המערכת הפיננסית הישראלית סיימה היום לדווח על תוצאותיה העסקיות והכספיות לשנת 2010 כאשר בנק דיסקונט חותם את עונת דו"חות הבנקים ואת פרסומים של הבנקים הגדולים בימים האחרונים. המערכת כולה הציגה שיפור בתוצאות התפעוליות. מרבית הבנקים דיווחו על עליה ברווחיות אך היו גם אלא שאיכזבו את המשקיעים.
הגורם העיקרי לשיפור ברווחיות המגזר היה גידול ניכר בתיק האשראי של הבנקים כתוצאה מההתאוששות הכלכלית של המשק בשנתיים האחרונות לאחר מיתון אשר פקד את השווקים בשנת 2008.
בנק מזרחי-טפחות הוביל את המערכת בהשגת תשואה על הון הגבוה ביותר - הרווח שבעלי המניות קיבלו על השקעתם בהון החברה. הבנק הציג תשואה על הון שנתית של 11.7% בהשוואה ל-8.5% בשנה אשתקד. לאומי, הבנק הגדול ביותר על פי שווי שוק, הציג תשואה של 10.5%. בנק הפועלים השיג תשואה על הונו של 10.3% והבנק הבינלאומי דיווח על תשואה של 8%. למקום האחרון בחמישייה הגיע דיסקונט אשר דיווח על ירידה חדה בתשואה על הון מ-9.8% בשנה המקבילה ל-6.9% בלבד בשנה האחרונה.
כמה שילמנו ל-5 בנקים הגדולים ב-2010? 14 מיליארד שקל
הרווח הנקי הכולל של 5 הבנקים הגדולים הסתכם בשנת 2010 בכ-6.62 מיליארד שקל. את השורה התחתונה, השמנה ביותר, רשם בנק לאומי עם רווח נקי של 2.38 מיליארד שקל. אחריו הפועלים עם רווח של 2.23 מיליארד שקל. מזרחי-טפחות עובר השנה למקום השלישי ברווחיות - 804 מיליון שקל לעומת רווח נקי של דיסקונט בסך 724 מיליון שקל אשר ירד בכ-21% לעומת השנה המקבילה. הבינלאומי רשם את הרווח הנקי הנמוך בחמישייה - 484 מיליון שקל.
לצד גידול בתיק האשראי של המגזר, הבנקים המשיכו להפריש סכומים לא מבוטלים בגין חובות מסופקים - רישום חשבונאי שהבנקים עושים עבור חובות שהם מטילים ספק ביכולת לגבות. סך הפרשות אלו בקרב 5 הבנקים הסתכמו בכ-3 מיליארד שקל.
המפריש הגדול ביותר הוא בנק הפועלים למרות שהקטין את הסכומים המופרשים במחצית בהשוואה ל-2009. ההישג הבולט ביותר בהערכת יכולת לגבות חובות נרשם בקרב לאומי אשר הקטין את הפרשותיו לשליש ממה שהפריש ב-2009 ולסך 585 מיליון שקל. ההפרשות לחובות מסופקים ירדו בסיכום שנתי גם בבנק דיסקונט וגם בבנק הבינלאומי. היחיד אשר הגדיל את הפרשות אלו הוא בנק מזרחי-טפחות.
בנוסף להפקת רווחים מפעילות הליבה של הבנקים - מתן אשראי לעסקים ולציבור, בעיקר משכנתאות לרכישת דיור, בניכוי תשלומי ריבית על פיקדונות, מרוויח המגזר מעמלות אותם גובה מלקוחותיו בגין השירות השוטף אותו מספק ניהול חשבונות. ההכנסות השנתיות מגביית עמלות תפעוליות, בעיקר כתוצאה מתפעול חשבונות, עמלות מתיקי ניירות ערך של לקוחות, טיפול באשראי והכנסות מכרטיסי אשראי, של 5 הבנקים הגדולים הסתכמה בכ-14 מיליארד שקל.
עלות שכרם של 39 המנהלים הבכירים - 200 מיליון שקל
חלק מרווחי הבנקים אמור לכסות את ההוצאה העיקרית שלהם - שכר והוצאות נלוות בגין כוח אדם. הבנקים מעסיקים אלפי עובדים אשר מפעילים רשת נרחבת של מאות סניפים הפרוסה בכל רחבי הארץ. כמו כן, מזוהים הבנקים במשק עם רמות שכר בין הגבוהות בקרב הנהלה הבכירה. במהלך 2010 הסתכמה עלות שכרם של 39 נושאי משרה בכירים ב-5 הבנקים הגדולים במגזר בכ-200 מיליון שקל.
שיאן השכר בענף הבנקאות הישראלי ואחד המשתכרים הגדולים במגזר הציבורי הוא אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, אשר קיבל כ-14.3 מיליון שקל במהלך שנת 2010. מקבלי השכר הגדולים הבאים אחרי יונס הם נציגי בנק הפועלים: יו"ר הדירקטוריון יאיר סרוסי עם עלות שכר של 12.8 מיליון שקל והמנכ"ל ציון קינן עם עלות של 11.4 מיליון שקל. יוסי בכר, יו"ר דירקטוריון בבנק דיסקונט, הבנק אשר הציג ביצועים הנחותים ביותר במגזר, עלה לארגונו כ-10.7 מיליון שקל.
התגמול הנדיב ביותר למנהלים הוא בבנק הפועלים, בו הוצאות שכר על 8 בכירים הסתכמו בכ-58 מיליון שקל. את התגמול הנמוך ביותר למנהלים מציג הבנק בינלאומי אשר הוציא על 9 מנהלים בכירים כ-26 מיליון שקל בלבד. רמת הוצאות דומה ובסך כ-37-33 מיליון שקל נרשמה ש-3 הבנקים הנותרים, ביניהם הגדול ביותר לפי הון העצמי - לאומי.
יוסי בכר התייחס היום לנושא של שכר הבכירים בבנקים ואמר: "אני לא בא לטעון כי אנו משתכרים בשכר נמוך אבל רמות שכר אלו הן ראויות. לצד האסטרטגיות שאנו מובילים, אנו בדיסקונט מרגישים בסדר עם זה. למה כאשר וורן באפט מקבל מיליארדים על השקעות שלו זה בסדר ומנהל מוכשר שמוביל תהליכים לא יכול להרוויח תשואה ראויה להונו האישי? אני לא רואה הבדל מהותי בין הון פיזי להון אנושי".