"אם ההתייקרויות החלב לא ייפסקו - נאפשר ייבוא"

אם לא תיפסק השתוללות המחירים בשוק החלב, יאפשר משרד התמ"ת יבוא של שורת מוצרים חיוניים ומבוקשים כדי להביא להורדת מחירים - כך אמר בסוף השבוע שר התמ"ת שלום שמחון. שמחון נזהר מלהאשים גורם מסוים בעליית המחירים, אך טען כי יש לבדוק את שאלת פערי התיווך. מתן רישיונות הייבוא הוא בסמכות משרד התמ"ת.

בסוף השבוע אמרו מקורבים למשק החלב כי ככל הנראה לא רק מחיר הקוטג' זכה לטיפול מופרז. לדבריהם, מוצרים נוספים זכו להקפצת מחיר החורגת מהעלייה בתשומות הייצור, ובהם גבינה צהובה. במשרד החקלאות מתנהל מעקב אחרי המחירים הראויים למוצרים, מתוקף התחייבות שנתן המשרד לוועדת ביקורת המדינה לפני כחצי שנה.

על פי נתוני משרד החקלאות, ייצור קוטג' במחלבה גדולה עולה 3.5 שקלים ובמחלבה קטנה 3.8 שקלים. אז איך האמיר מחירו לכ-7.5 שקלים? במשרד החקלאות אומרים שייתכן שהמחלבות גבו מחיר גבוה מהרשתות, אך באותה מידה ייתכן שהרשתות החליטו לגזור קופון גבוה מהצרכנים.

"יבוא הוא כלי תחרותי ממדרגה ראשונה", אמר שמחון. "אם השוק אינו מתנהל באופן תחרותי דיו והמחירים רק עולים, יש לשקול צעדים רציניים כדי לעצור את השתוללות המחירים. מי שעומד לנגד עינינו הוא קודם כל הצרכן".

לדבריו, בידי הרגולטור קיים השוט של החזרת מחירי מוצרים לפיקוח. "הסרת הפיקוח נולדה בהנחה שהשוק החופשי והתחרות יעשו את שלהם לטובת הצרכן. אך אם המחירים עולים יש לשקול הן את החזרת מוצרים לפיקוח והן את פתיחת הייבוא".

"לא בטוח. הבעיה של השוק הזה קצת שונה. הוא סובל מ'חצי הריון', כאשר חלק מהמוצרים בפיקוח וחלק לא, ואת כולם מייצרים אותם יצרנים. בין היצרנים יש תחרות, אך היא לא באה לידי ביטוי במחיר לצרכן. יש הרבה עיוות במוצרים בפיקוח. לדוגמה, חלב בשקית ובקרטון וחמאה מפוקחים, אבל הצרכנים הכי גדולים שלהם הם הגופים המוסדיים, כמו בתי קפה.

"עיקר התחרות בחלב נוזלי היא מול גופים מוסדיים, ושם ניתנות ההנחות הגדולות. מי מממן אותן? הקוטג'. חברה שמפקחים עליה ואומרים לה למכור מוצר במחיר נמוך, עושה זאת. אם הצרכן צורך יותר קוטג', היא מסמנת את מחירו גבוה יותר".

"בטווח המיידי נדרשות שתי פעולות. אם יש השתוללות מחירים וצריך להחזיר אותם לפיקוח, זה בדיוק התפקיד שלנו. אם היתה שגיאה בהוצאת הקוטג' מפיקוח - נחזיר אותו ונקבע לו מחיר ראוי על המדף.

"מה שעוד נותר לעשות זה לאיים בשוט הייבוא. הוא לא יפתור את בעיית הקוטג' והגבינות הרכות שחיי המדף שלהם קצרים, אבל צריך לאפשר לייבא יותר מוצרי חלב ולצנן את השוק. שזה יהיה מונח למחלבות מעל לראש. עם זאת, הפתרון הטוב ביותר הוא לחזור למחירים מאוזנים".

"כל נושא הייבוא נמצא בסמכות משרד התמ"ת. בנושא יבוא מוצרי חלב ישנה התייעצות עם משרד החקלאות. לא אפעל בלי להתייעץ עמם ועם משרד האוצר. בסוף אנחנו משרתים את הצרכנים ונעשה מה שטוב להם".

"לרפתנים זו אמירה בעייתית. הם לא אשמים, אבל אין מה לעשות. אם לא נחזור לכללי משחק ברורים לא יהיה טוב לאף אחד. יש חריגה מסוימת בקוטג', וכנראה לא רק בו, וצריך להחזיר את הדברים למקום הנכון".

"מחיר המטרה לא גבוה יותר מאשר באירופה. כשמביאים גרעינים מחו"ל יש לזה השפעה על תזונת הפרות. לכן הפרה מייצרת הכי הרבה חלב. בניו זילנד למשל, הפרה רועה באחו ואין הוצאות מהסוג הזה".

"כשר תמ"ת הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה להחזיר את השוק לפיקוח, כי זה לא ייגמר בחלב. צריך מודלים חדשים לקביעת מחירים בשוק החלב ובמקומות אחרים, שמאפשרים לפקח על השוק. מה שקרה זה התנהגות צרכנית נבונה שמניעה תהליך של מחשבה על כל השוק. אני לא אוהב פיקוח כי זה יוצר מציאות לא סבירה. הצעתי ליצרנים במשבר קודם שלא להעלות את מחיר הקוטג'. הייתי אומר להם עכשיו 'משוגעים תרדו מהגג'".

"הייתי קורא לנציגי המחלבות ומבקש מאנשי משרד החקלאות לעבור איתם על התחשיבים. הייתי מציג נתונים ואומר: או שתחזרו למסלול או שנחזיר לפיקוח ותצטרכו להוריד בפועל מחירים. אני חושב שבזה העניין היה נגמר. ואם לא, הייתי מכניס את המוצרים מחדש לפיקוח".

"גם וגם. צריך לשמור על איזון ביניהם. אנחנו מקיימים משק מורכב מאוד. אנחנו לא נמצאים במרכז אירופה שם ניתן בקלות לסחור עם מדינות שכנות. צריך לשמור על איזון נכון בין חקלאים, תעשיינים וצרכנים. כל השנים משק החלב התנהל באיזון נכון".