117 מתוך 139 מדינות - זהו מיקומה של ישראל במדד הדומיננטיות של הקבוצות העסקיות השולטות במשק, כפי שפורסם בדו"ח של הפורום הכלכלי העולמי ל-2010-2011. במדד התחרותיות הכולל (GCI) - שמשקלל בתוכו 12 פרמטרים שונים (כמו חדשנות, מוסדות פיננסיים, תשתיות, חוב לאומי ומושגי מקרו נוספים), כשנושא הריכוזיות מופיע בו רק כתת-פרק - דורגה ישראל במקום 24.
דו"ח התחרותיות של הפורום מתפרסם אחת לשנה, ומדורגות בו 139 מדינות על בסיס 90 משתנים. בין השאר, נבחנים בו פרמטרים כמו חדשנות, ביורוקרטיה, תשתיות ובריאות. המדדים השונים מספקים מידע עדכני ומאפשרים לכל מדינה לבחון את ביצועיה בהתאם לנקודת ייחוס (בנצ'מרק) כללית. הדו"ח משמש ממשלות וארגונים כלכליים בעולם בתהליכי תכנון אסטרטגי של מדיניות חברתית-כלכלית, וכך גם בישראל.
הנתונים נאספים באמצעות סקר הנערך בכל מדינה, במהלכו מתבקשים הנשאלים לדרג את רשמיהם בנוגע לכלכלה בסולם שבין 1 (הציון הטוב ביותר) ל-7 (הציון הנמוך ביותר). בישראל נערך הסקר בקרב אנשי התאחדות התעשיינים.
בולטים במידת החדשנות
במסגרת הדו"ח האחרון נבחנה מידת הדומיננטיות של הקבוצות העסקיות הגדולות בכל מדינה. הנשאלים בסקר נשאלו "כיצד אתה מאפיין את הפעילות התאגידית בתוך המדינה?" והיו צריכים לבחור מקום על הטווח שבין "נשלטת על ידי מספר קבוצות עסקיות מצומצם" (ציון 1) לבין "מבוזרת בין פירמות רבות" (ציון 7). בדירוג זה ישראל קיבלה ציון של 3.1 נקודות בלבד, והגיעה למקום 117 מתוך 139 מדינות בעולם.
בנוסף למידת הדומיננטיות של הקבוצות העסקיות והשפעתה של התחרותיות, הדו"ח בחן את מידת האפקטיביות של הפעילות הממשלתית נגד מונופולים. ברשימה זו ישראל מתברגת בשליש הראשון - מקום 38, וזאת עוד טרם הוקמה ועדת הריכוזיות על ידי הממשלה באוקטובר האחרון.
בדו"ח הכללי בולטת הכלכלה הישראלית בכמה תחומים, ובראשם מידת החדשנות, שבה התברגה ישראל למקום השישי עם ציון של 5.3 נקודות. כמו כן ישראל מדורגת גבוה בתחום ההיי-טק ("דירוג טכנולוגיית המידע והתקשורת") שבו הגיעה למקום 22; בהתפתחות השוק הפיננסי שבו הגיעה למקום 14; ובדירוג "מידת התחכום העסקי", שבו דורג המשק הישראלי במקום 26.
מחברי הדו"ח מציינים כי הנושאים הבעייתיים ביותר הם הביורוקרטיה הממשלתית, היצע מספיק של תשתיות, שיעור המס, מידת ההשכלה של כוח העבודה ומדיניות ממשלתית לא יציבה.