כולנו עם אחד

מאת חיים ביאור
לפני עשרה ימים יזמה סיעת מפלגת העבודה בהסתדרות הפגנה נגד היו"ר, עמיר פרץ, ליד מדשאת בית הוועד הפועל של ההסתדרות בתל אביב. אורגנו סידורי הסעה למפגינים והונף שלט שעליו נכתב "מושחתים נמאסתם". המאבטחים במקום נערכו מראש לאפשרות כי יתפתח עימות, לנוכח אווירת הבחירות להסתדרות.



להפגנה, שנועדה למחות על חשד כי העמותה לקידום העובד השכיר בישראל פעלה בניגוד לחוק המפלגות, התייצבו 12 איש כולל אשת יחסי הציבור של מפלגת העבודה וצלם. כמה מהמפגינים היו עולים חדשים שסיפרו כי קיבלו תשלום עבור השתתפותם באירוע ולא בדיוק הבינו את מטרת ההפגנה.



ההפגנה העלובה מצטרפת לאירוע אחר, שאף הוא קשור לבחירות להסתדרות. לפני שלושה שבועות זומנו עשרות נציגים של איגודים מקצועיים הפועלים במסגרת ההסתדרות למפגש עם מזכ"ל מפלגת העבודה, השר רענן כהן, בבית המפלגה. מבין כל אנשי האיגודים המקצועיים הגיעה למפגש רק דליה קלישבסקי, מחזיקת תיק עובדי חברות כוח אדם וקלדניות בתי המשפט באגף לאיגוד מקצועי. כל יתר ראשי האיגודים שהוזמנו, העדיפו לא לבוא.



היום אמורה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב רות שטרנברג-אליעז, למסור את החלטתה בנוגע למועד הבחירות לראשות ההסתדרות, לוועידת ההסתדרות ולראשות המרחבים. הבחירות שהיו אמורות להתקיים ביוני 2002, הוקדמו ביוזמת פרץ ל-5 במארס. ואולם רשימת מפלגת העבודה עירערה על כך בפני בית המשפט, בטענה כי המהלך להקדמת הבחירות נעשה בחיפזון ובלא דיון ראוי בבית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה).



אלא שבלא קשר לשאלה אם הבחירות ייערכו ב-5 במארס או שייקבע מועד מאוחר יותר, תוצאות הבחירות להסתדרות כבר נקבעו מזמן. פרץ שולט בלא עוררין בהסתדרות על מרחביה וקרנות הפנסיה שלה, לאחר שמינה רבים ממקורביו לתפקידים בכירים. בנוסף, רוב פעילי ההסתדרות שלא זוהו עד לאחרונה כמקורביו, מיהרו להצטרף למפלגתו - עם אחד.



מפלגת העבודה - שהחל בימי יצחק רבין וביתר שאת מאז עמד בראשה אהוד ברק, הפסיקה להתעניין בנעשה בהסתדרות - גילתה באיחור כי איבדה למעשה את השפעתה על הארגון. המפלגה העמידה בראשות רשימתה לבחירות את פיני קבלו, ראש העיר בית שאן ובעבר מזכיר מועצת הפועלים המקומית. קבלו הוא איש מצליח בתחום העשייה בעיר ומעורב גם בענייני העובדים באזורו, אך דמות כמעט בלתי מוכרת במישור הארצי.



גם אם השופטת שטרנברג-אליעז תחליט לדחות את הבחירות, דבר שיאפשר למפלגת העבודה להתארגן מעט לקראתן, תומכיו של קבלו אינם משלים את עצמם בנוגע לתוצאות הבחירות. הם רק מקווים כי שיעור המצביעים עבורו לא יהיה קטן מ-25%-20%.



מיריבים לתומכים
בזה אחר זה הצליח פרץ להעביר למחנהו את הבכירים בהסתדרות שזוהו עם מפלגת העבודה, או עם מפלגות אחרות. יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, שלמה שני - שאמנם היה חבר בסיעת עמלים (הסיעה שהקים פרץ בהסתדרות), אך שמר במקביל על חברותו במפלגת העבודה - התנתק ממנה סופית. מזכ"ל הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח, ראובן גולדברג, שפרץ שקל להריץ מולו את אבי גולן בהתמודדות על ראשות הסתדרות מקצועית זו, עבר לסיעתו של פרץ והאיום על מעמדו הוסר.



גולדברג פטור מלנהל מערכת בחירות מאומצת. עד כדי כך שלמרות המועד הקרוב של הבחירות לוועידת הסתדרות האקדמאים (20 במארס), הוא הירשה לעצמו באחרונה לשהות בחו"ל במשך שבועיים. גולדברג מכחיש כי עריקתו לשורות של עם אחד קשורה להצבת מתמודד נגדו. "החלטתי לעזוב מפלגה שדני גילרמן מתכנן להשתלט עליה", הוא אומר.



דורון עזרא - מזכ"ל הסתדרות עובדי המתכת, חשמל ואלקטרוניקה - האיגוד המקצועי הגדול במגזר הפרטי, עבר למפלגתו של פרץ ומשמש כיום גם דירקטור בקרן הפנסיה הגדולה ביותר, מבטחים.



ראש האגף לביטחון סוציאלי בהסתדרות, שוש אורן, שמונתה לתפקיד בזכות קירבתה לח"כ חיים כץ, יריבו מבית של פרץ המתמודד ברשימה נפרדת לבחירות לוועידת ההסתדרות, עברה אף היא לעם אחד. אורן, שבראשית כהונתה הסתייגה משיטות העבודה של פרץ, רואה בו כיום "אדם עם חזון חברתי שאינו מהטיפוס של עסקן".



פרץ גם מבחין בנדוניה שאורן עשויה להביא לו בעתיד: אורן כיהנה בעבר כיו"ר ארגון המורים העל יסודיים והיא שומרת על קשרי עבודה הדוקים עם יורשה בארגון, רז ארז. בסביבתו של פרץ מקווים כי ארז ייזום מהלך שיקרב את המורים העל יסודיים אל ההסתדרות. בכך תימחק, אולי, תחושת הבושה שגרם ניתוקה של הסתדרות המורים (הגוף המתחרה בארגון המורים העל-יסודיים) מההסתדרות הכללית, לפני חמש שנים.



גם אפרים זילוני, לשעבר מראשי מרצ, חש כי ממדרים אותו בתפקידו כממלא מקום יו"ר האגף לאיגוד מקצועי. הוא עבר לעם אחד ומאז יש לו תעסוקה: למענו הוקמה הרשות לכלכלה ולחברה, שבראשה הוא עומד.



26 מבין 30 ראשי המרחבים עברו למפלגתו של פרץ. יו"ר ההסתדרות במרחב הנגב, מאיר בביוף, בעבר ממבקריה החריפים של ההסתדרות בראשות פרץ, עשה את המעשה "הנכון" ובכך חסך לעצמו את ההתמודדות מול מועמד שפרץ היה מציב מולו. ברוך זלץ, שכבר היה חבר בעם אחד וחזר למפלגת העבודה בתקווה שיהיה המועמד הבא מטעמה לראשות העיר חיפה, חזר לעם אחד לאחר שהתברר כי עמרם מצנע אינו מתכוון לוותר על התפקיד.



ראשי המרחבים של בת ים, גבעתיים, כרמיאל ונצרת עלית, שמסרבים לעבור לעם אחד, עומדים לשלם על כך מחיר כבד. מרחביהם ימוזגו לתוך מרחבים שראשיהם כבר עברו לעם אחד והם ייותרו בלא תפקיד, או ייאלצו להסתפק בפירורים.



היו"ר לשעבר של אגף המרחבים בהסתדרות, פיני שומר, שהודח מתפקידו לפני קרוב לשנה מכיוון שהיה חבר במפלגת העבודה, קיבל תפקידי חלופי: מנכ"ל קרן הפנסיה של העובדים החקלאים. כדי לא לאבד גם את המעט הזה, שומר היטיב לקרוא את המפה והוא כיום מהחרוצים שבין פעילי עם אחד.



אפילו עו"ד בן עמירן, שהודח בסוף 2000 מכהונתו כמנכ"ל קרן מבטחים לטובת מינויו של שלומי אטיאס, ממקורבי פרץ, עשה את הבלתי צפוי. אם בסביבתו של עמירן האמינו כי האיש ינקום את הדחתו ויפעל נגד פרץ, הרי ההיפך קרה: עמירן נטש את תפקידו הבכיר במפלגת העבודה וכיום