סוף עונת ההנחות

מאת הדר חורש
הרבעון השלישי של 2001 הבהיר להנהלת בזק כי השפל בשוקי התקשורת הגיע גם לישראל. למרות תחזיות הצמיחה המהירה, קפא השוק והצמיחה הואטה לאפס. הכנסות החברה משיחות טלפון פוחתות, הגידול בתקשורת הנתונים והאינטרנט הואט, ולא הצליח לחפות על הירידה בשיחות. נתוני הרבעון האחרון של 2001, שעדיין לא פורסמו, העידו על המשך ואף על האצה במגמות אלה.



בכך לא שונה מצבה של בזק ממצבן של אלפי חברות, הנאלצות להתמודד בשווקים נחלשים ובתנאי תחרות גוברת. ואולם לבזק יש בעיה נוספת: ההתחייבות לקצץ את תעריפיה ב-3.5% ב-2002, כלומר הפחתה נוספת של 210 מיליון שקל בהכנסותיה. על פי מסלול ההתייעלות והורדת התעריפים שנקבע, תצטרך החברה להפחית את התעריפים ב-3.5% נוספים בשנה הבאה.



בניסיון למזער את הנזקים החליט מנכ"ל בזק, אילן בירן, לבקש ממשרד התקשורת לבטל את הורדת התעריפים. "תוכנית הורדת המחירים התבססה על הנחות שלא התקיימו, ובעתיד הקרוב אף יגדל הפער בין התחזית למציאות", אומר סמנכ"ל כלכלה בבזק, רבי גבאי. "אי אפשר לדרוש מאתנו להפסיד הכנסות רק בגלל תחזית אופטימית מדי".



מדיניות התעריפים של בזק נגזרת מהיותה מונופול, שיכול לקבוע ללא קושי את תעריפיו. אחת לכמה שנים מחליט משרד התקשורת על מדיניות תעריפים המחייבת את בזק, וכופה עליה להתייעל כדי לשמור על רווחיות נאותה. מדיניות התעריפים, הנקבעת על ידי ועדה בראשות כלכלן בכיר, נועדה לאלץ את החברה להוריד תעריפים תוך שמירה על רווחיות סבירה.



לשם כך נדרשת הוועדה לחזות את התפתחות ההכנסות וההוצאות של בזק - משימה קשה כשלעצמה. לרוב טועות הוועדות בחיזוי. בעבר היו הטעויות לטובת בזק, והתוצאה היתה שרווחי מונופול התקשורת בישראל גאו מעבר לכל תחזית.



בראש הוועדה האחרונה שקבעה את תעריפי בזק עמד פרופ' ראובן גרונאו מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית. ועדת גרונאו הגישה את המלצותיה ב-98'. על סמך ההמלצות קבע משרד התקשורת את מסלול ההוזלה של תעריפי בזק, ובעקבותיו ירדו תעריפי החברה ב-17%. הירידה בתעריפים פוצתה בגידול בהכנסות ובביצוע תוכנית התייעלות בחברה. היתה זו גרסה מרוככת יחסית להמלצות ועדת גרונאו, שהביאה בחשבון טעויות אפשריות בתחזיות הצמיחה.



בתחילת 2001 ערך משרד התקשורת בחינה מחודשת של הנחות הוועדה לעומת המציאות, וקבע מסלול התייעלות משופר מבחינת בזק, שלפיו תצטרך החברה להתייעל ב-3.5% בלבד ולא ב-6% כפי שקבעה התוכנית המקורית.



במכתב ששלח לשר התקשורת, ראובן ריבלין, מצביע בירן על הכשל בתחזית של ועדת גרונאו. בירן מתלונן על כך כי אף שכבר בעת שנכתב הדו"ח הסתמנה מגמת האטה בהכנסות של בזק, העריכה הוועדה התאוששות: "החל ב-2000 יגיע שוק הרט"ן (התקשורת הסלולרית - ה.ח.) לרווייה, והשוק הניייח יחזור לקצבי הצמיחה שהיה מורגל להם בעבר - 12%-10%".



בפועל צמחו הכנסות בזק משירותי תקשורת פנים ארצית ב-2001 ב-1%, לעומת 6% שצפתה הוועדה. "העובדה שבעיני הוועדה אמורה 2001, אחת משנות המיתון הקשות שעברו על החברה, להיות שנת המפנה שתביא לגידול חד בתפוקות ובהכנסות, ממחישה את גודלו ועוצמתו של הפער בין התחזיות האופטימיות שהציגה הוועדה לבין המציאות הקשה שבה מתמודדת החברה", כותב בירן. פער ההכנסות בין תחזית גרונאו להכנסותיה של בזק בפועל ב-2001 מסתכם ב-67 מיליון שקל. בירן מזהיר כי בשנתיים שנותרו למדיניות התעריפים שנקבעה על פי גרונאו, יתרחב הפער ל-1.2 מיליארד שקל.



ואכן, קשה היה לצפות מוועדת מומחים לצפות ולו מקצת מהאירועים שהתרחשו בשלוש השנים האחרונות - ובהם תפיחתה והתפוצצותה של בועת ההיי-טק; חידוש המאבק הישראלי-פלשתיני; פיגועי 11 בספטמבר; התבדות התחזיות הטכנולוגיות; כישלון פתיחת שוק התקשורת לתחרות; היקף החדירה המדהים של התקשורת הסלולרית; וצניחת המחירים עם כניסת המפעיל השלישי, פרטנר.



על אף שאנשי בזק אמורים להיות אנשי המקצוע המובחרים בתחום שירותי התקשורת בישראל, יתקשו גם הם להתפאר ביכולת חיזוי טובה מזו של ועדת גרונאו. בהופיעו לפני הוועדה העריך מנכ"ל בזק דאז, יצחק קאול, כי בזק תאבד עד 2001 כרבע מהשוק שלה. הערכות אלה, שהתבססו בעיקר על ההנחה כי שוק התקשורת הפנים ארצי ייפתח לתחרות, התגלו כרחוקות מהמציאות הרבה יותר מהנחות ועדת גרונאו.



ההאטה בשוק התקשורת פגעה בבזק, אך לא גרמה לה הפסדים. אם מנכים מהדו"חות הכספיים של החברה את הפסדי החברות הבנות - ובראשן חברת הלוויין, פלאפון ובזק בינלאומי - היא תסיים את השנה ברווח של כ-700 מיליון שקל, עוד לפני שהשלימה את תוכנית ההתייעלות אשר עליה התחייבה ולמענה ביקשה לרתק גיוס הון של 900 מיליון שקל.



בזק מאיימת לפטר מאות עובדים אם לא ישונה תוואי ההתייעלות שנכפה עליה. הסיכוי שבזק תממש את האיום נמוך: החברה נשלטת על ידי ועד עובדים חזק שהתנגד עד כה לכל שינוי או האצה בתוכניות ההתייעלות שהוסכמו מראש. התוצאה הסבירה יותר של תוכנית ההתיעלות תהיה ירידה ברווחי החברה. השחיקה ברווחיות עשויה לפגוע בכושרה של בזק להמשיך ולממן את חברת הלוויין. היא גם עלולה ליצור לבזק תדמית של חברה הפועלת תחת מגבלות רגולטוריות הפוגעות ברווחיותה, ואינן מותירות בידה רווחים.



תדמית שכזו אינה מסייעת להפרטה, אם כי שר האוצר מצא גם לכך פתרון: בלחץ נציגי המשקיעים הוא מתכוון לכנס מחדש ועדה בראשות גרונאו. הפעם תוטל על הוועדה משימה שונה - לקבוע מסלול תעריפים תוך גידול בתשואה על ההון מ-10.5% ל-15%, ובמלים אחרות - הגדלת רווחיה של בזק החל מינואר 2003. על פי ההערכת אנשי מקצוע בענף, משמעות התשואה החדשה להון תהיה העלאה של מרבית התעריפים. משרד התקשורת יותיר את הורדת התעריפים הבאה לעידן הבא - עידן התחרות בשוק התקשורת הפנים ארצית.