סגן נשיא בכיר בנאסד"ק: "אין לנו אפשרות למנוע הישנות "מקרה אנרון"

"הנאסד"ק הוכיח בשנים האחרונות שהוא השוק הטוב ביותר לחברות ישראליות. אין לי ספק שכאשר השווקים יתאוששו, הישראליות יהיו בין הראשונות לשוב ולהנפיק בנאסד"ק", כך אומר היום צ'ארלס בלפור, סגן נשיא בכיר בבורסת הנאסד"ק, בעת ביקור בישראל. מתוקף תפקידו מנהל בלפור את פעילות בורסת הנאסד"ק מחוץ לארה"ב.



הקשר של בלפור לישראל אינו מתמצה רק בעובדת היותו מחוייב לארץ, או בעובדה שביקורו הנוכחי הוא ה-30 במספר שהוא עורך כאן. בלפור הוא אחיינו של הלורד בלפור המפורסם, שבנובמבר 1917 שלח מכתב ללורד רוטשילד, שהיה מנהיגה הלא רשמי של יהדות בריטניה, ובו הוא אמר כי, "ממשלת הוד מלכותו מביטה בעין יפה על ייסודו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותעשה כמיטב מאמציה כדי להקל על הגשמת מטרה זו". בלפור הדוד, למעשה, סייע בהתוויית הדרך להקמתה של מדינת ישראל שלושה עשורים מאוחר יותר.



צ'ראלס בלפור לא הכיר את דודו - ולו מהסיבה הכלל לא פרוזאית, שהאחרון נפטר בשנות ה-30 - אך בניגוד אליו הוא דווקא נמנע מלשחרר הצהרות, מעבר לכך שבורסת הנאסד"ק היא האכסניה המתבקשת לחברות ישראליות.







מדוע כדאי לחברות ישראליות להיסחר בנאסד"ק ולא בבורסות אירופיות מחד או בורסת ניו יורק מאידך?



בלפור: "השיקול של חברות בגיוס הכספים הוא: היכן יוכלו לגייס את הכסף בצורה המהירה והזולה ביותר. היועצים של החברות ייתנו להם בוודאי את הייעוץ הטוב ביותר וזה לא תפקידי, אבל במקרה הזה גם הסטטיסטיקות מדברות. אפשר לראות שהחברות הישראליות מצליחות להנזיל את עצמן בצורה טובה בנאסד"ק, ולא סתם ישראל היא השוק הזר השני בגודלו אצלנו. החברות זוכות בנאסד"ק לאפשרות להציג עצמן בפני קהל גדול - כולל בתי השקעות - ולהיסחר במחזורים גבוהים, ולקבל תמיכה רחבה ממשקיעים".



בתקופת ההייפ העליזה, ההפרשים בין בורסת הנאסד"ק לבורסת ניו יורק היו מרשימים, בבדיקה של המדדים המובילים. כיום, אם נבדוק למשל את תשואת המדדים המובילים מאז תחילת 1995, הרי שבורסת הנאסד"ק השיגה תשואה של 146% ובורסת ניו יורק - 130% - לא ממש הפרש דרמטי.



לפני הצטרפותו של בלפור לנאסד"ק ב-1993, הוא שימש כמנהל ב-Banque Paribas, ותחילת הקריירה שלו היתה כברוקר ב-ABN אמרו.



בוא נדבר קצת על מקרה אנרון וטייקו - ששתיהן לא נסחרו בבורסת הנאסד"ק. איך הנהלת הנאסד"ק יכולה למנוע הישנות מקרים כאלה גם אצלה? הרי כבר הועלו חשדות גם נגד אמזון שדווקא כן נסחרת בנאסד"ק.



בלפור: "ההיסטוריה חוזרת על עצמה במקרה אנרון. הנושא כבר הגיע לקונגרס האמריקאי, ויצא מחוץ לגבולות בורסה זו או אחרת, רשות לניירות ערך או משרד המשפטים. אנחנו לא חושבים שיש לנו מה לעשות בנקודה זו, אבל אני יכול לומר כי זו דאגה גדולה מאוד לשווקים וגם לנו, שכן חברות כמו אנרון הורסות את האמון בשוק ומונעות נזילותן של אחרות - גם אם בעקיפין.



"אנחנו רק מספקים פלטפורמה למסחר, אין לנו אפשרות למנוע אבל הרשויות המשפטיות והרגולטורים עושים בעצמם כל שהם יכולים כדי למנוע זאת. אני אומר שההיסטוריה חוזרת על עצמה כיוון שגם בעבר לא חסרו מקרים כאלה, ובטח גם יקרו כאלה בעתיד".



ה"מטלות" החלות על חברות זרות, ובכלל זה ישראליות, הינן קלות יותר מאלה האמריקאיות - מבחינת גילוי פרטים הנוגעים לנתונים פיננסיים. האם לאור פרשת אנרון יש מחשבה מכיוון הנאסד"ק להחריף את הדרישות מהחברות הזרות, גם בכל מה שנוגע לדיווחים לרשות לניירות ערך?



בלפור: "התקנות בנאסד"ק עובדות בצורה טובה מאוד והשיטה שלנו היא מודל לחיקוי על ידי בורסות אחרות בעולם. אני חושב שבסופו של דבר, אין שינויים מהותיים בין החברות הזרות לאמריקאיות".



ומה לגבי דרישות הסף לכניסה לרשימה הראשית של הנאסד"ק או הישארות בה? שוויין של חברות רבות נחתך בעשרות אחוזים, ולא מעט ישראליות, שלא עמדו בחלק מדרישות הסף, נאלצו למצוא עצמן עוברות לבורסות שמעבר לדלפק או לרשימת החברות הקטנות.



"השעינו את הדיונים לגבי מחיקת החברות מהרשימה הראשית לתקופה מסוימת, בתגובה לאירועי ה-11 בספטמבר, עד לתחילת 2002. אנחנו מאמינים שמאז השוק השתקם בצורה משמעותית, ואין לנו כיום כל כוונה לשנות את הכללים חוץ מבמקרים מיוחדים, גם אם יש חברות שיאלצו להימחק ממסחר לאור זאת". שתי חברות ישראליות שעברו תהליך כזה לאחרונה הן חברת טיוגה , וחברת אי-סים שעברה ישירות לבולטין בורד.



דיברנו על ישראל. איזה מדינות נוספות התעוררו בשנים האחרונות והפכו להיות "יצואניות" של חברות לנאסד"ק?



בלפור: "הייתי אומר שההתעוררות הגדולה ביותר היתה מכיוון מדינות מזרח אירופה, ואנחנו מעריכים שפולין תהיה יעד שיוציא תחתיו לא מעט חברות. מדינות הגוש המזרח אירופי עשו כברת דרך ארוכה במעט זמן יחסית, והם יוכלו ליהנות מהיתרונות בשווקים הגלובליים. יש גם דיבורים על כך שטורקיה מצטרפת. אני חושב שעוד רחוק היום בו נראה חברות מקמבודיה, למשל, נוהרות לנאסד"ק. אנחנו מנסים ליצור פורמט לפיו תהיה הקלה להיסחר במקביל בנאסד"ק ובבורסות אחרות בעולם כמו נאסד"ק אירופה (איסד"ק לשעבר, ג.פ.) ונאסד"ק יפאן, כך שייתאפשר מסחר 24 שעות ביממה במניות".



וזה מוביל אותנו לרישום הכפול בישראל. האם אתם מעודדים את התהליך ומהם היתרונות שעולים ממנו בראיה של הנאסד"ק.



"אנחנו מרגישים שהפיתוח של השוק הישראלי יכול להיות טוב אף עבור המניות בנאסד"ק. אנחנו מעדיפים לראות בנאסד"ק פחות כגוף אקסקלוסיווי או קלאב קטן, ומעדיפים כי הוא יהיה מכליל יותר. לכן חתמנו על הסכם עם בורסת תל אביב, מתוך ידיעה כי זה גם חיובי עבורנו, אבל בראש ובראשונה חיובי עבור הבורסה הישראלית והמשקיעים בה.



"אנחנו מאוד תומכים בישראל, והיו"ר של נאסד"ק אירופה - פראנק זארב - מכיר טוב מאוד את הארץ, עוד מימי קמפ דיוויד. יש לו גם היכרות מעמיקה עם יוסף צ'חנובר שיושב בדירקטוריון הבינלאומי של הנאסד"ק, שדעתו מוערכת מאוד על ידי הדירקטוריון. אנחנו רוצים לדעת יותר על החברות בישראל ולכן אנחנו מגיעים לכאן כל כמה חודשים, כדי להיפגש