ברוש: קציני מילואים לא רוצים להיות מג"דים כי הם צריכים לעשות 90 או 120 יום מילואים

"הפוטנציאל של החרדים ובני המיעוטים אדיר. נצטרך להתאים את מקומות העבודה ולשנות את תפישות העולם – החל מדרך הגיוס ועד סביבת העבודה", כך אמר הבוקר שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים בכנס השני של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, תחת הכותרת "שוויון הזדמנויות כמנוע לצמיחה כלכלית"



ברוש הוסיף: נושא השיוויון קריטי אך מי שמנסה להשיג עובדים נתקל בקושי רב. עם זאת, אין ספק שאם נעשה את כל אלה נוכל לקלוט כח אדם מצויין איכותי שרוצה לעבוד ונצמצם פערים בחברה. זו חובתנו כמעסיקים – אנחנו לא אחראים רק לשורה התחתונה של העסק שאנחנו מנהלים אלא גם לשורה התחתונה של מדינת ישראל".



ברוש הוסיף: "ישנה בעיני תופעה מבישה של קציני מילואים בכירים שלא רוצים להיות מג"דים ומ"פים כי הם צריכים לעשות 90 או 120 יום מילואים ומתקשים לשמור על מקומות העבודה שלהם. אני מבין את המעסיקים. כשבכיר בעסק לא נמצא 90 יום זו בעיה אבל כשהאיש ישנו הוא תורם כפליים. אני קורא לשר להוסיף את אותם אנשים לרשימת ההעדפה המתקנת הקצינים הבכירים".



מתיו גולד, שגריר בריטניה בישראל אמר כי: "שגשוג הכלכלה הישראלית מאוד מרשים אבל כדי לשמור על מצבה ישראל צריכה להכיל את כל הקהילות שחיות בה בשוק העבודה. צריך מעסיקים שיצאו מגדרם כדי למצוא עובדים מאוכלוסיות מגוונות. מעסיקים שעושים זאת היום לא עושים זאת כצדקה אלא מתוך הבנה בפוטנציאל האדיר של אותם עובדים".



לדברי גולד, הרב גווניות של האוכלוסיה הישראלית היא קריטית להעצמת את שוק העבודה המקומי ולהמשיך את שגשוגה של ישראל: "הרב גוניות בישראל הובילה למחנאות - בין ערבים ליהודים בין חילונים לחרדים – יש פערים שיכולים לפגוע במרקם של האוכלוסייה הישראלית ובמעמדה של ישראל בעולם.



לדברי נציבת שיוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד ציונה קניג יאיר, "ביטחון תעסוקתי מהווה מפתח לעצמאות ולעוצמה אישית ובסיס לחברה מתוקנת, צודקת ויציבה. החוק העניק לנציבות סמכויות אכיפה במישור האזרחי, במטרה לקדם את שוויון ההזדמנויות ולמגר את האפליה בתעסוקה".



לדברי ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון: מדינת ישראל התברכה בחוקי עבודה, המגינים על העובדים ועל זכויותיהם, אולם אכיפתם לוקה בחסר: "הקשר בין אי שוויון לבין צמיחה נוגע במגוון מופעים שליליים, בתוכם העדר מוטיבציה, משום הקושי במוביליות חברתית, הישענות גדולה על תשלומי העברה, ניכור וחוסר נאמנות עד כדי חוסר יציבות חברתי פוליטי.