פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יוון: בין סוכנויות דירוג האשראי לשביתות כלליות

      שביתה כללית ועשירית במספר בשנה האחרונה פרצה היום ביוון נוכח המשבר הכלכלי המתמשך. אפרים דוידי עומד על מצבה הרעוע מול סוכנויות דירוג האשראי, וכן על ניסיונות החילוץ

      החיים הפוליטיים והכלכליים ביוון מתנהלים בשנה האחרונה בין החלטות סוכנויות דירוג האשראי האמריקאיות לבין שביתות הכלליות. השביתה הכללית שפרצה היום היא העשירית בשנה האחרונה.

      ליתר דיוק: העשירית על פי קריאתם המשותפת של שני האיגודים הגדולים (במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי) והאיגודים וועדי העובדים הרבים שבהנהגת הקומוניסטים. אבל מסיכום השביתות שנערכו בשנה האחרונה בכל המגזרים מדובר על מאות שביתות שהקיפו את כל הענפים ואת הכל עיסוקים. בדומה לישראל, בשבוע שעבר שבתו הרופאים. אבל בשונה לישראל, הפגנות הרופאים היוונים הן קולניות וכך הם זכו למנה גדושה של גז מדמיע ומכות מצד המשטרה בעת שמחו נגד הפגיעה ברפואה הציבורית מול מטה משרד הבריאות באתונה.

      נדמה שקיים יחס הפוך בין שביתות ומחאות חברתיות לבין הציון שמקבלת יוון על ידי סוכנויות דירוג האשראי. ככל שהציון נמוך יותר, המחאה רק מתעצמת. רבים שואלים את עצמם מהו הקשר בין מצב כלכלי לבין ציון הנותן חברה הבוחנת משק מקומי. על הקשר הזה יש לשאול את שרי האוצר של מדינת ישראל המבקרים בשנים האחרונות בנציגויות חברות דירוג האשראי (וכאלה יש שלוש גדולות וכולן אמריקאיות), בניסיונם להסביר מדוע המשק הישראלי בדרך הנכונה, הקפיטליסטית כמובן, ולכן יש להעניק לה ציון מצוין.

      הפגנות ביוון נגד הגזרות הכלכליות של הממשלה (רויטרס)
      הפגנות ביוון (ארכיון) (צילום: רויטרס)

      אם חברת דירוג האשראי קובעת שאין ביכולתה של מדינה לעמוד בהתחייבויותיה – תעלה מעלה-מעלה הריבית שאותה מדינה תשלם עבור האשראי שהיא תזדקק לו. אם הממשלה במדינה כלשהי "עושה שיעורי בית" ונוקטת במדיניות כלכלית וחברתית ניאו-ליברלית הכוללת קיצוצים בתקציבי הרווחה והחינוך, הפרטות ופגיעה בעובדים, חברות דירוג האשראי יכירו ב"רצינות" כוונותיה ויעלו את הדירוג.

      אגב, אף אחת מסוכנויות הדירוג לא חזתה את המשבר הכלכלי ההולך וקרב. וכך בקיץ של 2007 הן העניקו למדינות ולתאגידים גדולים רבים ציונים מעולים, ימים ספורים לפני נפילתם. השבוע, סוכנות דירוג האשראי סטנדרד אנד פור'ס (S&P), אחת מ"שלושת הגדולות", הורידה את דירוג האשראי של יוון בשתי רמות, בשל חששות מההשלכות הצפויות של הרחבת הסיוע מצד האיחוד האירופי. החברה מסרה כי תמשיך לעקוב אחר המתרחש ביוון עם אפשרות להורדה נוספת.

      "כחלק מהרחבת הסיוע, אנחנו מאמינים כי ממשלות נוספות בגוש היורו בוודאי יבקשו טיפול שווה מצד נושים מסחריים, מבחינת הארכת מועדי הפירעון", אמרה סוכנות הדירוג. דובר הסוכנות הדגיש "גם אם הריבית על הסיוע לא תורד, הארכה כזו פחות מועדפת אצל הנושים המסחריים" (קרי: הבנקים הגדולים, ועל כך בהמשך).

      עוד חבילות חילוץ

      האיחוד האירופי דן בימים אלה באפשרות להורדת הריביות על תוכניות הסיוע ליוון ואירלנד, ושוקל חבילת חילוץ שנייה ליוון, במאמץ למנוע ממנה להגיע להסדר חוב. הנציבות האירופית מסרה כי היא מקווה שהחלטה בנושא תתקבל בשבועות הקרובים. ביום שישי האחרון נפגשו מנהיגי האיחוד לישיבת חירום שבה דנו בהקלת תנאי החילוץ של יוון.

      הפגישה הגיעה לאחר שאתר השבועון "דר שפיגל" דיווח כי יוון צפויה לעזוב את גוש היורו. האיחוד האירופי הכחיש את הדיווח ואמר כי יוון תזדקק לסיוע נוסף לאחר שהתשואות על האג"ח הממשלתיות שלה עלו לשיא.

      האפשרות למתן חילוץ נוסף ליוון (שכמוהו כקניית החוב היווני בידי קרן החילוץ) היתה הנושא המרכזי שנידון בפגישה הסודית (ושדלפה לכתבי ה"שפיגל") שערכו בסוף השבוע שרי האוצר של גוש היורו בלוקסמבורג. במסגרת מפגש זה, ביקשה אתונה משרי האוצר של גוש היורו להקל מעט את דרישת הפחתת הגירעון שהציבו ליוון, מתוך התחשבות בצעדי הצנע הנרחבים שננקטו עד כה ובמחאה הציבורית הגוברת.

      לצאת מגוש היורו

      לממשלת אתונה בעיה קשה נוספת: האזרחים אינם מאמינים בה ובצעדים שהיא הנוקטת. אחד מכל שלושה יוונים מעוניין שממשלתו תפסיק לקבל סיוע מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית (IMF), מאחר וסיוע זה הוביל את המדינה למיתון - כך עולה מסקר שנערך בימים האחרונים.

      ועוד הולכת ומתרחבת התמיכה הציבורית ביציאת יוון מגוש היורו. עד עתה רק הקומוניסטים דרשו זאת, ועכשיו היא הופכת לחלום בלהות עבור הבנקים הזרים שהזרימו כספים רבים ליוון (הבנקים הצרפתים הזרימו 63 מיליארד יורו והגרמנים 19 מיליארד נוספים) בטרם פרץ המשבר הקפיטליסטי והאמורים לצאת נזכרים מכל חבילות הסיוע.

      הסקר, אשר נערך עבור העיתון היומי "אתנוס", מצא כי 33.3% מהיוונים מעוניינים שיוון תנטוש את חבילת החילוץ שעליה חתמה בשנה שעברה, "משום שהיא אינה מובילה לשום מקום - אפילו אם הדבר יביא לפשיטת רגל". 45.9% אחרים סבורים כי יוון צריכה לדון מחדש בתנאי חבילת הסיוע – קרי: להקל על החזרי החוב. בסך הכל: 79% מהנשאלים מתחו ביקורת כלפי מדיניות הממשלה ותכנית הסיוע והחילוץ שהיא השיגה.

      ממשלת יוון הסכימה בשנה שעברה להחיל שורה של אמצעי צנע חמורים בתמורה לחבילת חילוץ בסך 110 מיליארד יורו (157 מיליארד דולר), על מנת להימנע מהגעה לחדלות פירעון. ואולם הקיצוצים בתקציב, העלאות המסים וקיצוצי המשכורות שאליהם התחייבה הממשלה גרמו לכלכלת יוון לסגת בקצב מהיר מהצפוי.

      ממשלת יוון התחייבה גם לאמץ אמצעים נוספים על מנת לעמוד ביעדי צמצום הגירעון, כולל הפרטת נכסים ציבוריים בסך 50 מיליארד יורו, אשר עוררה זעם ציבורי. העובדים, הסטודנטים והגמלאים נדרשים כעת על ידי הממשלה הסוציאליסטית לשאת שוב במחיר המשבר הקפיטליסטי. למרבה ההפתעה נעדרים מרשימת הנושאים בנטל אלה שגרמו למשבר: בעלי ההון והבנקים הגדולים, הזרים והמקומיים.


      ד"ר אפרים דוידי, המכללה חברתית-כלכליתwww.sea.org.il