בנק ישראל: ירידה בצפי האינפלציה בשנים הקרובות

מנתונים שפירסם בנק ישראל היום עולה כי ציפיות השוק הנגזרות מהשוואה בין תשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות ללא-צמודות לשנה הבאה מסתכמות ב-3.2%. זאת, לעומת קונסנזוס האנליסטים של הבנקים וחברות הייעוץ, שצפו עלייה של 3.1% במדד המחירים. עם זאת, ניתן לראות שבשנתיים האחרונות, היכה המדד בפועל את התחזיות, ואף חרג מן היעד האינפלציוני של הממשלה - 1%-3% לשנה.

מהדו"ח של בנק ישראל עולה גם כי במארס, הציפיות האינפלציוניות בשוק לשנה קדימה הסתכמו בכ-3.7% - כלומר התמתנות משמעותית בלחצים האינפלציוניים. יתרה מזאת, השוק צופה כי האינפלציה בעוד שנתיים תכנס לתוך רצועת יעד המחירים הממשלתית ותסתכם בכ-3%. הציפיות לשלוש השנים הקרובות יורדות עד לרמה של 2.5%, בהשוואה לתחזית השוק בחודש לפני כן, של ירידה ל-2.7%. הצפי להתמתנות מהירה יותר בקצב עליית המחירים במשק מקל עוד יותר על נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, למתן את קצב העלאות הריבית בתקופה הקרובה. זאת לצד מדד אפריל נמוך מהציפיות, וירידה בנטילת האשראי לרכישת הדיור על ידי הציבור בחודש אפריל.

רפי גוזלן, אסטרטג מקרו בלידר שוקי הון, ציין כי "הנגיד רואה ירידה בציפיות האינפלציוניות במשק בטווח בינוני, ועובדה זו תסייע לו להותיר את רמת הריבית במשק ללא שינוי בהחלטה הקרובה בתחילת השבוע הבא".

נתון חשוב נוסף שעולה מהדו"ח בנק ישראל, מצביע על עלייה של 2.1% בכמות הכסף בידי הציבור בחודש אפריל לעומת מארס, לסך של 115.5 מיליארד שקל. מהתקופה אשתקד עלתה כמות הכסף אותה מחזיק הציבור בכ-4.8%.

גידול בכמות הכסף שבידי הציבור נחשב לגורם התומך ביצירת הלחצים האינפלציוניים במשק. כמו כן, בהנחה סבירה כי הכספים בכיסים ובחשבונות העובר ושב אינם צמודים למדד המחירים, כוח הקנייה הולך ונשחק ככל שהאינפלציה עולה.

עם זאת, גוזלן סבור כי בשנה האחרונה מדובר בגידול טבעי בכמות הכסף, וזאת בהתאם לקצב צמיחת המשק או כפונקציה של גידול במהירות מחזור הכסף בהתאם לפעילות העסקית במשק. "גידול בכמות הכסף בשנים האחרונות בהחלט מגביר הלחצים לעלייה באינפלציה. התערבות בנק ישראל במסחר במט"ח ורכישת דולרים בשנה האחרונה פירושה הזרמת כסף לשוק והינה אחראית חלקית על גידול בכמות הכסף בידי הציבור", סיכם גוזלן.