מי רוצה להשקיע בחברת תקליטים

גרדיאן

>> אדגר ברונפמן הבן, איל המוסיקה ויורש אימפריית סיגראם של משפחת ברונפמן, סוחר באוצרות תרבות כמו שאנשים אחרים סוחרים בשטויות באי-ביי. הנכס המעניין ביותר שברונפמן מעמיד למכירה הוא וורנר מיוזיק, חברת התקליטים שרכש ב-2003 ואחראית לאמנים כמו לד זפלין. בהתחשב במצב תעשיית המוסיקה בשנים האחרונות, לא ברור למה זה אמור לעניין מישהו, אך שלל מתמודדים צבעוניים וידועים הגישו הצעות עבור חלק או כלל החברה.



מתחרתה של וורנר, emi, שרויה בבעיות קשות מאז כישלון השתלטות חברת ההשקעה הפרטית טרה פירמה עליה, ונמצאת כעת בבעלות הנושה הגדולה שלה, ענקית הפיננסים סיטי.



הקטלוגים של שתי החברות יחד הם נכס נהדר, הממשיך להניב תמלוגים - פרת מזומנים יציבה ללא סיכון. ואולם חטיבות ההקלטה של שתי החברות, האחראיות למציאת אמנים חדשים ולשיווקם, נמצאות בצרות צרורות, כמו התעשייה כולה.



ב-2000, כשמגזר המוסיקה ושוק הדיסקים היו בשיאם, מספר רוכשי המוסיקה בארה"ב היה קרוב ל-160 מיליון. כיום ירד מספר זה אל מתחת ל-130 מיליון. צרכן המוסיקה הממוצע בארה"ב מוציא 43 דולר בשנה על מוסיקה, לעומת 60 דולר ב-2000.



חנות אייטיונס של אפל פתרה בעיה אחת עבור המגזר, כשהציעה חלופה חוקית ומכניסה לשירותי שיתוף הקבצים כמו נאפסטר. ואולם היא הציבה בעיה חדשה: במקום למכור דיסקים ב-12 דולר, כעת נמכרים שירים בודדים ב-99 סנט.



הבעיה קיימת גם עבור כוכבים גדולים. ליידי גאגא יכולה לחתום על עסקה לפרסום מצלמות של פולארויד, וג'סטין ביבר יכול להופיע בסרטי תלת-ממד ולפרסם קרם לפנים, אך הכסף שהם מרוויחים מהמוסיקה שלהם לא מתחרה בסכומים שהרוויחו מדונה או מייקל ג'קסון ממכירות דיסקים. כוכבים ידועים פחות מתקשים עוד יותר.



הכנסות וורנר צנחו בין השנים 2004-2010 ב-13%. הכנסות emi באותה תקופה צנחו, לפי הערכות, ב-22%. החברות הגדולות, שנמצאות בבעלות תאגידים כמו סוני או ויוונדי, יכולות להחזיק מעמד זמן רב יותר ולקוות שיימצא פתרון. ואולם emi כבר איבדה את עצמאותה, ו-וורנר ודאי לא יכולה להחזיק מעמד לעוד זמן רב.



ההתפתחויות בתעשיית האינטרנט עשויות להוות שביב תקווה. מריסה מאייר, סגנית נשיא גוגל, דוחפת את ענקית החיפוש להתמקד במוסיקה. באחרונה היא ראיינה את ליידי גאגא למשל, עבור הסדרה musicians@google ביוטיוב. עבור גוגל, ענף המוסיקה הוא זירה חשובה במאבק שלה באפל. השירות שלה עשוי לספק חלופה למודל אייטיונס של אפל, ולהתרחקות מהמודל של מכירות השירים הבודדים.



אולי המודלים החדשים לשירותי מוסיקה ניידים יכולים לספק תזרים הכנסות חדש לתעשיית המוסיקה, אך כרגע הדבר נראה רחוק ביותר. "כרגע נראה שכל חברות התקליטים הן ספינות טובעות", אומר גלן פיפלס, אנליסט במגזין המוסיקה "בילבורד". "אף שהן משתפרות בשאיבת המים מן הסיפון, הן עדיין לא הצליחו לסתום את החורים", הוא מסביר.