מבקר המדינה: מעבר צה"ל לנגב בעלות 14.7 מיליארד שקל תקוע בשל ויכוח בין האוצר למשרד הביטחון

ב-2002 החליטה הממשלה על העתקת מחנות צה"ל ומפעלי התעשיות הביטחוניות לנגב ולגליל. ב-2005 קיבלה הממשלה החלטה לאומית אסטרטגית, בעלות כוללת של 17 מיליארד שקל, להשקעות בפיתוח הנגב. השר לפיתוח הנגב והגליל היה אז שמעון פרס. התוכנית נשענה על העברת מחנות צה"ל לנגב. הודגש כי היחידות הטכנולוגיות של אגף המודיעין (אמ"ן) ושל אגף התקשוב יועברו לאזור באר שבע רבתי, כמהלך מניע ומחולל שינוי במדינת ישראל. ב-2008 החליטה הממשלה על הקמת ועדת היגוי עליונה, בראשות מנכ"ל משרד הביטחון והממונה על התקציבים באוצר, להעתקת יחידות אמ"ן (כולל 8200) והתקשוב לנגב.



בהחלטת הממשלה נאמר כי מתפקידי ועדת ההיגוי, בין השאר, לתאם עם משרדי הממשלה הרלבנטיים את העתקת מחנות המודיעין והתקשוב ולבחון את הפעולות הנדרשות לביצוע המהלך בהקדם. הוחלט גם כי קריית המודיעין תוקם במתחם ליקית-עומר עד 31.12.15 וכי יחידות אגף התקשוב יוקמו בקריית המדע בבאר שבע (בצמוד לאוניברסיטת בן גוריון) עד 31.12.17.



מדובר בפרויקט מהגדולים והמורכבים ביותר של המדינה בכלל ושל מערכת הביטחון בפרט. למרבה הפלא עד היום לא בוצע למעשה כל מהלך לביצוע החלטות הממשלה מ-2002, 2005 ו-2008, למרות שעברו תשע שנים מקבלת ההחלטה הראשונית. הסיבה, מחלוקת בין האוצר ובין משרד הביטחון מי יישא בעלויות המהלך. משרד האוצר ומרש הביטחון אינם יכולים לומר, כמובן, כי הם מתנגדים להחלטות ממשלה. אבל שני המשרדים כן יכולים לומר, כדרכם, כי אינם יכולים (ביטחון ואוצר) לשאת בעלות כל התוכנית, או חלק ממנה (ביטחון).



על פי נתוני צה"ל, כפי שמביא אותם מבקר המדינה, מעל 10,000 חיילים, קצינים ואזרחים עובדי צה"ל עתידים לשרת בנגב בעקבות העתקת היחידות. כ-32% מהם אנשי קבע (64% מהם עוסקים במקצועות טכנולוגיים, בהנדסה ובמדעים מדויקים). לפי מבקר המדינה, "אנשי הקבע ומשפחותיהם הם הקטר לחיזוק הנגב, לצמיחתו ולפיתוחו". המבקר קובע, בהסתכמו על נתוני מערכת הביטחון מ-2009, כי עלות העתקת יחידות אמ"ן מוערכת בכ-14.7 מיליארד שקל ועלות העתקת יחידות התקשוב בכ-7.8 מיליארד שקל.



המחלוקת, כאמור, היא מי יישא בסכום העברה. משרד האוצר טען מההתחלה אנחנו, כלומר תקציב המדינה, ומערכת הביטחון. מערכת הביטחון אמרה בתחילה, רק המדינה, כיוון שלי אין כסף. הוויכוח הזה תקע את כל המעבר לנגב. כאמור פרויקט לאומי, שבא לשדרג את דרום המדינה, כלכלית, חברתית ועוד. פרויקט שהיה אמור להעצים את היכולת המבצעיות של צה"ל ולתת מענה לצרכים מבצעים חדשים הנוגעים לאיום הגובר על העורף הצבאי.



בדיון שהתקיים בוועדת ההיגוי העליונה בנובמבר 2008 אמר מי שהיה אז ראש אגף תקציבים באוצר, רמי בלינקוב, כי "נטל התקציב יחול על משרד הביטחון כמו גם על משרד האוצר". לעומת זאת מי שהיה אז מנכ"ל משרד הביטחון, פנחס בוכריס, ציין כי, "משרד הביטחון אינו יכול לקחת על עצמו נטל תקציבי". במארס 2010 שינה משרד הביטחון את עמדתו. מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, דיבר על "חלקה של מערכת הביטחון בנטל התקציבי". בספטמבר האחרון נאמר כי מערכת הביטחון מוכנה לשאת ב-10% מעלות הפרויקט. באוקטובר האחרון מסרו נציגי אגף התקציבים באוצר למבקר המדינה, כי 10% אינם מספקים אותם.



ביוני 2007 נכנס אהוד ברק לתפקיד שר הביטחון. מבקר המדינה לא מצא מאז ועד סיום הביקורת סימוכין לדיון יעודי כלשהו בהשתתפות השר ובהשתתפות ראשי מערכת הביטחון בנושא העתקת היחידות.



מבקר המדינה קובע כי במשך למעלה מארבע וחצי שנים, מאז החלטת הממשלה, ועל אף קיומם של דיונים, ועדות ומנהלות בגופים וברמות שונות, לא התקבלו הכרעות בסוגיות המרכזיות הקשורות לתקצוב ולמימון פרויקט המעבר לנגב.



הגורמים הבכירים במערכת הביטחון, במשרד האוצר ובמשרד רה"מ, שאמורים היו להוביל את הפרויקט, ובראשם מנכ"לי משרד הביטחון, הממונים על התקציבים במשרד האוצר ומנכ"לי משרד רה"מ מאז 2008, לא פעלו די הצורך לפתרון בעיית המימון.



ועדת היגוי עליונה להעתקת מחנות צה"ל לנגב התכנסה פעם אחת בלבד. משרד רה"מ לא יזם פעילות לפתרון המחלוקת. בשל כך ברור עתה מעל לכל צל של ספק כי קריית המודיעין לא תעמוד על תילה ב-2015 ואגף התקשוב לא יתחיל לפעול ב-2017 כמתוכנן.



מבקר המדינה קובע כי על מערכת הביטחון ומשרד האוצר לשים קץ לאי הוודאות בנוגע לעצם ביצוע התוכנית. נוכח חשיבות הפרויקט וערכו הלאומי נדרשת מעורבותם האישית של שר הביטחון ושל שר האוצר בקידום, גיבוש ופתרון דחוף למחלוקת בנושא מימון הפרויקט. אם לא תושג הסכמה ביניהם עליהם להביא את המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה, בהקדם האפשרי.