הפשרה בעסקת כמצ'יינה: כור תשלם 45 מיליון ד'

הסכם הפשרה בין החברה לבין התובע הייצוגי יובא היום לאישור ביהמ"ש. לפי ההסכם, הציבור ימכור את מניותיו וכור תמכור עוד 7%. עסקת המיזוג עדיין כפופה לאישור בעלי המניות של מכתשים

TheMarker
13/06/2011

הסדר פשרה הושג בין נציגי כור לבין התובע הייצוגי, רו"ח דב כהנא: כור תשלם 45 מיליון דולר לבעלי המניות מקרב הציבור עם מכירת חברת מכתשים-אגן לחברה הסינית כמצ'יינה. הסדר הפשרה המתגבש יוצג ההיום בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובמידה ולא יתגלעו חילוקי דעות של הרגע האחרון הוא יאושר על ידי השופטת דניה קרת-מאיר.

על פי ההסכם המתגבש, תשלם כור 45 מיליון דולר לבעלי המניות בחברה מקרב הציבור. ההסדר ייתר את המשך ההליכים המשפטיים בין הצדדים, כך שכור תמשוך את בקשת רשות הערעור שהגישה בשבוע שעבר לבית המשפט העליון והחלטתה של השופטת קרת-מאיר מלפני חודש תיוותר על כנה.

לפני כחודש פסקה השופטת, כי בעסקה "לא הובטחה בדרך כלשהי זכותם של בעלי המניות מקרב הציבור כי תונח בפניהם לאישור ההצעה הטובה ביותר. מכאן עולה כי אין לראות בבעל השליטה כמי שקיים את חובת ההגינות כלפי בעלי המניות".

השופטת השוותה את הבאת העסקה לאישור כ"הצבת אולטימטום" בפני בעלי המניות, ומוסיפה: "קבלת הטבה נפרדת על ידי בעלת השליטה, במסגרת הסכם מיזוג, נוגדת באופן מפורש את עקרון השוויון שחל בעסקות מיזוג". היא פסקה כי "כור אינה זכאית לתמורה העודפת בגין חלקה במניות הנמכרות של חברת מכתשים אגן לחברת כמצ'יינה. יש לחלק את שווייה של אותה תמורה בין כל בעלי המניות של החברה - הן בעלי המניות מקרב הציבור והן כור - בגין מלוא אחזקותיה".

"הטענה לקיפוח בעלי המניות אבסורדית"

השופטת סיכמה את החלטתה בכותבה כי "נטילת חלק מהתמורה על ידי בעלת השליטה עצמה, בנסיבות העניין שבפני, מהווה הפרה של חובת ההגינות על ידי כור. בעלת השליטה עומדת במצב של ניגוד עניינים מובהק בעסקה שהיא מהותית ביותר לבעלי המניות, שכן כתוצאה מעסקת המיזוג מופקעות המניות מידי בעלי המניות ומתנתק הקשר בינם לבין החברה".

עסקת המיזוג בין כור וכמצ'יינה עדיין כפופה לאישור באסיפת בעלי מניות של מכתשים-אגן ברוב מיוחד. העסקה תאושר רק אם רוב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה יתמוך בה. האסיפה כללית טרם כונסה והחלטת השופטת ניתנה קודם להצבעתה.

כיום מחזיק הציבור ב-53% ממניות מכתשים. כור, שבשליטת נוחי דנקנר, מחזיקה ב-47%. דנקנר והדירקטורים מטעמו יזמו את הקשר עם החברה הסינית כמצ'יינה וניהלו את המשא ומתן שהביא למכירת מכתשים לסינים. לפי ההסכם בין החברות הסינים יקנו 60% ממניות מכתשים שתיהפך לחברה פרטית ותימחק מהבורסה. יתרת המניות, 40%, יוחזקו על ידי כור.

הדבר ייעשה על ידי כך שהציבור ימכור את מלוא מניותיו לכמצ'יינה וכור תמכור עוד 7%. בעסקה יקבל הציבור 1.27 מיליארד דולר בעבור 53% מהמניות וכור תקבל כ-168 מיליון דולר בעבור 7% מהמניות.

הסוגייה הבעייתית היא הרכיב הנוסף בעסקה שבגינו הוגשה גם התביעה הייצוגית: לפי ההסכם, כמצ'יינה תעניק לכור הלוואת נון-ריקורס (הלוואה שבה הביטחון היחיד הוא הנכס שבגינו נלקחה ההלוואה) בגובה של 960 מיליון דולר שתוחזר על פני 7 שנים. הלוואה זו מובטחת בשעבוד יתרת מניותיה של כור במכתשים. למעשה, ההלוואה שווה לערכן של 40% ממניות מכתשים שייוותרו בידי כור, לפי שווי העסקה.

אלא שהתמורה שמקבלת כור גבוהה יותר. לכור יש אופציה, במקרה שהמניות יעלו, להחזיר את ההלוואה ולבטל את המכירה, וכך להישאר בעוד שנים עם נכס ששווה יותר. אם שווי מכתשים יעלה בשנים הקרובות, כדאי יהיה לכור להחזיר את ההלוואה ולמכור את המניות למרבה במחיר. כלומר, ההלוואה היא למעשה אופציית מכר על מניות כור. אם תבחר כור שלא להחזיר את ההלוואה, תקבל כמצ'יינה את מניותיה של כור ותזכה בבעלות מלאה על מכתשים.

בעקבות הפער הזה הגיש רו"ח דב כהנא בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה באמצעות עו"ד איציק אבירם ובה טען לקיפוח בעלי המניות מקרב הציבור. בערעור שהגישה כור לבית המשפט העליון באמצעות משרד עו"ד פישר, בכר, חן היא ציינה כי הטענה לפיה החברה מקפחת את בעלי המניות מקרב הציבור היא "אבסורדית". לפי כור, אלמלא היא הסכימה לוותר על השליטה וליטול על עצמה מגבלות והתחייבויות שהציבור כלל לא נדרש ליטול על עצמו, "לא היה בידי הציבור לקבל תמורה כה גבוהה עבור מניותיו".

כור סבורה כי השופטת טעתה בניתוח העסקה ככל שהיא נוגעת לפרמיית השליטה. לטענתה, קודם לעסקת המיזוג היא החזיקה בשליטה בחברה ולאחר שהעסקה תצא לפועל תהפוך כימצ'יינה לבעלת השליטה - מכאן, טוענת החברה, נובע שכור היא שמוכרת את השליטה ולכן היא זכאית לתמורה בגין השליטה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully