האם בועת האינטרנט לקראת פיצוץ?

1999 חוזרת? האם יש ממה לחשוש בחברות הסטארט-אפ שמושכות עניין רב מצד משקיעים? בחינה מעמיקה של הניו יורק טיימס באתרים החברתיים הגדולים ומבט אל עתיד התחום

TheMarker

בנקים שופכים כספים לקרנות טכנולוגיה, לקוחות עשירים ומוסדות רצים להשיג נתח מסטארט-אפים, הציפיות לקראת הנפקות בשוק המניות עולות - אך בשעה שהמנגנון של וול סטריט עובר להילוך גבוה יותר, חלק מהמשקיעים בטכנולוגיה עדיין זוכרים את האכזבה מהאינטרנט לפני עשור ותוהים אם פרץ הפעילות הפתאומי הזה מאותת על סכנה חוזרת לתעשייה.

הערכות השווי של חברות הטכנולוגיה נוסקות באחרונה. ההשקעות בפייסבוק וזינגה משקפות כיום לכל אחת מהחברות שווי גדול פי חמישה מאשר לפני שנתיים. אתר הקניות החברתיות גרופון שוקל הנפקה לפי שווי של 25 מיליארד דולר. לפני פחות משנה, שווי החברה הוערך רק ב-1.4 מיליארד דולר.

"אני חושש שהמשקיעים יחשבו שכל חברה עם היבט חברתי תהיה טובה כמו פייסבוק", אמר רוג'ר מקניים, מנהל ב-Elevation Partners ומשקיע בפייסבוק. מקניים היה גם ממייסדי קרן ההון הפרטית Silver Lake Partners ב-1999, בשיא הבועה. "יש עכשיו שורה מושכת של חברות, אבל יהיה מפתיע למדי אם הגל הבא של חברות עם היבט חברתי יזכו באותה רמת השפעה כמו הראשון".

קרנות שנוצרו על ידי גולדן ו-JPMorgan Chase השקיעו בסטארט-אפים אינטרנטיים כמו פייסבוק וטוויטר, או בקרנות עם אחוזים בסטארט-אפים הללו. אפילו ענקי קרנות הנאמנות Fidelity Investments ו-T. Rowe Price הגבירו את מאמציהם והימרו בסכומים גדולים על חברות כמו זינגה וגרופון.

עוד בוואלה! NEWS

פשוט ומשודרג: איך תעשי קוקו שיסדר אותך לכל היום?

לכתבה המלאה

"זה הרבה יותר גדול כיום"

תומס ווייזל, מייסד הבנק להשקעות Thomas Weisel Partners Group, ששיגשג בזמן בועת האינטרנט הראשונה, אומר כי הוא "נדהם" מכמויות הכספים שמציפות את השוק. "אני חושב שזה הרבה יותר גדול כיום", אמר. "מצבורי ההון הפוטנציאליים להשקעה בחברות האינטרנט כיום הם הרבה יותר גדולים מאשר בשנת 2000".

בכל זאת, יש הבדלים ראויים לציון בין בועת הדוט-קום של תחילת המילניום למצב כיום. ראשית, השוק אינו מתפקע ממניות. ב-1999 היו בוול סטריט 308 הנפקות של חברות טכנולוגיה - כמחצית מכלל ההנפקות באותה שנה, על פי נתוני מורגן סטנלי. ב-2010 היו רק 20 הנפקות טכנולוגיה, על פי נתוני תומסון רויטרס.

חשוב מכך, לחברות סטארט-אפ טכנולוגיות שמושכות עניין רב מצד משקיעים יש כיום מוצר אמיתי - לא רק צפיות וקליקים. לחברות כמו פייסבוק יש הכנסות בגדילה מתמדת. גרופון, שרווחית מאז יוני 2009, נמצאת בדרך להכנסות של מיליארדים השנה. ומאז 1999, כש-248 מיליוני אנשים היו מחוברים לרשת (פחות מ-5% מאוכלוסיית העולם), האינטרנט המהיר והמחשוב האישי נהפכו למיינסטרים. כיום מחוברים לאינטרנט כ-2 מיליארד משתמשים, כל אדם שלישי בעולם בערך, על פי נתוני האתר Internet World Stats, שיוצר סטטיסטיקות כאלה.

"בתקופה ההיא, הונפקו חברות קטנטנות שבקושי היתה להם תוכנית עסקית", אמר סטפן נאגל, מרצה לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד. "ועכשיו מדובר רק בחברות מעטות - חברות שמוכרות ברחבי העולם ומייצרות הכנסות".

"אנחנו רוצים עוד טכנולוגיה"

עם כזו קבוצה קטנה ואליטיסטית, פוטנציאל הנזק אם דברים ישתבשו יהיה מוגבל, אומרים חלק מהמשקיעים. "כן, שוב יש לנו השתוללות", אמרה לייס באייר, מייסדת Class V group, חברת ייעוץ לחברות ששוקלות הנפקה, "אבל המהומה היא בקרב קבוצה מאוד מצומצמת של חברות. פייסבוק היא בבירור סוס מנצח, אבל יש עוד כמה סוסי מרוץ שרוצים להמר עליהם".

עבור וול סטריט, המשיכה הראשונית לסטארט-אפים אינטרנטיים בשנות ה-90 היתה ההזדמנות להרוויח עמלות מהבאת החברות לשוק. בשיאה, ב-1999, התעשייה ייצרה 1.3 מיליארד דולר בעמלות חיתום, לפי נתוני תומסון רויטרס.

ואולם, תוך שההתלהבות גאתה, חברות רבות גם מיהרו לבצע השקעות למען לקוחותיהן ולעצמן דרך קרנות ייחודיות למטרה זו והשקעות ישירות. במקרים רבים נכוו הבנקים באותה מידה שבה נכוו המשקיעים הרגילים.

"מאגרי המשקיעים שיצרנו בשנת 2000 כשלו נחרצות, משום שרבות מהחברות ההן עברו מהנפקה לפשיטת רגל בתוך חודשים", אמר וייזל, שחברתו נרכשה בשנה שעברה על ידי Stifel Financial.

Goldman Sachs Capital Partners, זרוע קרנות הנאמנות הפרטיות של בנק ההשקעות גולדמן סאקס, יצרה ב-1998 קרן נאמנות חדשה בשווי של 2.8 מיליארד דולר, שיועדה בעיקר למניות אינטרנט. לפני הקרן הזו, הקבוצה ביצעה פחות מ-40 השקעות במגזרי הטכנולוגיה והתקשורת בין 1992 לאמצע 1998, על פי מסמכי גולדמן סאקס לגבי הקרן.

אבל בין 1999 ל-2000, הקרן החדשה ביצעה 56 השקעות שקשורות בטכנולוגיה, של כ-27 מיליון דולר בממוצע. במצטבר, הקרן הרוויחה כ-1.7 מיליארד דולר בהשקעות טכנולוגיה - והפסידה כ-40% מסכום זה לאחר התפוצצות הבועה. הקבוצה, המנהלת כספי פנסיות, קרנות ממשלתיות ולקוחות חשובים אחרים, סירבה להצעה להשקיע בפייסבוק בתחילת השנה.

פיליפ קופר, שעמד ב-1999 בראש קבוצה נפרדת של גולדמן סאקס שניהלה קרנות והשקעות אחרות, נזכר שהמשקיעים זעקו "אנחנו רוצים עוד טכנולוגיה, אנחנו רוצים עוד". תוך כניעה ללחץ, הוא יצר קרן ממוקדת טכנולוגיה בשווי של 900 מיליון דולר ב-1999, ובתוך שמונה שבועות היו לו כבר הזמנות בשווי של כמעט 2 מיליארד דולר. על אף הטירוף, הוא שמר על הגבלה של 900 מיליון דולר.

"היה ביקוש גדול, אבל לא יכולנו להבין באופן הגיוני למה לשים על זה כל כך הרבה כסף", אמר קופר, שעזב את גולדמן מאז.

"אף אחד לא דאג לבדיקת נאותות"

חברות אחרות בוול סטריט, ביניהן JPMorgan Chase ומורגן סטנלי, ביצעו גם הן השקעות קטנות עד בינוניות לאורך התקופה. ב-1999, לדוגמה, מורגן סטנלי הצטרפה לגולדמן סאקס ולאחרים בהשקעה של 280 מיליון דולר ב-CarsDirect.com, שביטלה את תוכניותיה המקוריות להנפקה כשהשוק הידרדר.

"חשבנו שאנחנו הולכים להכפיל את הכסף שלנו בתוך כמה שבועות", אמר הווארד לינדזון, מנהל קרן גידור ב-Lindzon Capital Partners ומשקיע לשעבר ב-CarsDirect.com. "אף אחד לא דאג לבדיקת נאותות". לינדזן הפסיד יותר מ-200 אלף דולר מהשקעתו.

באותה שנה, Chase Capital Partners, שתהפוך לאחר מכן לחלק מ-JPMorgan Chase, השקיעה ב-- Kozmo.com שירות משלוחים מקוון שגייס מאות מיליוני דולרים מקרנות גידור. JPMorgan Chase, שגייסה רק לאחרונה 1.2 מיליארד דולר לקרן טכנולוגיה חדשה, קראה באותה העת ל-Kozmo.com "משאב חיוני לצרכנים". בשיאה, רשת השליחים על אופניים כתומים של החברה העסיקה יותר מ-1,000 איש. פחות משנתיים לאחר מכן, היא הפסיקה את פעילותה.

חנות המכולת המקוונת Webvan היתה אחת מההנפקות שלה ציפו יותר מכל בעידן הדוט.קום. החברה גייסה כמעט מיליארד דולר ממוסדות כמו Softback of Japan ,Sequoia Capital וגולדמן סאקס. גולדמן, החתם המוביל שלה, השקיע כ-100 מיליון דולר.

ביומו הראשון, המשקיעים הריעו כשערך השוק של Webvan הרקיע שחקים ועלה ב-65% לכדי כ-8 מיליארד דולר. פחות משנתיים לאחר מכן, Webvan פשטה רגל.

פחות או יותר באותו הזמן, קרנות נאמנות ממוקדות אינטרנט פרצו לסצינה. ממספר שניתן היה לספור על כף יד אחד ב-1999, הן גדלו ליותר מ-40 בשנה שלאחר מכן. קרן אחת, ה-Merrill Lynch Internet Strategies, הושקה בסוף מארס 2000 - לקראת שיאו של השוק - עם 1.1 מיליארד דולר בנכסים. כשנה לאחר מכן, הקרן נסגרה לאחר ירידה בהחזרים של כ-70%, ושולבה אל תוך קרן אחרת.

"כולנו נכנסנו לדברים שנחשבו חמים וסקסיים", אמר פול מיקס, שהיה מנהל הפורטפוליו של הקרן. מיקס הקים שש קרנות טכנולוגיה עבור מריל לינץ' בין 1998 ל-2000.

כיום, הסכום הכולל של כספים שהבנקים בוול סטריט מעבירים לסטארט-אפים אינטרנטיים, בנוסף לערימות הכספים שמועברים מקבוצות הון סיכון, קרנות גידור והון עצמי של גורמים שונים, מוביל לחשש רב בקרב משקיעים מסויימים.

לאורך חמשת החודשים האחרונים, שחקנים רבים בתחום הון הסיכון גייסו כמויות עצומות של כספים. משקיע אחד בפייסבוק, Accel Partners, עומד לגייס 2 מיליארד דולר להשקעות בסין ובארה"ב, בעוד שנטען כי Bessemer Venture Partners עומדים לסגור על 1.5 מיליארד דולר לקרן חדשה. Greylock Partners ,Sequoia Capital ,Andreessen Horowitz ו-Kleiner Perkins Caufield & Byers גייסו יחדיו יותר מ-3 מיליארד דולר בששת החודשים האחרונים.

ווייזל, שמנטר את פעילות קרנות הגידור גם הוא, מוצא את המספרים מעוררי סחרחורת. "אינספור קרנות גידור משקיעות בחברות שעוד לא הונפקו - ועשרות קרנות גידור עושות את אותו הדבר בדיוק", הוא אמר.

תוך שהכספים ממשיכים להיערם, החשש הוא שכל הכסף הזה לא יכול לשמש לעבודה אמיתית באופן אחראי. כשיש רק מעט "זוכים", חלק מהמשקיעים חייבים לבחור במפסידים, או לשלם יותר מדי, אמר מיקס. "כשאתה רואה את הערכות השווי שאנשים מחליפים, אני באמת חושב, בנאדם, כדאי שאלה יהיו חברות ממש מיוחדות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully