קצב צמיחת התוצר ברבעון הראשון של שנת 2011 עמד על 4.7%. כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום. עם זאת, אם להסתמך על ניסיון העבר, יש לקחת נתון זה בעירבון מוגבל. במאי 2010 העריכו בלמ"ס כי קצב הצמיחה ברבעון עמד על 3.3%. שנה לאחר מכן, אחרי שהאומדן התעדכן 12 פעמים, נקבע קצב הצמיחה הרבעוני ברמה של 5.2% - גבוה בכמעט 2% מהאומדן הראשוני.
לא מדובר במקרה חריג. גם כאשר בוחנים את אומדני קצב הצמיחה של הרבעונים 2 ו-3 בשנת 2010 מתגלה כי הלמ"ס אמדה את קצב הצמיחה הרבעוני בחסר בצורה משמעותית: האומדן האחרון של הלמ"ס לקצב הצמיחה ברבעון השני של 2010 עומד על 5.4% לעומת אומדן ראשוני של 4.7% באוגוסט 2010, ובאשר לרבעון השלישי התעדכן האומדן מ-3.8% ל-4.6%. ברבעון הרביעי עמד האומדן הראשוני של הלמ"ס על 7.8%, ואם לשפוט לפי שלושת הרבעונים הראשונים, ייתכן שיש לצפות לנתון גבוה יותר בהמשך.
"כאשר נתוני הצמיחה מוטים כלפי מטה, נגרמים למשק נזקים אמיתיים", אומר ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל. "בראש ובראשונה נתוני צמיחה נמוכים מהצמיחה בפועל גורמים לבנק ישראל להעריך באופן שגוי את פער התוצר ולנקוט במדיניות מרחיבה מידי. בנק ישראל ראה צמיחה נמוכה ולכן לא מיהר להעלות את הריבית. הלחצים האינפלציוניים הצטברו, ולכן הבנק נאלץ להעלות את הריבית באופן חד בחודש אפריל", אומר שראל.
אומדני צמיחה חריגים בנוף הבינלאומי
אולם, זו לא ההשפעה היחידה שיש להערכות החסר של קצב הצמיחה מצד הלמ"ס. גם הממשלה, אומר שראל, מסתמכת על נתוני הצמיחה של הלמ"ס בקביעתה את גודל התקציב וכאשר היא בונה את הערכתה לגביית מיסים. "הערכת חסר של קצב הצמיחה מביא לכך שתקציב המדינה לשנים הבאות נבנה על בסיס שגוי, והאמינות של קובעי המדיניות הפיסקלית ניפגע", אומר שראל.
גם במגזר הפרטי עוקבים אחר נתוני הצמיחה שמפרסמת הלמ"ס, מציין שראל. חברות דירוג האשראי, הבוחנות את יחס החוב-תוצר של המשק, עלולות לקבוע לישראל דירוג נמוך מהראוי לה ולפגוע ביכולת גיוס החוב של המדינה ושל החברות הישראליות. מנהלי חברות ריאליות יזמינו פחות חומרי גלם, ישכרו פחות עובדים, ידאגו לפחות מימון וישגו בתכנון התקציבי שלהם בשל הערכתם בחסר את קצב הצמיחה במשק. ולבסוף - אפילו החלטותיו של הצרכן, מושפעות לדעת שראל מהערכות הצמיחה של הלמ"ס. "צרכן שסבור שמצב המשק רע עלול להקטין את צריכתו", הוא אומר.
עוד לדברי שראל, עדכון אומדני הצמיחה של הלמ"ס בשנה האחרונה הוא חריג בנוף הבינלאומי. "גם בארה"ב מעדכנים את נתוני הצמיחה, אולם שם מדובר על כמה עשיריות האחוז למעלה או למטה. אני לא זוכר אי פעם שהיה עדכון של 2% כפי שהיה בנוגע לרבעון הראשון של 2010, לא בארץ ולא בחו"ל". עוד מציין שראל כי העדכון בארה"ב הוא בדרך כלל כלפי מטה, ושם, גם על חריגה נמוכה יחסית של כמה עשיריות האחוז, נשמעת ביקורת.
"ההטיה הניכרת באומדנים המוקדמים של נתוני הצמיחה בפרסומי הלמ"ס בשנה האחרונה מצביעה על הקושי הניכר בו נתקלת הלשכה בביצוע אחד מתפקידיה המרכזיים", מסכם שראל. שראל לא פוסל את האפשרות כי ניתן להביא לשיפור משמעותי בתהליכי העבודה בתקציב הקיים. עם זאת, הוא אומר, הדבר מחייב בדיקה של מקורותיה התקציביים של הלמ"ס בהשוואה בינלאומית. "אם יתברר כי המקורות התקציביים אינם מספקים, מומלץ להגדילם. הנזקים המקרו-כלכליים של ההטיות באומדנים המוקדמים עשויים להיות גדולים בהרבה מהתוספת התקציבית הנדרשת לשיפורם".
מהלמ"ס לא נמסרה תגובה.