה היא אינפלציה מסוג אחר, מכיוון שבמדינות המתפתחות היא נחשבת "בעיה טובה". קיומה של אינפלציה ליבה הוא סימן לכך שהכלכלות צומחות, ובמובן הזה האינפלציה היא הסמן לחוסן. השווקים הפיננסיים הם אלה שבדרך כלל לא מתלהבים בטווח הקצר מעלייה בריביות, אף שבטווח הארוך הצמיחה תוביל בסופו של דבר לגידול ברווחים ולעליית שוק המניות.



מצבם הכלכלי של השווקים המתפתחים עדיין טוב יותר מזה של המפותחים. זה נכון במונחי צמיחה, השקעות בהון, מנופים פיננסיים ואף במונחים מופשטים יותר כמו סנטימנט. אנחנו לא מעודדים שאננות בעניין האינפלציה, ובכל זאת יש לשער כי ידי הממשל הארוכות (בעיקר בסין) יצליחו לווסת את בועות האשראי והנדל"ן.



הזדמנות פסיכולוגית



באופן פרדוקסלי, האסון ביפאן עשוי להיות נקודת המפנה. שבוע לאחר רעידת האדמה ביפאן והמרחק הקצר מאסון גרעיני, נראה כי השווקים בעולם נושמים לרווחה על רקע חדשות מרגיעות בעניין הכורים הגרעיניים. בשלב זה עדיין לא ברור מהי רמת הקרינה באזור, אבל ההערכות הן כי פעילות המפעלים תתחדש בתוך כמה שבועות, וכי פעולות השיקום והבנייה מחדש יספקו רוח גבית מחודשת לצמיחה בשלב מאוחר יותר.



האסון ביפאן עשוי להתגלות בדיעבד כהזדמנות להגדלת החשיפה המנייתית ולניצול הפאניקה בשווקים. במקרה זה יהיה קשה לעצור את המומנטום החיובי של המשקיעים, שימשיכו לחפש תשואה עודפת - ועשויים למצוא אותה באותם שווקים מתעוררים שהשיגו ביצועי חסר לעומת השווקים המפותחים.



לא צריך הרבה כדי לשנות את דעתם של המשקיעים. רגיעה גיאופוליטית, התמתנות בולמוס הסחורות (בעיקר החקלאיות) והתקררות במרכיבי הנזילות, כמו אשראי וכמות הכסף, עשויים להיות סמן דרך ראשון שקורא לשוב בזהירות לשווקים הנטושים.



בנוסף, האסון ביפאן עשוי להוות פוטנציאל גבוה עבור השווקים המתעוררים באסיה, המתאפיינים בקשרי מסחר ענפים עם הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. פעולות השיקום יצריכו משאבים רבים בתחום התשתיות כמו מלט, פלדה, נחושת וציוד הנדסי, שהציגו ביצועי חסר מתחילת השנה בעקבות התמתנות הביקושים מסין. בנוסף, חברות מתחרות לחברות יפאניות עשויות להגדיל נתח שוק בעקבות השבתת הפעילות של המפעלים ביפאן. עם זאת, יש לסייג ולומר כי בשלב ראשון חלק לא מבוטל משרשרת האספקה של הייצור הגלובלי העוברת דרך יפאן צפוי להיפגע. דוגמה לכך ניתן למצוא במפעלי ג'נרל מוטורס ורנו, שהודיעו כי ייאלצו לנפחית את שעות העבודה במפעלים שלהם בדרום קוריאה בעקבות מחסור בחלפים יפאניים.



הזדמנויות נוספות עשויות להימצא בתחום הפחם ובתחום הולכת הגז הטבעי, בעקבות האסון הגרעיני שיצריך מקורות אנרגיה חלופיים. חברות באינדונזיה, ברזיל וסין צפויות ליהנות מהמגמה.



-



יניב חברון הוא מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באקסלנס נשואה. רינת אשכנזי היא אנליסטית בכירה במחלקת מחקר ואסטרטגיה בחברה. הכתבה אינה תחליף לייעוץ, ולכותבים או לאקסלנס אין עניין אישי בנושא הכתבה