כך הפך הקוטג' לכוכב כלכלי נולד

מחירי סל הצריכה בישראל נשלטים על ידי היצרנים, והצרכנים נעשקים ללא בושה ובגלוי ע"י חברות ענק, בהיעדר תחרות וללא פיקוח ממשלתי מספק. ד"ר ישראל בוקסר מסביר ממה נובעת סערת הקוטג'

ד"ר ישראל בוקסר

מחירי המזון בישראל, כמו גם מאות רבות של מוצרים מתכלים ובני קיימא, יקרים בעשרות עד מאות אחוזים ממקבליהם באירופה. המשמעויות הנגזרות מכך לאזרח הבודד, לחברה ולמשק הלאומי נרחבות. ניתן לאפיין חלקים נרחבים במשק שלנו- כאוליגופול. דהיינו מספר מועט של שחקנים מחזיקים בנתח שוק של לפחות 50%. כדוגמא ניתן לדבר על שוק הסלולאר, הבנקים, ספקיות האינטרנט, הדלק, יצרניות מזון, הכבלים, התקשורת, רשתות השיווק הקמעונאיות, שוק הרכב, ורבים נוספים. מאפיין מרכזי של תצורה זו בישראל: מחירים דומים, גבוהים מאוד, היעדר תחרות אמיתית.

התחרות בשווקים מערביים מודרניים, מונעת מכוח המיקוח הגדול של הצרכנים, הנובע מהמגוון הרחב של מוצרים שמצוי בשווקים, מהכמות הגדולה של מוכרים, מהמודעות של הצרכנים לזכויותיהם, מהיכולת שלהם להתאגד, וכן מהאסטרטגיה של היצרנים והקמעונאים, המסתפקת ברווח סביר. לעומת זאת, יצרנים, זכיינים, יבואנים, קמעונאים ונותני שירותים רבים בישראל נוקטים באסטרטגיה של מקסום הרווח בטווח הקצר. אסטרטגיה זו יכולה להתקיים בשוק המקומי הקטן שלנו, בגין המספר המועט של המוכרים, התיאום ביניהם, והיעדר כוח המיקוח של הקונים. הרגולטור בישראל לא מתערב בתחרות למעט במקרים ספורדיים, כמו בשוק הסלולאר. פרשת הקוטג' המככבת לאחרונה היא דוגמה לכח יצרני מוגזם ולצרכנים לא אכפתיים במשך שנות דור.

עוד בוואלה! NEWS

ביס של החיים: כיסונים ממולאים קורנביף בציפוי פריך

אינס שילת ינאי בשיתוף עוף טוב
לכתבה המלאה

נתונים, פערים וחזירות עסקית

דוגמאות למחירים גבוהים: ברשת מזון גרמנית תשלמו שלושה שקלים בלבד על ליטר חלב 3.5% בקרטון. בישראל תשלמו על אותו מוצר פי שניים ויותר. גם על שמן זית וקמח תשלמו כאן פי שלושה מאשר בגרמניה. מוצרים ישראלים טיפוסיים, כמו במבה, שקדי מרק, חומוס, טחינה ורבים ואחרים, נמכרים בארצות הברית ובקנדה בחצי מחיר כמעט ממחירם בישראל. מוצרי ביגוד בסיסיים, נמכרים בישראל במחירים הגבוהים במאות אחוזים ממחירי אותם מוצרים בארצות הברית או באירופה.

ההכנסה של משפחה ממוצעת בישראל נמוכה משמעותית מזו של משפחה ממוצעת באירופה המערבית או בארצות הברית. סל קניה אופייני למשפחה ישראלית ממוצעת מסתכם בכ- 3,000 שקלים לחודש . מניתוח של הנתונים והמידע שקיים בנושא, ניתן לקבוע, שבשוק תחרותי יותר, אפשר היה לרכוש את אותו סל ב-30% פחות, קרי ב-2,100 שקלים. הדבר היה מגדיל את ההכנסה הפנויה של כל משפחה ממוצעת בכ-900 ¤ לחודש. מימושו של נתון זה היה יוצר מהפכה במשק הישראלי.ההכנסה הפנויה הייתה מופנית, מן הסתם, בעיקר לצריכה, מהלך שהיה מגדיל את היקפי הסחר, מעלה את התפוקות של היצרנים, מגדיל את מחזורי המכירה של הקמעונאים, ואת התוצר המקומי הגולמי, על המשמעויות שנובעות מכך.

לא היה צורך להעלות את שכר המינימום חדשות לבקרים, ובכך להוריד נטל כבד מהמעסיקים הפרטיים, שישפר את כושר התחרות שלהם. אלפי משפחות היו יכולות לצאת ממעגל העוני, כאשר במקביל, ניתן היה להקטין את תשלומי התמיכה הממשלתיים. הדבר היה מגדיל את היקפו של מעמד הביניים. מעמד ביניים רחב יוצר חוסן לאומי שכולנו שואפים לטפחו ולהרחיבו. עדיף מאשר "לגדל" עוד כמה טייקונים שצומחים במהירות בגין המחירים המופרזים שהם גובים. תשלומים פנויים אלו ניתן יהיה להפנות לחיזוק מערכת החינוך, הבריאות, המשטרה, התחבורה הציבורית והרווחה.

המלצות לפעולה והסדר התחרות

1.הפעלת לחץ תקשורתי על הממשלה, שמטרתו הסדרה הוגנת של התחרות במשק. לתקשורת תפקיד חשוב "בעידוד" הממשלה והח"כים לפעול.

2. הענקת סמכויות, כלים ואמצעים לממונה על ההגבלים העסקיים, להיכנס לעובי הקורה. בעיקר באותם ענפים המתאפיינים כאוליגופול ומתנהגים כמונופול, בהם יש לו סמכות חוקית לעשות זאת.

3. צמצום הבירוקרטיה, והגדלת הכדאיות של יזמים לנקוט עמדה אקטיבית במשק. זאת ניתן לבצע על ידי הטבות מס, מתן רישיונות יצור, יבוא, סחר, ועוד. המוטו צריך להיות הגדלת התחרות והורדת המחירים.

4. לרתום למאבק את הסתדרות העובדים, שיש לה אינטרס מובהק להורדת מחירים במשק ולהעלאת רווחתם של העובדים המאוגדים במסגרתה ובכלל. במסגרת זו מוצע להקים גוף חברתי כלכלי, שימנף את כוח המיקוח של הצרכנים וידאג לזכויותיהם. באותו הקשר יש לנסות לאגד את הצרכנים, כדי לאפשר מצב, בו עוולות, מחירים לא הוגנים וחוסר הגינות מסחרית, יגרמו לנוקטים בהם נזקים משמעותיים עד להטלת חרם מסחרי מלא.

לטיפול בנושא ישנה חשיבות מהמעלה הראשונה, כאשר התוצאה צריכה לייצר שינוי משמעותי במשק.הגיע זמנם של הצרכנים לבצע את "מהפכת הקוטג", למענם ולתועלת כיסם.

*ד"ר ישראל בוקסר, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור
יהודה.

עוד על מחאת הקוטג':
חרם צרכנים: אלפים הצטרפו למחאה על מחיר הקוטג’
"אם זה יקר לא נקנה, שהמוצר יירקב"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully