>> יש סימנים לכך שהחמדנות אינה זרה לחלק מעורכי הדין בישראל ומגיעה עד כדי חוסר יושר. למשל, עיתון "הארץ" חשף בעבר כי יש עורכי דין הגובים שכר טרחה מופרז מניצולי שואה ויורשיהם. דוגמה ידועה אחרת היא שלא פעם ממליצים עורכי דין ללקוחותיהם שלא להסכים להליך גישור - בגלל הרצון לגרור את ההליך המשפטי כדי שיניב לעורך הדין שכר טרחה.
המחקר המדעי מאשש כי למוניטין הרע של עורכי הדין יש בסיס. פרופ' ליסה לרמן מאוניברסיטת קולומבוס בחנה במחקר מ-2002 את הקשר בין עורכי הדין לבין חמדנות וחוסר יושר. לרמן מצאה כי החמדנות קיימת ומשמעותית בקרב עורכי הדין בארה"ב.
מסקנותיה התבססו בין היתר על כי מ-1987 ועד 1996 עלה החיוב הממוצע של שותפים במשרדי עורכי דין בארה"ב מ-142 דולר לשעה ל-200 דולר לשעה. לעומת זאת, ב-1992 השקיע שותף במאה המשרדים הגדולים בארה"ב כ-56 שעות בשנה בתיקי פרו-בונו (התנדבות) ואילו ב-1999 הצטמק השיעור הממוצע לכ-36 שעות בשנה.
בשנות ה-60 עמדו שעות החיוב השנתיות של שותף בין 1,200 ל-1,400 שעות בשנה ואילו בסוף שנות ה-90 דרשו פירמות רבות מעובדיהם לחייב את הלקוחות ב-2,300 עד 2,600 שעות לשנה (בחישוב של 200 ימי עבודה בשנה, מדובר ב-13 שעות חיוב ליום).
לדעת לרמן, הסיבות לחמדנותם של עורכי הדין הן הרדיפה אחר מעמד חברתי, נאמנות פוחתת ללקוח, התאווה לכסף, ההזדמנויות הרבות הנקרות בדרכם של עורכי הדין למעול באמון הלקוח, תרבות ארגונית הרואה בכסף חזות הכל ורציונליזציה - עורכי דין יוצרים לעצמם צידוקים מוסריים וחוקיים למעשיהם.
החמדנות בעייתית בגלל חשיבות עורכי הדין לעשיית הצדק והעובדה שהחמדנות פוגעת באמון הציבור וגם באמון בתי המשפט בעורכי הדין.
מה עושים? המודעות לקיומה של החמדנות היא צעד ראשון ללחימה בה. פרופ' לרמן מצאה כי מרבית עורכי הדין מתכחשים לתופעה ורואים את עצמם כסמל ליושר ולמקצוענות. מכאן יש כיווני פעולה נוספים למזעור הבעיה:
1. אימוץ כללי ממשל תאגידי או קוד אתי המשקף כללים ארגוניים, הנם חיוניים למשרדי עורכי דין. משרד שיפעל כך יוצר מחויבות כלפי הלקוחות ובמיוחד כלפי עצמו.
2. שינוי שיטת החיוב. חיוב על פי שעות עבודה הוא שטר פתוח של לקוח לפרקליט למלא בו סכום מדי חודש. אין כל אפשרות מעשית לפקח על חיובים אלה. כשלאדם ניתן שטר ללא סכום - הפיתוי רב.
3. צניעות. קשה לדרוש מפירמה של עורכי דין שתנהיג צניעות, אך תהיה בכך תועלת. ג'ים קולינס, חוקר בולט בתחום ההתנהגות הארגונית מצא כי אגו ענק הוא מהגורמים ההרסניים בניהול עסקים, ואילו צניעות אישית היא גורם להצלחה. משרד שיעסיק יועץ חיצוני שאינו עורך דין - כדי לנטר את ניהול התיק מזווית כלכלית, רגשית או חברתית - יעביר ללקוחותיו מסר של צניעות לפיו המשפטנות אינה חזות הכל.
-
הכותב הוא דוקטור בתחום הפסיכולוגיה של קבלת ההחלטות ועורך דין
החמדנות של עורכי הדין
מנחם גלברד
29.3.2011 / 6:53