לפני כשבוע העלה נגיד בנק ישראל סטנלי פישר את הריבית הבסיסית ל- 3% ומאותו רגע המשיך שער הדולר להידרדר בעוצמת יתר. הבוקר הדולר לא זז לאחר שאתמול גירד את 3.47 שקל ועפ"י מומחים ופרשנים שערו עלול להגיע ל- 3.30 3.35 בתוך זמן קצר.
פישר ממתן כצפוי את הירידות כאשר בנק ישראל רוכש כל חודש מיליארדי דולרים. בחודשים החולפים, פברואר מרץ, צנח הדולר ב- 6.5% ויתרות המט"ח של בנק ישראל עפ"י נתונים לא סופיים עברו את 80 מיליארד דולר. מדי יום רוכש הבנק המרכזי 100- 300 מיליון דולר ולפי הקצב הנוכחי והיקף הרכישות עלול לצמוח בעיקר בגלל פערי הריבית בין ישראל (3%) וארה"ב (0%).
הפערים גורמים לקרנות גידור ולזרים למכור דולרים בשפע למרות הגבלות אדמיניסטרטיביות שבנק ישראל הטיל באחרונה.
ברוש מייל והיצוא נפגע
שרגא ברוש נשיא התעשיינים ועופר עיני דאגו להעביר את חוק שכר המינימום "ושכחו" לשאול את פישר עד להיכן יקרוס הדולר. רווחיות היצוא היא קנה המידה היחיד לתפעול התעשייה לייצוא. במילים אחרות, תעשיה שעלויות השכר והיצור (דלק, סחורות) שלה עולות מאבדת את כושר התחרות וכמובן בהכרח את הרצון והיכולת לייצא. הבוקר זעק ברוש לעזרת ביבי בעניין הדולר רק שביבי קצת עסוק בנושאים אחרים.
כל הדיבורים חסרי השחר על החלפת יעדי יצוא ממדינות הדולר למטבעות אלטרנטיביים, הם דיבורי סרק. התעשייה המקומית אינה יכולה, גם לא תאורטית, לשנות שווקי יצוא במהירות ולשם כך נדרשים תהליכים ארוכי טווח. יוצא מכך שגל פיטורים בתעשייה "הנמוכה" אינו, לצערי, חלום ביעותים. התעשייה הנמוכה היא עם רווחיות אפסית בהשוואה לאקזיטי הייטק והיא מעסיקה מאות אלפי פועלים חלקם בפריפריה. תעשייה זו אינה מסוגלת להתחרות במוצרים זהים ממדינות עם עלות שכר נמוכה ב- 70% מעלות השכר בארץ. צרפו לכך דולר מתכווץ ותקבלו מעבר מכשולים כלכלי קשה. אולי בלתי אפשרי.
פישר מחכה לנס?
הנגיד נראה הפעם אובד עצות. במקום לתמוך בדולר ב-3.70 או 3.80 היה עליו להבין שהדולר חלש בעולם ולכן יהיה חלש גם בישראל והציפיות להתאוששותו ייקחו זמן רב עד שתסתמן בבירור השתפרות כלכלית מובהקת בארה"ב. התמיכה בדולר גם כיום ב-3.47 כאשר פערי הריבית גדולים, ניראת מוזרה. מסוכנת.
סטנלי פישר הפך אצלנו לאתרוג. כשמונים את הצלחותיו של בנימין נתניהו בכלכלה (מי זוכר את שטייניץ...) מונים את ההישג שביבי הביא את פישר לנגידות. גם התקשורת הכלכלית נזהרת בכבודו של פישר כפי שמעולם לא נהגה במנהיג כלכלי אחר.
מה יושיע את פישר ובעיקר את עם ישראל שבכספו רוכש הנגיד עשרות מיליארדי דולרים? העלאת ריבית בארה"ב אולי? ספק גדול. גם אם הפדרל ריזרב יחליט לשנות את מדיניות הריבית שלו השינוי יתרחש בעוד חצי שנה ובשעור מזערי והססני במקום 0% ריבית העלאה מדודה ל- 0.25% במקרה הטוב. המשמעות כדאיות להמרת הדולר לשקל עלולה להמשך.
סטנלי פישר חייב למגר את האינפלציה שהרימה ראש בחודשים האחרונים והכלי אולי היחיד שנותר ברשותו הוא העלאת ריבית מסבירים מרבית המומחים. המלחמה באינפלציה חשובה, קריסת הדולר ופגיעה חמורה ביצוא פחות חשובה? לכל אחד מהפרשנים יהיו שפע הסברים לכאן או לשם ורובם ימשיכו להגן על פישר בכל תנאי. הוא שאמרנו אתרוג. לא הזכרנו את בועת הנדל"ן ובעיות אחרות שפישר לא מספיק מעורב בפתרונו.
קטונתי בכלכלה בוודאי לעומת פרופ' פישר. יחד עם זאת לא מובן לכלכלנים רבים וחשובים כיצד פועל הנגיד ומהם מניעיו. תורת הכלכלה לפיה פועל פישר מוזרה, נוגדת חלק מהאינטרסים של המדינה ויש בה סממן של עקשנות תמוהה ביחסו כלפי רכישת דולרים. קורס "המבוא לכלכלה" שפישר מעביר את עם ישראל עלול להיות יקר וקשה.
בקרב על הדולר, לפחות בינתיים פישר צולע מקרטע שלא לומר מפסיד. גם בקרב על האינפלציה ספק אם פישר ינצח. את הקרב על היצוא הוא כבר הפסיד. עכשיו צריך להתפלל לניסים וקשה לראות מהיכן יגיעו כשהר הדולרים מאיים להטביע את המדיניות הכלכלית של סטנלי.
*ד"ר דפנה פפר, כלכלנית, מרצה בתוכנית MBA במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.