"מיעוט המתחרים יסייע למי שיישאר על הרגליים"

רוני ליפשיץ
"זה נשמע פרדוקסלי, אבל סגירת מרכז הייצור של אוואיה בירושלים היתה צעד מוצלח. העברנו את הייצור לפלקטרוניקס ול-RH בנצרת ובמגדל העמק, בהתאם להחלטת אוואיה העולמית לעבור לייצור באמצעות מיקור חוץ - אבל השארנו את הייצור בישראל". אורי בנדורי, מנהל קבוצת תשתיות המידע בחברת התקשורת אוואיה (Avaya) שהופרדה מלוסנט ב-2000, מנסה לתקן את תדמית החברה שזכתה לכותרות כאשר סגרה באחרונה את מפעל הייצור שלה, שבו הועסקו 30 עובדים. "מרכז הפיתוח שלנו בישראל מעסיק כ-220 מהנדסים, וכל המוצרים שהוא מפתח מיוצרים בישראל ונמכרים בעולם", אמר.



השפל בשוק התקשורת פגע קשה באוואיה, אשר דיווחה באחרונה על ירידה של 27% במכירות ברבעון הראשון של שנת הכספים 2002. על פי ההודעה, מכירותיה הסתכמו ב-1.3 מיליארד דולר, לעומת כ-1.8 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2001. בסך הכל, בארבעת הרבעונים האחרונים הסתכמו מכירות החברה ב-6.3 מיליארד דולר. פרסום הדו"ח באמצע החודש, והשמועות שקדמו לו, פגעו במניה: במשך החודש ירד מחירה מ-12 ל-5.5 דולרים בסוף השבוע, וכיום נסחרת החברה לפי שווי שוק של 1.65 מיליארד דולר.



לגורמים אלה אין השפעה ישירה על קבוצת תשתיות הנתונים, הפועלת בשוק שחלקו אף מצוי בצמיחה מסוימת. אנליסטים מעריכים כי ב-2000 היוו מכירות הקבוצה כ-6% ממכירות אוואיה, ואולם ב-2001 הן עלו לכ-10% ממכירות החברה ומסתכמות כיום ביותר מ-600 מיליון דולר בארבעת הרבעונים האחרונים.



קבוצת תשתיות התקשורת פועלת באמצעות שלושה מרכזי פיתוח עיקריים. מרכז הפיתוח הגדול ביותר של הקבוצה הוא המרכז הישראלי, המפתח מתגים לרשתות תקשורת נתונים מסוג איתרנט המטפלים גם בתעבורת קול ונתונים על פרוטוקול האינטרנט (IP). המרכז בישראל הוקם על בסיס חברת לננט, אותה רכשה לוסנט ב-98'. ב-2001 גייס מרכז זה 100 עובדים והגדיל את מצבת כוח האדם בכ-70%.



מרכז הפיתוח השני פועל מקונקורד שליד בוסטון ומעסיק 250 עובדים העוסקים בפיתוח חלק ממתגי האיתרנט של החברה. מרכז פיתוח נוסף פועל ממילפיטאס שבעמק הסיליקון ומעסיק 80 עובדים. מרכז זה עוסק בפיתוח פתרונות חומרה ותוכנה לרשתות וירטואליות פרטיות (VPN) על בסיס חברת הסטארט-אפ VPNet, אותה רכשה אוואיה ב-2001 תמורת 180 מיליון דולר.



חברת תקשורת גלובלית אינה יכולה להתעלם מהמשבר הכלכלי בעולם. המשבר, טוען בנדורי, שיפר מאוד את כושר התחרות של המהנדסים בישראל. "כיום עלות השכר של מהנדס בעמק הסיליקון יקרה ב-65% מזו של מהנדס בישראל, ועלות שכרו של מהנדס בבוסטון יקרה ב-35% מזו של מהנדס ישראלי". למרות הירידה בשכרם, הוא אומר, רוב המהנדסים הישראלים נחשבים ל"בעלי ראש גדול" יחסית לעמיתיהם בארה"ב, והם גם עובדים שעות רבות יותר ביום.



צמיחה בתחום האלחוטי
המיזוג בין תשתיות המידע והתקשורת בארגונים הופך חברה כמו אוואיה למתחרה של חברות כמו נורטל, אינטל וסיסקו, וגם של חברות אבטחה כמו צ'ק פוינט. "אחד מהתחומים הנמצאים בצמיחה גבוהה, למרות המשבר, הוא תחום הגישה האלחוטית לרשתות תקשורת נתונים (Wireless LAN)", אומר בנדורי. "אנחנו מייצרים נקודות גישה לרשת האלחוטית ומערכת הצפנה. בתחום הזה יש לחץ גדול של הלקוחות לספק מערכות אבטחה, משום שאיש אינו אוהב לשמוע את הסיפור על המתחרה היושב במגרש החנייה ונכנס לרשת הארגונית שלו באמצעות מחשב נייד עם תקשורת אלחוטית".







מרכז הפיתוח בבוסטון פיתח מערכת הצפנה חזקה יותר ממערכת ההצפנה של תקן התקשורת האלחוטית המקובלת, 802.11b, ואילו פתרונות ניהול רשתות התקשורת האלחוטיות מפותחים בישראל. ברבעון הנוכחי תתחיל אוואיה לשווק את פתרונות התקשורת האלחוטיים בישראל, לאחר שקיבלה את אישור משרד התקשורת.



"ההתפתחות החשובה ביותר בתחום היא כניסתו השנה של התקן החדש, 802.11A", אומר בנדורי. "הוא יאפשר להתחבר לרשתות הפועלות בקצב של 54 מגה-ביט לשנייה ומשדרות את המידע עד למרחק של 150-100 מטר". בתחום האלחוטי מתחרה אוואיה כמעט בכל חברות הטכנולוגיה הגדולות, בהן גם חברת אינטל, המעוניינת להוביל את השוק הזה באמצעות מכירת נקודות גישה אלחוטיות ושילוב של רכיבי תקשורת בתוך ערכת השבבים של המחשב הנייד.



בתחום אחר, המצוי עדיין בשלבי פיתוח, מתכוננת אוואיה להתחרות גם בצ'ק פוינט וגם בסיסקו. "עד היום נחשב שוק הרשתות הווירטואליות הפרטיות (VPN) לתחום בפני עצמו", אומר בנדורי. "היום הוא מתמזג בשוק אבזרי הגישה לאינטרנט, והמגמה היא לשלב את היכולות של VPN בתוך חומרת הנתב של הרשת".



חטיבת תשתיות הנתונים של החברה נכנסת לתחום זה באמצעות פרויקט פיתוח משותף של המרכזים בישראל ובעמק הסיליקון. ברבעון הראשון של 2002 היא תוציא לשוק מערכת אבטחה ברמת ה-VPN לנקודות הגישה האלחוטיות של הרשת המקומית, ועד לסוף השנה ייצא מוצר חדש לגמרי של מרכז הפיתוח בישראל, שבו שולבה מערכת ה-VPN בתוך המתג של רשת תקשורת הנתונים.



בנדורי (43), טייס לשעבר בחיל האוויר, יודע כיצד נראית תעשייה במצוקה. בשנות ה-80 עבד בתעשייה האווירית, שם היה אחראי על צוותי פיתוח של מערכות אוויוניקה בעבור מטוס הלביא. כשבוטל הפרויקט, ב-86', יצא לשוק האזרחי. הוא היה מהעובדים הראשונים בחברת לננט, שהוקמה במסגרת קבוצת רד-בינת, ומונה לאחר פיצול אוואיה מלוסנט למנהל אוואיה ישראל. לפני שנה וחצי מונה למנהל החטיבה העסקית של תשתיות תקשורת הנתונים בחברה. היעד שלו, הוא אומר, הוא לנווט את הארגון אל תוך פלחי השוק הצומחים גם בזמן משבר.



תרומתו של מרכז הפיתוח הישראלי למכירות הקבוצה, הוא מעריך, תורגש בעיקר בשנה הבאה ובעוד שנתיים, כאשר ייצאו המוצרים שהוא מפתח לשוק. בינתיים יכול מרכז זה להתנחם בעובדה שמדובר ברכישה היחידה של לוסנט בישראל אשר הצליחה לשרוד. החברות וייב-אקסס וכרומטיס שאותן רכשה לוסנט נסגרו ב-2001.



"השוק היום קשה", מודה בנדורי, "במיוחד משום שאנחנו חברה שרוב לקוחותיה אמריקאים, והכלכלה בארה"ב נמצאת במשבר. אבל גם למשבר יש יתרונות. הרבה מאוד מתחרים נסגרו, ומיו