היום (ד') אישרה מליאת הכנסת את חוק תמלוגי הגז, המסדיר את רווחי הגז הטבעי בהתאם להמלצות וועדת ששינסקי. אישור החוק הוא הישג חשוב של החברה האזרחית בישראל. אמנם, מאמציהם של ברוני הגז לא היו לשווא, וקיים פער בין המלצות הוועדה לבין החוק שאושר היום בכנסת. התאגידים והטייקונים קיבלו שורה של הטבות והקלות, ששוויון הכולל המשוער עומד על עשרות מיליארדי שקלים. אך בכל זאת, חברות הגז לא קיבלו את כל מה שרצו, והרפורמה מבטיחה היקף גדול יותר של תמלוגים לציבור בהשוואה למצב שהתקיים לפני אישור החוק.
ההסתה הפרועה ומטרתה
במהלך קידום החוק נחשפנו למתקפות פרועות על שרים, חברי כנסת וארגונים אזרחיים שצידדו בזכות הציבור לתמורה הולמת עבור השימוש במשאבי הטבע השייכים למדינה ולאזרחיה. לוביסטים, משפטנים וגורמים נוספים שפעלו מאחורי הקלעים הופעלו על ידי ברוני הגז, השחקנים החזקים ביותר בישראל.
המטרה: עוד רווח לכיסם של הטייקונים, ופחות כסף לרווחה, לבריאות ולביטחון של כלל אזרחי ישראל. הברונים גייסו לטובתם חברי כנסת וגורמי ממשל, שהפכו לשופר של האינטרס התאגידי והסיתו הסתה פרועה נגד אלו שצידדו ברפורמה במיסוי הגז. כך במהלך ישיבה בוועדת הכלכלה קראו חברי הכנסת שמשרתים את התאגידים לשב"כ לחקור את אלו המצדדים ברפורמה.
בין היתר הותקפה גם הקרן החדשה לישראל, תוך הסתה פרועה, מניפולטיבית ומסוכנת, אשר מומנה בנדיבות על ידי מקורות שלא נחשפו עד לרגע זה. אבל לא רק גורמים שצידדו בזכות הציבור לחלק מהתמלוגים הותקפו. קווים אדומים נחצו, וגם נבחרי הציבור שצידדו בהגדלת חלקו של הציבור ברווחי הגז, כולל פרופ' ששינסקי עצמו, סומנו והותקפו בברוטליות על ידי גורמים אינטרסנטיים. יחסי הציבור והלוביסטים עבדו מאחורי הקלעים, ומודעות בעיתונות האשימו את אלו שדואגים לכלל אזרחי ישראל כי הם מעדיפים אינטרסים זרים. הגדילו לעשות נציגי חברות הגז,שאיימו כי יגישו עתירות לבית הדין הבינלאומי בהאג.
הרוב הדומם השיב אש
כדי לנצח במלחמה על הקופה הציבורית מול בעלי ההון אין די ברצון טוב ובצדקת הדרך. מסע ההפחדות והמניפולציות היה מצליח, אלמלא היה קם מולו כוח נגדי מקרב האזרחים. בשונה מהברונים ומתאגידי האנרגיה, לציבור הרחב קשה להתארגן ולהגן על זכויותיו. אין לו תקציבים אינסופיים כדי להילחם על זכויותיו.
ולמרות זאת, בתגובה למיליונים שהושקעו במסע השכנוע המתוחכם של ברוני הגז, הובילו ארגוני החברה האזרחית והמגזר השלישי בישראל מאבק נחוש להשמעת קולו של הרוב הדומם.
המאבק החל בניתוח והצגת העובדות לאשורן והמשיך במסע מורכב בציבור ובכנסת, שחזר על מסר פשוט: משאבי הטבע שייכים גם לנו, אזרחי ישראל, וזכותנו לקבל חלק הוגן יותר מהתגמולים. ארגוני החברה האזרחית חשפו את הכוחנות שהופעלה כדי למקסם את רווחי תאגידי הענק באמצעות שיטת מיסוי שהייתה אמורה להוביל מאות מיליארדי דולרים לכיסם של התאגידים, ולהזרים רק חלק קטן מהרווח לכלל האזרחים.
ללא פעולתם של גורמים נחושים בחברה האזרחית, לצד אותם חברי כנסת שזכרו שהציבור הוא זה ששלח אותם לכנסת ולא בעלי ההון, החוק היה נראה אחרת.
המאבק על תמלוגי הגז מוכיח כי ללא ארגוני החברה האזרחית, אנו נותרים הפקר לכוחם של בעלי ההון. במציאות פרלמנטרית ופוליטית לא יציבה, הארגונים חיוניים לביצור אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל ולהגנה על האינטרס הציבורי.
* הכותבת היא מנכ"לית הקרן החדשה לישראל