העובדים הסוציאליים מאוכזבים: "מה זה הפעימות העלובות האלה? איזה עתיד יש למקצוע הזה?"

>> אכזבה - זו התחושה הכללית בקרב עובדים סוציאליים רבים בעקבות הסכם השכר הסופי שאליו הגיעו שלשום נציגי ההסתדרות, איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד האוצר, בלחצה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד.



ארד המשיכה בכך את המסורת האקטיביסטית שבה החל קודמה בתפקיד, סטיב אדלר, שבה נשיא בית הדין הארצי אינו מסתפק בתפקיד שיפוטי פסיבי, ומגלה מעורבות פעילה בסכסוכי עבודה, במטרה לנסות להשיג הסכם שיסיים שביתה ארוכה.



לפי ההסכם החדש, העובדים יקבלו תוספת שכר של 1,000 שקל בארבע פעימות עד 2014. כמו כן ההפרשה לפנסיה תגדל ב-2% ל-19.5%.



קבוצות עובדים סוציאליים וסטודנטים לעבודה סוציאלית ניסו לארגן אתמול הפגנות, וכ-150 עובדים השתתפו אתמול בהפגנה מול בית ההסתדרות בתל אביב, בטענה שההסכם החדש לא עושה עמם צדק, והניפו כרזות בנוסח "שפנים הביתה", "איציק פרי (יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ח"ב) תתפטר" ו-"מאבק צודק, הסכם לא צודק". העובדים הסוציאליים משלימים עם הסכם השכר החדש, אך כבר עתה מייחלים לסיבוב הבא בעוד שלוש שנים, אז יחל הקרב על הסכם השכר הבא.



אסף כהן, 33, עובד מחלקת הרווחה של עיריית ירושלים, המתמחה בצרכיהם של קשישים, היה מלא תקווה בתחילת החודש שהסכם השכר החדש יחלץ אותו מהמצוקה הכלכלית שבה הוא נמצא, שאינה שונה בהרבה מהמצוקה של חלק ממטופליו. שכרו החודשי (לפני חתימת ההסכם) הוא 5,400 שקל ברוטו, ולצורך השלמת הכנסה הוא עובד כמלצר באירועים משפחתיים.



"כגודל הציפיות, כך האכזבה", הוא אמר אתמול. "משרד האוצר גילגל את יצחק פרי (יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ח"ב) מהדרישה לשנות את מבנה השכר. התוצאה היא שאני עוד יכול להיתקע במשך שנים ארוכות בדרגה ז', למשל, בלי להתקדם בשכר. בשעות הבוקר התכנסנו 50 עובדים בשירותי הרווחה של דרום ירושלים כדי להתייחס להסכם החדש ולא היה אחד שרווה נחת. גם המעט שהושג, תוספת שכר של 22.5%, היה הודות ללחץ של עובדים מהשטח. לא נעשה פה תיקון משמעותי של עיוותי השכר. איני יודע אם אמשיך עוד זמן רב בעבודה סוציאלית, אף שבחרתי בה מרצון לעזור לחלש".



קרין ריבנוביץ', 24, שעומדת לסיים בעוד שלושה חודשים את לימודי התואר הראשון לעבודה סוציאלית, פעילה בתנועת הסטודנטים עו"סים שינוי, שעוררה את גל המחאות של העובדים הסוציאליים כנגד ההסכם עוד כשגובש לראשונה בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני לממונה על השכר באוצר אילן לוין, לפני כשבועיים.



"אכפת לי מההסכם הזה מכיוון שבעוד חודשים אחדים אהיה עובדת סוציאלית והוא יחול עלי", היא אומרת. "כעת אני ממלצרת במסעדה ירושלמית ושכרי גבוה יותר מזה שאקבל כשאהיה עובדת סוציאלית. ההסכם הזה הכניס בי ספקות אם כדאי לפנות לעבודה סוציאלית, אך בסופו של דבר כן אלך לתחום זה, כי אני רוצה לעבוד עם החברה שאני חיה בה".



ישי מולגן, 36, המועסק במרכז למניעת אלימות במשפחה של עיריית פתח תקוה, קיבל אתמול מפקידת המילואים שלו זימון לתרגיל גדול של הגדוד. "אני מקפיד להתייצב לשירות מילואים כמו שעון", הוא מעיד על עצמו. "אבל כשקראתי על הסכם השכר הסופי שנחתם עבורנו, התמלאתי כעס וניתבתי אותו אל פקידת המילואים המסכנה. הודעתי לה שלא אגיע, כי איני רוצה לשרת הפעם את המדינה שזנחה אותי".



לדבריו, למשרד האוצר אינטרס להפריט את שירותי הרווחה, "כדי שיוכל להסיר מעצמו את האחריות לטיפול באוכלוסיה החלשה", טוען פורמן. לדבריו, תוספת של %22.5 אינה מפצה על שחיקת שכרם של העובדים הסוציאליים לאחר 17 שנים שבהן לא נחתם הסכם ייחודי עבורם. "אין בהסכם הזה יצירת אופק של התקדמות מבחינת דרגות השכר וגם לא מלה על השתלמויות. אני בטוח שהמאבק לתיקון מעמדו של העובד הסוציאלי לא הסתיים עם החתימה על ההסכם הסופי, אלא בעצם רק מתחיל", הוא אומר.



"ביזיתם את כולנו"



עמוד מאבק העובדים הסוציאליים בפייסבוק שפתחו מתנגדי ההסכם גדוש במאות אמירות של עובדים סוציאליים המבטאות מרירות של ממש על ההסכם החדש. העובד הסוציאלי נחי מזור כתב שם: "פשוט בושה. ביזיתם את כולנו. מה זה הפעימות העלובות האלה?! אני מעדיף למצוא השלמת הכנסה בעבודות ניקיון, או שאלך לפתוח תיק במחלקת הרווחה אצל קולגה שלי. הרי גם אנחנו חיים מתחת לקו העוני. איזה עתיד יש למקצוע הזה?"



העובד הסוציאלי רועי גודי ענה לו: "האכזבה מוצדקת אבל אם המקצוע בוער בעצמותיך, כמו שהוא בוער ברובנו - אתה תמשיך לעבוד בו. המקצוע שלנו יושב חזק על מבנים אישיותיים. נראה לך שאתה יכול לשנות אישיות?"



העובד הסוציאלי אלי פפוסון כתב: "השופטת הדגולה המקורבת לבייניש, נילי ארד, שאיימה בהוצאת צווי מניעה נגד העובדים שמרוויחים 5,000 שקל והביאה בכך להכשלת מאבקם של העובדים הסוציאליים, תגיע עד המאבק הבא ב-2014 לגיל 70. היא תפרוש לגמלאות ולא תוכל להכשיל את המאבק הבא. שופט עם שיקול דעת נורמטיבי לא יוציא צווי מניעה לשובתים עם משכורות כה מבזות". דוד סידס מסכם את דעתו בעמוד הפייסבוק וכתב: 'עצוב. אצל עובדי הנמל ההסכם לא היה עובר".



שני חברים בצוות המשא ומתן של איגוד העובדים הסוציאליים, עידו זולטי ושולה מנחם, פרשו מהצוות במחאה על כך שהשופטת ארד אילצה את הצדדים לחתום על הסכם השכר שהם התנגדו לו. זולטי, מפקח במחוז הדרום של משרד הרווחה, דרש יחד עם מנחם ושלושה חברים נוספים בצוות המו"מ לבטל את הסיכום בין עיני ללוין על הארכת שבוע העבודה בשעה וחצי ולהשאיר על כנה את תוספת השכר בשיעור של 25%. אך עמדתם נדחתה על ידי רוב חברי המרכז שהתכנסו בחדר צדדי בבית הדין הארצי כדי להכריע על גורל ההסכם.



זולטי מגדיר את ההסכם "בינוני". לדבריו, האיגוד לא הגיע ליעדים אליהם שאף בתחילת המאבק, כמו סולם תפקוד חדש והוצאת צו הרחבה שיבטיח כי עובדי העמותות יקבלו את התוספת המגיעה להם מכוח ההסכם. "יכולנו לקבל יותר אילו המשכנו בשביתה, גם אם הדבר היה כרוך בהוצאת צו מניעה נגדנו על ידי השופטת. במקרה זה ציבור העובדים הסוציאליים היה רואה שאנו ממשיכים במאבק".



זולטי מבקר את יו"ר ההסתדרות עיני: "חבל שהוא החרים אותנו לאחר שראה שאנו דורשים יותר ממה שהוא השיג. אני רואה בזה תקלה. אנו עוד נצטרך אותו להמשך המאבק". זולטי נמנה אמנם עם התנועה החברתית עתידנו, שהיא מעין אופוזיציה בתוך האיגוד, אך הוא שולל קריאות שהשמיעו עובדים סוציאליים לעבור לארגון העובדים המתחרה כוח לעובדים. "הקריאות אינן רלוונטיות. אנו חלק מההסתדרות ולא נחבור לארגון שאין לו כוח מיקוח", אמר.



לדברי ענבל חרמוני, 35, שעובדת בעמותת עלם ופעילה בתנועת עתידנו, "המאבק נוהל רע. היה עלינו לדרוש תוספת של 50%, כמו הרופאים". ברמז לתפקודו של יו"ר האיגוד יצחק פרי היא אומרת: "יש בעיה עם חלק מהנהגת האיגוד. צריך שם אנשים שהולכים על כל הקופה".



"נתנו מטרייה לעובדים הלא מאוגדים"



יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, יצחק פרי, אומר כי ההסכם שהושג אכן אינו הטוב ביותר שאליו שאף האיגוד, "אבל צריך להסתכל עליו בפרופורציות. בראשונה נתנו מטרייה לעובדים הלא מאוגדים המועסקים בשירותים המופרטים שנותנות העמותות. אני ער להתנגדות חלק מהעובדים בשטח, אך אנו איגוד דמוקרטי והבאנו את ההסכם פעמיים להצבעה בקרב חברי המרכז. זה לא הסכם שלום שיש להביא להצבעה בקרב כל העם".



לדבריו, העובדה שמדובר בהסכם שנחתם אחרי 17 שנים "לא אומר שעתה ננוח במשך 17 שנים נוספות, וכבר ב-2014 (מועד פקיעת ההסכם הנוכחי, ח"ב) ניערך שוב למאבק. היינו חייבים לחתום על ההסכם, אחרי שהשופטת רמזה שתוציא נגדנו צווי מניעה כדי שנחזור לעבודה".



יו"ר ההסתדרות במרחב תל אביב, גרשון גלמן, טוען כי ההסכם החדש של העובדים הסוציאליים הוא הטוב ביותר מבין ההסכמים במגזר הציבורי שנחתמו בשנים האחרונות. לדבריו, לראשונה ההסתדרות לקחה על עצמה משימה להחיל הסכם שכר עליו היא חותמת במגזר הציבורי על 5,000 עובדי עמותות פרטיות.



"עובדים אלה, שהשתכרו 5,000 שקל, יקבלו כעת שכר של 7,100 שקל, וזה ההישג החשוב של ההסכם", הוא אומר. לדבריו, העובדים הסוציאליים המאוגדים ויתרו למעשה על מקצת מתוספת השכר למען העובדים הלא מאוגדים בעמותות. עוד הוא אומר שההסתדרות תמנף את החלת ההסכם גם על עובדי העמותות ותפעל כדי לצרפם לשורותיה.



העובדים הסוציאליים נאבקו בחצי השנה האחרונה כדי להגיע להסכם המותיר רבים מתוסכלים בגלל הישגיו הנראים לרבים מהם להם דלים. העובדים גם צפויים לחיסרון כיס מעיק במיוחד דווקא לקראת פסח, מכיוון שהם לא יקבלו את שכרם עבור שלושה שבועות וחצי שבהם שבתו. יו"ר ההסתדרות עיני המתיק אתמול במעט את הגלולה כשסיכם עם הממונה על השכר לוין ועם יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, כי ניכוי השכר בגין ימי השביתה ייעשה לא בבת אחת, אלא בחלוקה לשש פעימות, בכל חודש. עוד הם סיכמו שהעובדים יקבלו מקדמה בסך 3,000 שקל על חשבון הסכם השכר החדש.



בהסתדרות אמרו אתמול: "חבל על ימי השביתה שחלפו מאז ה-16 במארס, שבו הושגו ההסכמות בין עיני לאוצר. עבור כל יום שביתה העובדים לא קיבלו 300 שקל ועבור שבעה ימי עבודה שחלפו מאז לא קיבלו 2,100 שקל, והכל רק כדי לחתום על אותו הסכם פחות או יותר. עיני מיצה את ההסכם ולא היה יכול להשיג יותר. חבל שארגונים אינטרסנטיים ליבו את הלהבות ויצרו ציפיות גבוהות. בעשר השנים האחרונות לא הגיע שום איגוד עובדים להישגים כאלה".