וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השר ארדן: "מפעלי ים המלח יממנו את שיקומו"

אורה קורן ועירית רוזנבלום

23.5.2011 / 12:17

בביקור שקיימו השרים ארדן ומיסז'ניקוב בים המלח, דנו בבעיית הצפת בתי המלון שהגדירו "בשפל המדרגה", והדגישו כי על המימון לקציר המלח להגיע מהממשלה, ומהגדלת התמלוגים של המפעלים

הפתרון המועדף לבעיית הצפת בתי המלון בים המלח הוא קציר מלא של מלח והקמת קרן לפיתוח אזורי של ים המלח. הקרן תהיה במימון תקציבי של 750 מליון שקל ובנוסף יוכנסו לשלם תמלוגים של מפעלי ים המלח", כך אמר סטס מיסז'ניקוב, שר התיירות, במסיבת עתונאים משותפת עם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שנערכה היום בתל אביב.

ארדן הביע בעבר עמדה נחרצת התומכת בחלופת איסוף המלח מהבריכה השייכת למפעלי ים המלח ומקבוצת החברה לישראל בשליטת עידן עופר.

מיסז'ניקוב הוסיף, כי תוך שלושה חודשים יגבש עם ארדן הצעת מחליטים לממשלה לקידום הפתרון. "האזור נמצא בשפל מדרגה", אמר מיסז'ניקוב. "הפסיקו להתייחס אליו כחשוב, כאוצר ששייך למדינה. זה אזור מוזנח, אבוד, שבאים לשם לא בגלל שרוצים, אלא מסיבות אחרות. כשעופר עיני החליט לא לשלוח את ועדי העובדים לטורקיה אלא לים המלח, היתה תפוסה במלונות. או כשבאים חולי פסוריאזיס, או מטיילים בשמורות הטבע. אין שם מה לעשות אחרי תשע בערב. ארומה נסגרת בתשע, מקדונלד'ס בעשר בערב. אין מה לעשות שם אחרי זה", הוסיף.

"האוצר נכשל בהבנת החזון"

לדברי מיסז'ניקוב, על מנת להבטיח שיקום יש לקצור מלח. "נתחיל בהנחת תשתיות לכך מיידית. נבטיח שמירה על נחלי האזור והמערכת האקולוגית. אני רואה במפעלי ים המלח מפעלים שתורמים לתעסוקה באזור, ואני סבור שעליהם לשאת במרבית מימון הקציר על פי העיקרון - המזהם משלם. זה גם אינטרס עסקי שלהם לקצור את המלח כמה שיותר מלא ומהר, כדי למנוע את עצירת הפקת האשלג".

"מצד שני יש להעמיד תקציבים הולמים לפיתוח האזור. המדינה שהטילה על המשרד למצוא פתרון צריכה להשתתף במימון על הגנות הקבע של תשתיות ובתי מלון. כחלק בלתי נפרד מהפתרון המשולב, אנחנו דורשים מהאוצר להקים קרן יעודית של 750 מליון שקל לחמש שנים. הכספים ישמשו כתמרוץ למלונאים לפיתוח תשתיות ואטרקציות. אזור ים המלח ייכלל במפת אזורי העדיפות הלאומית למשיכת יזמים. אני יכול לתת 20% מענק להשקעות תיירותיות באזור עדיפות".

"לצערי, האוצר די נכשל בהבנת החזון ובצורך לממשו. אם אנחנו רוצים לפרוץ את מעגל הקסם בו נמצא האזור חייבים למשוך יזמים למלונות, הקמת קניונים ומסחר. זה יתאפשר אם נשקיע משאבים. למשקיעים נספק פתרון קבע. המיפלס יפסיק לעלות ויעמוד על 15.4 מטרים. זה ייצר ודאות. ליזמים יינתנו מענקים וכסף לתשתיות", הוסיף.

לדבריו, כיוון שעשרות שנים של פעילות מפעלים יצרה בעיה, על מפעלי ים המלח גם לממן חלקית את הקרן. "הם יצטרכו לשים כסף בדרך בה נעלה את התמלוגים מעבר ל-3 מיליון טונה אשלג שהם מייצרים עד 10%, על פי הסכמים קודמים (כיום משלמת החברה 5% תמלוגים). נשתמש בזכות זו כדי שהכסף מהתמלוגים ישמש לפיתוח האזור", אמר.

"המימון יושת על מפעלי ים המלח"

השר ארדן אמר, כי ככל שקיימת עלות לממן את ההגנות הקבועות כך שמפלס ים המלח לא יציף את המלונות, המימון צריך להיות מושת במלואו על מפעלי ים המלח, מכמה סיבות. שקיעת המלח היא שגורמת לעליית המיפלס. במצב זה צריך לראות את המלח כמו כל פסולת תעשייתית אחרת. כמו שדורשים מכל מפעל לטפל בפסולת שלו כך מפעלי ים המלח צריכים להידרש על ידי הממשלה והכנסת לשאת בעלויות פינוי תוצרי הלוואי של הפעילות שלהם

לדבריו, משרד האוצר לא מבין כנראה מהו פיתוח בר קיימא. הוא לא היה צריך לחכות להחלטת שר התיירות, כי אם החיפושי גז ונפט מגדילים תמלוגים, בודאי שבפעילות של מפעלי ים המלח בה אין סיכון, יש להעלות תמלוגים.

"העיקרון של המזהם משלם מחייב שהעלות למימון הקציר המלא תושת על מפעלי ים המלח. העיקרון הנוסף הוא, שצריך להשתדל לאחר כל טעויות העבר למצוא פתרון שלא יוסיף פגיעה במשאבי הטבע. לכן חלופת הקציר המלא צריכה לא לפגוע בנחל צאלים אלא שהמסוע המפנה את המלח יעבור במתווה דרומי ולא יחצה את הנחל", אמר ארדן.

לגבי המשך פעילות מפעלי ים המלח אמר ארדן: "אני לא רוצה לבקש שהפעילות תופסק נוכח היתרונות הכלכליים והחברתיים לנגב ולמשק. אבל אי אפשר להתעלם מכך שהחלק הצפוני נמצא בבעיה שגורמת לתופעת הבולענים ודברים נוספים. לכן, כשהמפעלים ביקשו לפתוח את בריכה 6 אמרנו שנתנגד בכל הליך תכנמוני לפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח עד שלא תקודם תכנית מיתאר ארצית תמא 13 שתסתכל על כל המכלול האזורי".

לדבריו, 20% מירידת המיפלס באגן הצפוני הוא מפעילות מפעלי ים המלח על פי ההערכות. ניתן להאט את זה בהשקעה בטכנולוגיות מתקדמות יותר להאטת ירידת המיפלס ולשידרוג הפעילות של החברה.

העיקרון של בחינת תכנונית, והמשרדים ישתפו פעולה ויסתכלו על כל האינטרסים הסביבתיים, התיירותיים והתעשייתיים באזור. תימחור התמלוגים - הטלת עלויות על נזקי העבר ובהסתכלות על המשך הזכיון שמסתיים ב-2030 - צריך להסתכל על תמלוגים בגובה שונה לגמרי. אין כאן שום סיכון והנזקים גדולים לכן צריך לדבר על תמלוגים מסדר גודל אחר לחלוטין.

ארדן קרא למשרד האוצר להצטרף לעמדה זו, שצריכה לעבור בחקיקה. לדבריו, אין ספק שניתן לקבל רוב בועדות הכנסת ובמליאת הכנסת לעניין שיחסוך לקופת המדינה מיליארדים רבים. השקעה של 750 מיליון שקל בפיתוח האזור תכניס למדינה יותר מתיירות עתידית.

ארדן הוסיף, כי אם חברת מפעלי ים המלח לא תהיה מוכנה לשלם תמלוגים מוגדלים, ואם תפנה לערכאות משפטיות בעניין, ניתו יהיה להעביר את הזכיון בשנת 2030 לכריית האשלג לחברה אחרת, שתהיה מוכנה לשלם את התמלוגים המוגדלים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully