שקיפות וביקורת – זה טוב לעסקים

שקיפות נוגדת את נטיית הלב האנושית הטבעית משום שהיא מזמינה בחינה וביקורת? מצויין! שוקי שטאובר חושב שחברה שרוצה לקבל כבוד בעולם העסקים צריכה לחשוף עצמה להמונים

שוקי שטאובר
10/04/2011

בשבוע שעבר העניקה עמותת שבי"ל (שקיפות בינלאומית ישראל) את אות מגן השקיפות לשנת 2010 לעמותת גיידסטאר המפרסמת מידע מקיף על עמותות בישראל. במסגרת הטקס נערך דיון בהשתתפות חברי וועדת הפרס. הדיון העלה אצלי מספר תובנות שאני מבקש לחלוק עם הקוראים.

העתיד כבר כאן

בדיקה חכמה חושפת סיכון לשבץ מוחי - כעת במבצע מיוחד

מוגש מטעם שחל
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"להיות, הלכה למעשה, כפי שהיינו רוצים להיראות". סוקרטס(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

על החשיבות הרבה שבהשמעת קולם של הוותיקים, אלו שאין להם אג'נדה.

בדיון השתתפו גם יצחק זמיר, לשעבר שופט בית המשפט העליון ודן פרופר, יו"ר אסם - שני אנשים בעלי מוניטין שגם בעבר העבירו מסרים חדים וברורים על קלקולים בדפוסי התנהלות במימשל ובמרחב העיסקי. אלו מקרים חריגים וחבל. אנשים וותיקים ובעלי מוניטין נהנים מיתרון חשוב ביחס לאחרים, צעירים יותר - אין להם אג'נדה, אף אחד לא באמת יכול להזיק להם. הם כבר עשו את שלהם. הם לא מחויבים לחשב חישובים של תועלת וכדאיות, גם לא של סיכון ונזק. הם יכולים להגיד את דברם ללא מורא וללא משוא פנים.

שקיפות כאסטרטגיה עיסקית, או כמס שפתיים?

למרות שבשבי"ל פעילים מספר אנשי עסקים בולטים עדיין סוגיית ההתנהלות האתית של הארגון, ובכללה הנכונות לשקיפות אמיתית, אינה נמצאת בקדמת הבמה של חברות עיסקיות רבות, רבות מדי. עדיין מרחב עשייה זה נתפס כשייך לקומץ משוגעים לדבר, או זוכה להתייחסותם של משלמי מס שפתיים. שבי"ל ואחיותיה, המבקשות לקדם התנהלות אתית של ארגונים, צריכות לשאוף לכך שהתנהלות אתית אמיתית של ארגון תהפוך להיות חלק בסיסי מהאסטרטגיה העיסקית. לא רק כמגן בפני סיכונים, אלא כמרכיב ביצירת הערך העיסקי.

שקיפות כמשרתת את המתחרים – זו שאלה של מידתיות
אחד הטיעונים שעלו בדיון, על ידי דן פרופר, היה ששקיפות רבה מעניקה יתרונות למתחרים. פרופר עצמו הודה שהוא מפיק מידע רב ערך מהדוחות הגלויים של מתחריו.

חברות רבות רוחצות בניקיון כפיהם כאשר הן מצדיקות את אי שקיפותם בחוסר רצון לפגוע בכושר התחרות שלהן. זהו טיעון לגיטימי, אבל נדרשת מידתיות. אף אחד לא מצפה לפרסום של סודות מסחריים או של פיתוח ייחודי, אבל גם אי אפשר להשתמש בטיעון כזה כדי להתנהל במחשכים גם כאשר חשיפה לא גורמת נזק ממשי.

זכור לי מקרה בו עיינתי בדוח האחריות התאגידית של חברה פרטית והופתעתי לגלות בו נתונים עיסקיים רבים על היקף העסקים ועל הרווחיות. החברה לא הייתה חייבת לפרסם נתונים אלו, כחברה פרטית, אבל עשתה כן. צריך לכך אומץ. אבל רק המעזים מצליחים.

בהקשר זה אמר בכנס דר' ניסן לימור, ממקימי גיידסטאר, שגם בשחמט לוח המשחק גלוי בפני כל, ובכל זאת יש רק מנצח אחד.

ביקורת כמתכון לשיפור מתמיד

הייתה הסכמה בקרב משתתפי הדיון כי שקיפות נוגדת את נטיית הלב האנושית הטבעית משום שהיא מזמינה בחינה וביקורת. מצוין. כבר חכמי עבר כמו סוקרטס אמרו כי "הדרך הקצרה והבטוחה ביותר לחיות בכבוד בעולם, היא להיות, הלכה למעשה כפי שהיינו רוצים להיראות". ביקורת היא סמן דרך ועמוד אש. היא יכולה לסייע מאד למי שמתייחסים אליה בכובד ראש ובכבוד. אגב, מי שנוהג כך, בדרך כלל לא מושך את אש המבקרים, הם לא ימצאו בו עניין.


*שוקי שטאובר כתב עשרה ספרי ניהול - www.shukistauber.co.il

  • שקיפות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully