כשאמריקה מתעטשת

מאת בן-ציון ציטרין
כללי האתיקה של מועצת רואי החשבון אינם מתירים לפירמת ראיית חשבון המשתייכת לרשת בינלאומית להעלים את שמה הישראלי מלוגו החברה. הישראלים, כמובן, מצאו פתרון יצירתי: הם הקדימו את שמה של הרשת הבינלאומית שבה הם חברים לשם הפירמה, והציבו אחריו את שם המותג הישראלי. אם עד לא מזמן הם הבליטו את שמה של הרשת הבינלאומית, עכשיו עושה רושם שתהיה להם יותר מסיבה אחת להבליט דווקא את המותג המקומי.



שיחת היום בקהילה העסקית בצפון אמריקה ובאירופה מאז דצמבר היא פרשת אנרון והשפעתה לא רק על רשת ראיית החשבון הבינלאומית אנדרסן, אלא על כל הפירמות הגדולות בתחום בעולם. בימים האחרונים הפרשה צוברת תאוצה, משום שלצד אנרון מככבות חברות ענק כטייקו וגלובל קרוסינג, שסרחו וקרסו.



במלים אחרות, מקצוע ראיית החשבון ניצב בפני רגע האמת שלו. הפירמות הישראליות, שעמלו רבות להשתייך לרשתות הגלובליות, נאלצות בשבועות האחרונים להתנצל, להבהיר, להסביר ובעיקר לעקוב בדריכות אחרי המתרחש בארה"ב. הן יודעות שמה שיקרה שם ישפיע מיידית עליהן ועל יחס הקהילה העסקית בישראל לרואי החשבון שלה.



לכל אחת מהפירמות הישראליות הגדולות יש מוניטין מצטברים של עשרות שנות פעילות. בסוף שנות ה-80 ומעט לאחר מכן הן חברו לפירמות הגלובליות (אז הביג 6) ונהפכו לחלק מרשת בינלאומית. צעד זה הביא לפירמות הישראליות לא רק כבוד וגישה למאגרי הידע והניסיון הבינלאומיים, אלא בעיקר לקוחות חדשים. כשחברות ענק רב-לאומיות נכנסו לישראל במחצית הראשונה של שנות ה-90 כתוצאה מהסכם אוסלו, הן חיפשו את הנציג המקומי של רשת ראיית החשבון הבינלאומית שאיתה עבדו בחו"ל. משרד ליובושיץ-קסירר, שחבר לרשת אנדרסן, נהפך לחלק מהשותפות הבינלאומית, לטוב ולרע. המשרדים הישראליים האחרים משתייכים לרשתות במעמד של הסכם ייצוג.



פירמות ראיית החשבון הבינלאומיות מציעות סל שלם של מוצרים. ביקורת החשבונאות הקלאסית (בדיקת ספרי החברה, סיכום טורי ההכנסות וההוצאות) היא רק חלק קטן מהסל הזה. מקורות הרווח הגדולים מתרכזים דווקא בייעוץ לסוגיו (מענייני מחשוב, דרך ביטוח ועד להתמודדות עם פיטורים). מודל זה אומץ בחום על ידי הנציגים הישראלים. בפרשת אנרון טוענים כלפי רשת אנדרסן כי הרווח מהייעוץ שניתן לחברה היה גדול מההכנסות מביקורת, ואין פלא שהמבקרים נרדמו בשמירה.



עו"ד (רו"ח) דורון לוי, לשעבר נציב מס הכנסה, הוא בעל פרקטיקה פרטית לעריכת דין המתמחה במיסוי. לוי מכיר היטב את תחום הביקורת הן כרו"ח והן כאיש מס הכנסה. לדעתו, המשרדים הגלובליים אינם יכולים להתקיים מביקורת. "ענף הביקורת הוא ענף לא רווחי, כי הוא לא מביא ערך מוסף בתפישה של הפירמות", אומר לוי. "בניגוד לכך, ענפי הייעוץ הם ענפים רווחיים. לכן, המשרדים עברו מראיית החשבון המסורתית - ביקורת חשבונות - לשירותי ייעוץ. כך נהפכו המשרדים לציר שמספק ללקוח את כל השירותים - ייעוץ מסים, ייעוץ ארגוני, מערכות מידע, ייעוץ ניהולי וכו'. בכל חוברת פרזנטציה של משרד רו"ח תראה סדרה שלמה של ענפים שהמשותף להם הוא הסיסמה 'אנחנו יכולים לתת לך הכל'. בחו"ל, אבל לא בישראל, זה כולל גם שירותים משפטיים".



לוי אומר שלמבנה כלכלי זה יש השפעה מכרעת על התנהגות הפירמה: "אם השאיפה היא לגבות כמה שיותר כסף מהלקוח, אני אסכים להפסיד בתחום אחד, כדי להיות רווחי בתחום אחר. שווה לי לעשות ביקורת באפס רווח, כדי שאוכל להרוויח מהייעוץ".







לוי מביא כדוגמה את גל חברות הסטארט-אפ שרואי החשבון הגדולים אימצו בחום אל לבם בשנים האחרונות. "בישראל הרבה מחברות ההיי-טק בוקרו חינם, למעשה במחירי הפסד, מתוך כוונה או תקווה שיזכו בעתיד לרווחים גדולים בהנפקות או גיוסי הון".



לוי מפקפק באיכות הביקורת במקרים אלה: "אם רוצים לשמור על רמה נאותה של ביקורת, יש לעשות את הייעוץ במסגרות אחרות. בעבר זה באמת נעשה מחוץ למשרד רואה החשבון המבקר".



משרד ראיית החשבון פאהן קנה נמצא במקום השביעי בישראל, ומייצג את הרשת השביעית בגודלה בעולם. רו"ח יזהר קנה, שותף מנהל במשרד וחבר נשיאות הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון, מעריך שהאירועים האחרונים יפגעו במי שיש להם תיקים בינלאומיים. "אין ספק שתהיה פגיעה במקצוע. רואי חשבון שלא הקפידו עד היום יצטרכו לעשות זאת. הציבור יעריך יותר רואה חשבון שמרן וקפדן. אנשים יבינו שזה לטובתם. פרשת אנרון גם תקל על רואי חשבון בעבודתם, כי דירקטוריונים יפחדו לקבל החלטות בחשבונאות יוצרת".



מקובל לחשוב כי הימים הקשים שעוברים על רואי החשבון בארה"ב הם תוצאה של מפולת חברות ההיי-טק, שחשפה כשל עקבי בדו"חותיהם. רו"ח רונן בראל, שותף מנהל במשרד קוסט, פורר את גבאי, מרשת ארנסט אנד יאנג העולמית, חולק על כך: "בכל יום נחתמים עשרות אלפי דו"חות ביקורת על ידי חמש הפירמות הגדולות בכל העולם, שמשקפים נכונה את מצב העסקים. כ-490 מתוך הפורצ'ן 500 מסוקרות על ידי חמש הפירמות הגדולות. בפרשת אנרון היתה תקלה ענקית. אין ספק שהמקצוע מחר יהיה שונה מזה של אתמול, אבל מכאן ועד להכרזה על כשל מערכות כולל המרחק רב".



לגבי השפעת האירועים על הפירמה הישראלית אומר בראל: "טבעי שלקוחות מתעניינים, וטבעי שאצלנו מדברים על כך. אנחנו עוקבים אחרי תגובת ראשי ארנסט אנד יאנג בארה"ב על מה שקרה לאנרון ואנדרסן, אבל זה לא מפריע למהלך העבודה השוטף שלנו. בואו נחזור לפרופורציה. עם זאת, אנחנו עושים בדק בית כדי להבטיח שכל הדרגים אצלנו נוהגים על פי כל הכללים והנהלים השמרניים ביותר".



גם רו"ח יגאל בריטמן, יו"ר ומנהל עסקים ראשי של פירמת בריטמן-אלמגור מרשת דלויט טוש העולמית, אינו מבין על מה הרעש. "הכללים בישראל בחלקם מחמירים יותר מאשר בחו"ל. למשל, האיסור לשמש מבקר פנימי וחיצוני באותה חברה בו זמנית, דבר המותר בארה"ב והיה אחד הגורמים העיקריים למשבר שם. הרוב המכריע של לקוחות הייעוץ שלנו אינם לקוחות ביקורת".



רו"ח אבי ברגר, שותף מנהל בקסלמן וקסלמן, המייצג בארץ את PwC, הרשת הגדולה בעולם, מציע שלא למהר ולהס