הבנקים דורשים הגדלת ביטחונות מלווי מט"ח

מאת עמית שרביט



הבנקים דורשים באחרונה מלקוחות שנטלו הלוואות במטבע חוץ להגדיל את הביטחונות שקיבלו מהם כנגד ההלוואות; זאת בשל הפיחות של כ-12% שחל בשער השקל מול הדולר מאז הורדת הריבית בשיעור של 2% בדצמבר 2001. במקביל הרחיבו הבנקים את הפיקוח על לווי מט"ח ואת המעקב אחריהם.



על פי הערכות, האשראי במט"ח במערכת הבנקאות מהווה 33%-35% מסך כל האשראי במערכת. מנתוני בנק ישראל עולה כי כל אחוז פיחות גורם לחשיפה של 30 מיליון שקל, מכיוון שהאשראי המט"חי החשוף בניכוי ביטחונות הסתכם בכ-28 מיליארד שקל. כמה לווים גדולים הוזכרו כלקוחות שנטלו הלוואות צמודות מט"ח, בהם גד זאבי ואליעזר פישמן.



לווה הנוטל הלוואה במט"ח חשוף לעלייה בשער המטבע זה, אם מקור ההחזר להלוואה הוא בשקלים, ולכן הבנקים מקשיחים את הדרישות מלקוחות אלה. כך למשל החלו לבדוק באופן פרטני והדוק יותר מהרגיל את מצבת ההתחייבויות והנכסים של לווים גדולים בעלי הלוואות במט"ח.



במרבית המקרים, אם מתגלה פער בין גובה ההלוואה במט"ח לשווי הביטחונות כתוצאה מהפיחות, דורשים הבנקים את הגדלת הביטחונות. כך למשל דורשים הבנקים לשעבד נכסים ריאלים אחרים של לקוחות; להגדיל את מרכיב ההון העצמי; להוסיף שיעבודים שוטפים על נכסי החברה כמו חובות הלקוחות והמלאי.



לבנקים דרישות שונות מלקוחות המבקשים הלוואה במט"ח. לדברי מקור במערכת הבנקאות, בחלק מהבנקים דורשים מלווי המט"ח לרכוש אופציות CALL (להתכסות) כנגד אותו מטבע, במרווח מסוים מהשער שבו נלקחה ההלוואה. בבנקים אחרים, הוסיף המקור, מובאים בחשבון מקדמי ביטחון מחמירים יותר בחישוב הביטחונות. לדוגמה, כאשר לקוח הנוטל הלוואה בסך 100 מיליון שקל במימון מלא של הבנק, יחשב הבנק את גובה הביטחונות שהוא דורש כך שיכסו 110 מיליון שקל. לעומת זאת, אין צורך להגדיל בשל הפיחות את ההפרשות הספציפיות כנגד לקוח שנטל הלוואה במט"ח.