ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נועד השבוע עם שר האוצר יובל שטייניץ ועם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ודן עמם בנושא החזרת שירותי הרפואה הפרטית (שר"פ) לבתי החולים הציבוריים. זאת, כאמצעי להפסקת סכסוך העבודה של הרופאים. אגב, נתניהו, הוא-הוא שר הבריאות בממשלת ישראל. על פי תורתו הניאו-ליברלית של נתניהו: יותר הפרטה פירושה פחות שביתה.
רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר פרסמה, גם השבוע, מודעה להפרטת נמל אילת. המודעה פורסמה באתר האינטרנט של רשות החברות הממשלתיות ובכלי התקשורת, והיא מזמינה את המעוניינים לפנות לרשות החברות עד מאי הקרוב. ההפרטה תתבצע באמצעות מכירה פרטית למשקיע או קבוצת משקיעים מהארץ או מחו"ל. אם כי נמסר כי האוצר "מעדיף משקיע מחו"ל".
הפרטת הנמל היא השלב השני מתוכנית הרפורמה בנמלים שיזם נתניהו בהיותו שר האוצר, שאושרה בשנת 2005 בכנסת ובדצמבר שעבר בוועדת השרים לענייני הפרטה. השלב הראשון כלל פיצול של רשות הנמלים לארבע חברות עסקיות נפרדות בבעלות ממשלתית ולאחר מכן הן יימסרו לבעלי ההון כמקובל במדינת ישראל.
הפרטת הנמלים (ה"רפורמה בנמלים", בלשון האוצר) ומסירתם לידי בעלי ההון אושרה על ידי הכנסת. ההפרטה בבתי חולים (השר"פ) נפסלה בחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה משנת 2002 ובפסק דין של בג"ץ משנת 2009, ונאסרה להפעלה בישראל. אבל מה זה משנה? הפרטה חוקית או בלתי חוקית, האדון נהנתניהו מוסיף למסור את נכסי הציבור לידי קומץ בעלי הון ולאחר מכן הוא רץ לעיתונאים כדי לספר על "מלחמתו בריכוזיות".
אבל מתברר שההפרטה עולה לנו בבריאות. הועדה המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות, בראשות ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), קיימה אף היא השבוע דיון ראשון מסוגו בנושא "השפעת ההפרטה על בטיחותם ובריאותם של עובדים". לקראת הדיון הכינה שירי בס-ספקטור סקירת ספרות מקיפה אודות "השפעת שינויים במאפייני שוק העבודה על בטיחות ובריאות עובדים".
לא בטיחותי
עיקרי הסקירה מצביעים על שינויים בשוק העבודה והשפעתם על בטיחותם ובריאותם של עובדים. מחקרים רבים מראים כי לאי-יציבות תעסוקתית השפעה שלילית ניכרת על בטיחות ובריאות עובדים.
סקירה של 73 מחקרים אשר נערכה בשנת 2009, מראה כי 85% מהמחקרים זיהו השפעה שלילית של אי-יציבות תעסוקתית על בטיחות ובריאות עובדים. סקירת הספרות של בס-ספקטור מראה עוד כי "שינויים בסביבת העבודה, ובכללם קיצוצים חוזרים ונשנים בכוח האדם, עשויים להוביל לעלייה בעומס המוטל על העובד".
עליה בעומס העבודה מתבטאת בין השאר בשעות עבודה לא קבועות, שעות נוספות לא מתוכננות, עבודה בימי מנוחה, עבודה בשעות הלילה ועוד. מחקרים מצאו כי עבודה בשעות לא קבועות, בייחוד עבודת משמרות ועבודה בלילות, גורמת בטווח הארוך לעייפות כרונית ולפגיעה במקצבי השעון הביולוגי. בנוסף, מחקרים רבים מצאו כי קיים קשר בין העלייה בעומס העבודה לבין הגברת תחושת הלחץ בקרב עובדים.
עלייה בתחושת הלחץ במקום העבודה עלולה לתרום לתופעות בריאותיות שליליות, כגון לחץ דם גבוה, הפרעות בפעילות ההורמונאלית, השמנה, אולקוס במערכת העיכול, תחלואת לב, ועוד". בסקירת הספרות צוין גם כי "הנוכחות של קבלני משנה יוצרת לעתים קרובות סביבת עבודה מורכבת, ומבנה ניהולי אשר תורם לחוסר ארגון. לדוגמא: קבלנים עשויים להיות לא מודעים להנחיות בטיחות או להשפעת עבודתם על עובדים אחרים במערכת. חוסר הארגון עלול לפגוע בתהליך קביעת הנחיות הבטיחות, בהכשרת העובדים על סוגיהם השונים בתחום הבטיחות ובפיקוח על יישום ההנחיות".
חולים יותר
ד"ר טוני דואק, ממשרד הבריאות, אמרה בדיון כי היא מסכימה עם ממצאי סקר הספרות והוסיפה כי "ידוע שאנשים שעובדים במשמרות נחשפים יותר למחלות. קימה לפני הזריחה עלולה להגביר סיכונים לתחלואה". מירה זליגר, מפקחת אזור ירושלים במשרד התמ"ת, הוסיפה כי גם היא מסכימה עם ממצאי הסקירה. היא אמרה כי "עובדי חברות כוח אדם ועובדים זמניים הם החוליה חלשה במערך הבטיחות של כל מפעל. גם במפעלים הגדולים שמכניסים קבלני משנה, עובדי הקבלן מקבלים פחות הדרכות בטיחות ופחות ציוד מגן. עובדים אלו פחות מיומנים והבטיחות המפעלית נפגעת".
עו"ד ורד וייץ מההסתדרות הדגישה כי הדיון מאד אקטואלי וחשוב שכן קיימות בעיות קשות מאד אפילו בקרב עובדי מדינה. עו"ד וייץ תיארה מקרים נוספים בהם בריאות העובדים נמצאה בסכנה עקב תנאי עבודה ירודים. אך היא לא הסבירה מדוע ההסתדרות מצדדת בהפרטה, גם של הנמלים, ואף לא נלחמת בהפרטה לטובת חבריה ולטובת כלל העובדים.
בסיכום הדיון אמר ח"כ חנין כי תהליך ההפרטה "מזמין" בעיות בטיחות ובריאות. "העלאת יעילות פירושה עבודה בשעות שאינן שעות. הפחתת עלויות מורידה סטנדרטים של בטיחות 'כי זה עולה כסף'. בריאות ובטיחות אכן עולים כסף", אמר ח"כ חנין. הוא הוסיף כי הדיון מזכיר לו את התאונה הקטלנית במפרץ חיפה בה נספו בשנה זו שלושה עובדים. העובדים שנהרגו היו עובדי קבלן. "עולות הרבה שאלות: מי הדריך אותם? מי סיפק להם ציוד בטיחות? העובדים האלה לא בחרו להתאבד!"
*ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית-כלכלית www.sea.org.il