קרן יורופאנד התבקשה לסייע לאמריקאים לאתר טכנולוגיות צבאיות בישראל

מאת עודד חרמוני
התעוררותו של המגזר הבטחוני לא פסחה גם על הקרנות הפרטיות בארה"ב, הלוטשות עיניים לתקציבי הענק שהקציב ממשל בוש למלחמה בטרור. נשיא קרן ההון סיכון יורופאנד ולשעבר ראש מינהל המחקר והפיתוח בצה"ל, אהרן בית-הלחמי, אמר כי באחרונה פנתה ליורופאנד קרן אמריקאית שביקשה לשתף פעולה בחיפוש אחר חברות המפתחות טכנולוגיות בתחומים בטחוניים, לצורך השקעה בהן. "החיפוש הוא אחר טכנולוגיות למלחמה בטרור", אמר בית-הלחמי. "הקרן ביקשה להפוך אותנו לשותפים אסטרטגיים כדי שנאתר בעבורה חברות מתאימות בישראל בתחומים אלה".



עם זאת, בית-הלחמי אינו מאמין כי שוק חברות הסטארט-אפ העוסקות בטכנולוגיות צבאיות יצמח. "חברות לא ימצאו שוק גדול למוצרים שלהן", העריך. "התעשייה הצבאית העולמית נשלטת על ידי חברות ענק ספורות, בעלות הכנסות של כ-20 מיליארד דולר כל אחת. לחברות פרטיות יהיה קשה לפתח טכנולוגיה בעבור גוף צבאי שירצה אותה לשימושו שלו ולא להוציא אותה לשוק הפרטי".



סוכנות ה-CIA היא הארגון הממשלתי היחיד הידוע כיום המשתמש בקרן הון סיכון כדי להיחשף לטכנולוגיות שיכולות לשמש את צרכיו הביטחוניים. זרועות הביון בישראל אינן משקיעות בחברות סטארט-אפ פרטיות - לפחות לא באופן גלוי - ופיתוח של טכנולוגיות ביטחוניות נעשה במסגרת פנימית ובאמצעות יחידות הפיתוח של הגופים השונים במערכת הביטחון. עם זאת, אף כי מערכת הביטחון בישראל אינה משקיעה בחברות סטארט-אפ, היא משתמשת בפיתוחי המגזר הפרטי בשיטה של מיקור חוץ.



בארה"ב פועלים כמה גופים למימון מחקר ופיתוח פרטי או אקדמי בטכנולוגיות ביטחוניות, אך אלה אינם פועלים במסגרת של קרנות הון סיכון. אחת מאלה היא DARPA, סוכנות הפיתוח המתקדם של משרד ההגנה האמריקאי, שפנתה לתעשיית ההיי-טק האמריקאית בחיפוש אחר טכנולוגיות חדשות שיכולות לסייע במאבק בטרור.



בדומה לכרזות הגיוס במלחמת העולם השנייה, באתר התוכנית החדשה שהיא מפעילה מאז אירועי הטרור ב-11 בספטמבר, "מדענים ויזמים עוזרים לאמריקה", קוראת DARPA ל"יזמי היי-טק ומדענים - אמריקה זקוקה לעזרתכם". במארס הקרוב תערוך DARPA כנס לפונים אליה שייערך במעבדות המחקר של הצי בוואשינגטון הבירה. "אנחנו מחפשים טכנולוגיות בתחומי האנרגיה (סוללות), הנדסה ביולוגית או כימית, נשק באנרגיה ישירה, תקשורת מהירה רחבת פס, זיהוי חתימה דיגיטלית, תקשורת תת-ימית ומערכות אחרות", ציינה הסוכנות במכתב הפנייה שלה.



מלבד הפעילות של DARPA, שלה שיתוף פעולה הדוק עם הרשות ליזמות טכנולוגית ופיתוח של עסקים קטנים בארה"ב (SBIR), עלתה בעקבות אירועי ספטמבר בארה"ב השאלה אם הצבא האמריקאי זקוק אף הוא לקרן הון סיכון, בנוסף לתקציב המחקר והפיתוח שלו, המגיע לעשרות מיליארדי דולרים בשנה. מכון המחקר האמריקאי לביטחון לאומי, RAND, פירסם באחרונה דו"ח שעסק בשאלה זו. על פי הדו"ח, הצבא האמריקאי מתקשה ליצור איזון בין צרכיו שלו בטכנולוגיה חדשה לבין היכולת לפתח אותה. לפי חוקרי מכון RAND, חלק מהפיתוח הטכנולוגי של הצבא האמריקאי צריך להיעשות באמצעות הקמת קרן הון סיכון.



"פיתוח של קרן כזו יכול לאפשר לצבא להרחיב את יכולות הפיתוח שלו, אך בנוסף גם למנף את היכולות של השוק הפרטי בפיתוח טכנולוגיות. הצבא יוכל להשתמש בהכנסות מהמימושים של חברות הפורטפוליו של הקרן לצורך השקעות בטכנולוגיות חדשות", גורסים מחברי הדו"ח, המציינים בנוסף כי גם תאגידים גדולים עושים שימוש בקרנות הון סיכון תאגידיות כדי להיחשף לטכנולוגיה חדשה, בנוסף לזו המפותחת במחלקות המחקר שלהם.



כיום, יש המשווים את מצבו של מגזר הטכנולוגיה הביטחונית למצבו של מגזר הביוטכנולוגיה לפני כמה שנים. תחום זה נחשב לזניח כמעט מבחינת השקעות הון סיכון, שכן הוא מצריך התמחות של הקרנות והשקעה סבלנית לאורך שנים עד למימוש. בשנה האחרונה ביצע מגזר הביוטכנולוגיה קפיצת מדרגה ונהפך לאחד התחומים המבוקשים ביותר להשקעה, בטענה כי הביקוש לטכנולוגיות שונות הוא בגדר מותרות, בעוד הביקוש לתחום הרפואה הוא צורך. תפישה דומה יכולה להפוך גם את תחום הביטחון לבולט. ההיסטוריה מלמדת שבעבור האנושות, כלי נשק, כמו תרופות, הם צורך ולא מותרות.