סיכוני המלחמה של קרן הון סיכון

מאת עודד חרמוני



קוראים לו בונד. ג'יימס בונד. יש לו מוח מבריק, חיוך מהפנט וקסם אישי. אבל ללא יצירותיו של קיו (Q), הממציא האגדי של סוכנות הביון של הממלכה המאוחדת, סוכן 007 היה נותר מספר בלבד. מכונית ב.מ.וו מצוידת במשגר רקטות, שעון יד שהוא גם פצצה חכמה, חגורה שהיא גם מנוף ועט נובע שיודע לעשות הכל הם רק חלק מההמצאות שליוו את סדרת סרטי ג'יימס בונד.



30 שנה לאחר יציאתו של "ד"ר נו" לאקרנים, משמשת דמותו של קיו מודל לחיקוי בסוכנויות ביון בעולם, המנסות לפתח את האבזר הטכנולוגי המלחמתי הבא. קיו הוא גם אביה הרוחני של אין-קיו-טל (In-Q-Tel), שהיא קרן ההון סיכון של סוכנות הביון האמריקאית CIA. הקרן הוקמה ב-98' בארלינגטון, וירג'יניה, ותמונתו של Q הקולנועי תלויה במשרדיה. הקרן משקיעה בחברות סטארט-אפ המפתחות מוצרים וטכנולוגיות שיכולים להתאים לצורכי הביון העתידיים שלה.



מאז התקפת הטרור בארה"ב גדלה ההתעניינות בקרן הצנועה, המקבלת כ-50 פניות בשבוע מקרנות וחברות סטארט-אפ. מנהלי קרנות הון סיכון אמריקאיות, כולל הבולטות ביותר, מתקשרים בחודשים האחרונים אל מנהלי אין-קיו-טל ומציעים להם לבדוק את מידת התאמת חברות הפורטפוליו שלהם לצורכי הביטחון הלאומי. קרנות אלה רואות לנגד עיניהן את תקציבי הענק שמייעד הנשיא ג'ורג' בוש למלחמה בטרור, ורוצות נתח מהם.



באין-קיו-טל, אשר למרות המבנה שלה כקרן הון סיכון, פועלת במסגרת זרוע השקעות שאינה למטרות רווח של סוכנות הביון המרכזית, מרוצים מהתהליך. בקרן אומרים כי הם מחפשים כל הזמן השקעות חדשות. "כיום ברורה הסיבה לפעילותנו ומהו חלון הזמן שלנו להשקעה. מאז אירועי 11 בספטמבר אנחנו פועלים בדחיפות", אמר באחרונה נשיא ומנכ"ל הקרן, גילמן לואי, לעיתון "סן פרנסיסקו ביזנס טיימס". "הטכנולוגיות האלה הן לא מותרות, אלא צורך ממשי שיש להשיגו. ה-CIA אינה יכולה להרשות לעצמה להתפשר על פחות מהטוב ביותר. אם למישהו אחר יש מוצרים טובים יותר, זה מאיים על האומה כולה".



עד כה השקיעה אין-קיו-טל קרוב ל-100 מיליון דולר בכ-20 חברות סטארט-אפ אמריקאיות. עד ספטמבר 2001 נותר התקציב שמקבלת הקרן מהממשל בעינו - 28 מיליון דולר לשנה, בנוסף ל-34 מיליון דולר כהפקדה בקופתה. אך לאחר האירועים הוא עתיד לגדול ב-30 מיליון דולר, כדי לעמוד בהיקף הפעילות הגובר של הקרן וסוכנות הביון במרוץ הטכנולוגי אחר ארגוני הטרור.



זירת הניסויים של סוכנות הביון



האישורים שהתקבלו להקמת הקרן לא היו ברורים מאליהם לפני מתקפת הטרור בספטמבר. סוכני ה-CIA הגו את הרעיון להקים חממה טכנולוגית או קרן הון סיכון לאחר ביקור שערכו בחממה שהקים המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בסוף שנות ה-90. היוזמה קיבלה את אישור הקונגרס, אך לוותה בחששות של חברי קונגרס לגבי אופי פעילותה בעתיד וחדירתה של סוכנות הביון המרכזית למגזר ההיי-טק הפרטי.




לבסוף הוחלט על הקמת קרן במסגרת צנועה, עם אורך חיים מוגבל של חמש שנים, כדי לבחון את העניין. נשיא ומנכ"ל הקרן, לואי, היה בעבר מתכנן משחקי מחשב ומנהל בחברות צעצועים. מנהלים נוספים בקרן הם בכירים לשעבר בחברות כמו פנסוניק, דיסני ואמזון. הקרן, שמשרדיה סמוכים למיפקדת ה-CIA בלנגלי ובעמק הסיליקון, מעסיקה כ-30 עובדים, בהם האקר המכונה כובע לבן. רק עשרה מהעובדים הם בעלי סיווג ביטחוני גבוה, בהם כמה עובדים הנושאים סיווג סודי ביותר.



למרות היקף ההון הצנוע שמציעה הקרן - השקעה של 500 אלף דולר עד 2.5 מיליון דולר בסיבוב הראשון ו-5 מיליון דולר לאורך חיי החברה, סכום פעוט לעומת האפשרויות שמציעות קרנות הענק מעמק הסיליקון וניו יורק - יזמים רואים בה יעד אטרקטיווי.



היתרון הבולט של הקרן הוא זירת הניסויים שמציעה סוכנות הביון המרכזית. כחלק מהסכמי ההשקעה של הקרן מובטחים לסוכנות הביון גישה מוקדמת ורישיונות לטכנולוגיה החדשה שמפתחת החברה. החזר התשואה הפנימי על ההשקעה (IRR), אבן הבוחן של הקרנות לגבי ביצועיהן, הוא נתון זניח מבחינת מנהלי אין-קיו-טל ושולחיהם. בדרך כלל משתתפת הקרן בהשקעות בחברות שעורכות קרנות בולטות ובעלות אמצעים, כמו קליינר פרקינס, הקרן המובילה בארה"ב. ואולם אין-קיו-טל אינה נוהגת להוביל גיוסים אלה, ובדרך כלל היא מחזיקה בעד 20% ממניות החברה.



משקיעה בארגון מידע - לא בצעצועים



בניגוד לקיו האגדי ולג'יימס בונד, אין-קיו-טל כמעט אינה משקיעה במפתחי צעצועים לסוכני חרש. אלה בדרך כלל מפותחים בידי מחלקות הפיתוח העצמאיות של סוכנות הביון, בדומה לפיתוחים שנעשים בישראל בידי המוסד והשב"כ. מגוון חברות הפורטפוליו של אין-קיו-טל כולל חברות תוכנה, חברות אבטחה ואינטרנט.



אחת החברות שבהן השקיעה היא Strarify, המפתחת תשתית תוכנה הממירה מידע בלתי מאורגן למידע רלוונטי ונגיש. התוכנה מאפשרת לארגן מיליוני דו"חות ומסמכים כך שיהיו נוחים לשימוש. חברה נוספת מאותו תחום שבה השקיעה הקרן היא Mohomine, הממירה מידע בלתי מאורגן מדואר אלקטרוני או מסמכי וורד למידע ברור שאותו ניתן לברור ולערוך בו חיפוש. חברה אחרת שבה השקיעה הקרן היא Graviton, חברת סטארט-אפ מסן דייגו המפתחת מערכות יירוט מידע אלקטרוניות - חיישנים קטנים וחכמים המאפשרים להקליט תשדורות אלחוטיות.



באחרונה השקיעה הקרן מיליון דולר בחברה קטנה שהוקמה במרתף המשחקים בביתו של דייב שופינג מווירג'יניה. שופינג פיתח תוכנה, הנמכרת באינטרנט, המאפשרת לגולשים לראות ולאחסן כמה דפי אינטרנט בבת אחת בחלון תלת-ממדי מפוצל. "אני מאמין שלא היינו מקבלים מימון אם לא היינו מתאימים לאין-קיו-טל", אמר שופינג לאתר Techlive לפני כמה ימים.



אחת החברות המפורסמות ביותר של אין-קיו-טל היא חברת האבטחה לאינטרנט SafeWeb. החברה פתחה בסוף 2000 שירות משותף עם שידורי ההסברה של ממשלת ארה"ב, קול אמריקה, שאיפשר לגולשים ממדינות שבהן השימוש באינטרנט אינו חופשי לגמרי, כמו סוריה וסין, לעבור מעל לאמצעי הגנה מסוג Firewall ולעקוף פיקוח של ממשלות כדי לגלוש לכל אתר. על פי הערכות, בשירו