200 מיליון דולר זה לא כסף

שאלה: למה קיארו (Chiaro), שהשלימה לפני כשנה וחצי את הגיוס הפרטי הגדול ביותר בתולדות ענף ההון בישראל - 100 מיליון דולר, מגייסת היום 70-80 מיליון דולר נוספים?



התשובה פשוטה: כי היא יכולה.



בימים בהם חברות נסגרות בגלל כישלון לגייס 2 מיליון דולר, מספר מייסד החברה ומנהל פעילותה בארץ, ד"ר אייל שקל, על צרות של עשירים - יותר מדי משקיעים רוצים להצטרף לבעלי מניותיה של קיארו בסבב זה. חלקם, מן הסתם, יידחו.



"אנחנו מאוד יציבים מבחינה כלכלית ולא חסר לנו כסף, אבל גם לא יזיק לנו עוד כסף בצד", מדגיש שקל. "סביר להניח שזה יהיה סבב הגיוס הפרטי האחרון שלנו. אנחנו לא כל כך רגישים לוולואציות, ובימים כאלה, כשנותנים לנו כסף - אנחנו לוקחים".



במידה שקיארו אכן תשלים גיוס של כ-70 מיליון דולר, יסתכמו כל ההשקעות בה ב-200 מיליון דולר. אם לא די בכך, בתעשייה מסתובבת כיום שמועה שהחברה רוצה כי סך הגיוסים יסתכם ב-250 מיליון דולר. אם זה נכון, ייתכן שבמהלך רבעון זה נשמע שוב על סבב גיוס של מעל 100 מיליון דולר.



מה עושים עם כל כך הרבה כסף?



מרבית חברות האופטיקה בישראל מפתחות רכיבים המיועדים להשתלב במערכות שמשווקות על ידי חברות סיסטם - ענקיות ציוד התקשורת. קיארו לעומתן לא מפחדת להיכנס לשוק חברות הסיסטם. החברה פיתחה מתג אופטי המבצע מיתוג בקצבים של נאנו שניות, המשובץ במערכות תקשורת אופטיות ואלקטרוניות לקצבי תעבורה של 10 ג'יגה ביט בשנייה.

לדברי שקל, מדובר במערכת גדולה מרובת יציאות (מה שקרוי בעגה המקצועית RECK), המהירה ביותר מסוגה ומיועדת להשתלב במרכזיות של חברות הטלקום הגדולות בעולם. קיארו לא מוכרת ציוד לחברות סיסטם, כיוון שהיא כזו בעצמה, ולפיכך הלקוחות שלה הם לא לוסנט , לא סיסקו ולא אלקטל אלא דווקא הלקוחות שלהן - AT&T, וורדלקום, דויטשה טלקום ודומותיהן, וכדי להשתתף במשחק הזה צריך כיסים עמוקים מאוד וגם לא מעט חוצפה.



בקיארו מועסקים כיום כ-270 עובדים. בניגוד למרבית החברות הישראליות המחזיקות הנהלה "רזה" בארה"ב ומרכז פיתוח "שמן" בישראל, מחזיקה קיארו שני מרכזי פיתוח. האחד, מרכז לפיתוח טכנולוגיות אופטיקה המעסיק כ-90 עובדים בירושלים. השני ממוקם בצמוד למטה החברה בדאלאס טקסס, ובו נעשה פיתוח התוכנה, האלקטרוניקה והאינטגרציה של המערכת כולה. במרכז הפיתוח בטקסס מועסקים 180 מהנדסים אמריקאים, עם עלויות שכר גבוהות יותר. שקל מביא כדוגמה את סטיב וואלך, ה-CTO של קיארו, שלדבריו נחשב בתעשייה לגורו בתחום מחשבי העל.



מיום הקמתה ב-1997 עד סוף 1999 צמחה קיארו בשיעור זניח מ-5 ל-17 עובדים, מה שמשקף הוצאות של לא יותר מ-3 מיליון דולר בכשלוש שנים. בין סוף 1999 ל-2001 נרשמה הקפיצה הגדולה של קיארו. החברה פתחה בנובמבר 1999 מטה ומרכז פיתוח בארה"ב. קן לואיס, לשעבר סגן נשיא בכיר ביחידת מוצרי התעבורה באלקטל שהיה אחראי למכירות של מיליארד דולר בשנה, הובא אל החברה כמנכ"ל. (מאוחר יותר, גרר מהלך זה תביעה כנגד קיארו מצד אלקטל על "לקיחה" לכאורה של עובדים וסודות מקצועיים). מספר עובדי החברה זינק ל-230 עובדים בסוף 2000 ול-270 בסוף 2001.



על פי ההערכות, כל מהלך ההתרחבות גבה מקיארו ב-2000 כ-20 מיליון דולר וכ-30 מיליון דולר ב-2001. אם תגדיל קיארו את מצבת כוח האדם שלה לכ-300 עובדים עד סוף 2002, יתווספו לחשבון ההוצאות כ-35 מיליון דולר בשנה.



כסף גדול? עוד לא ראיתם כלום. ב-1999 בנתה קיארו במרכז הפיתוח בירושלים Fab לייצור מתגים אופטיים, ובאמצע 2000 הפך פס הייצור למפעל של ממש לייצור המערכת. העלויות היו כ-10 מיליון דולר. אבל ההוצאות לא נגמרו שם, כי כשרוצים להיות חברת סיסטם שתתחרה בסיסקו או לוסנט צריך להשקיע בציוד בדיקה, ובחדרים נקיים, וב-ASICs, וב-1000 מ"ר מערכות של סירקולרציית אוויר ומה לא. לדברי שקל, ההוצאות על ציוד הסתכמו עד כה בכמה עשרות מיליוני דולרים, או בכ-50 מיליון דולר בהערכה גסה.



האם זה סוף פסוק מבחינת רכש ציוד? כלל לא בטוח. שקל אומר שייתכן שבעתיד, עם הגידול במכירות, תרכוש החברה עוד מערכות ב"עשרות קטנות של מיליוני דולרים". בכל מקרה, הוא אומר, מדובר בהוצאה חד פעמית עם עלויות תחזוקה שוליות.



מה נשרף עד כה?



אז כמה נשרף עד כה? כ-100 מיליון דולר הוצאות על כוח אדם וציוד עד כה, ועוד כ-35 מיליון דולר במהלך 2002. הוסיפו לזה רכש ציוד עתידי בסכום מינימלי של 20 מיליון דולר, וכבר הגענו ליותר מ-150 מיליון דולר. פתאום 200 מיליון דולר לא נראים סכום כל כך גדול.



קיארו שומרת כרגע על מעטה של חשאיות (אולי במיטב המסורת של מאיר בראל מסטאר ונצ'רס, שסייע לשקל להקים את החברה ויושב בהנהלתה). שקל לא מוכן להתייחס לסכומים הנלחשים בנוגע להיקף הגיוס ולשווי החברה. שקל גם לא שש לפרט על המוצר. הוא אומר שיש לחברה לקוחות, אך מסרב לציין מי הם ובאילו שלבים נמצאת העסקה.



נטל הוכחה עצום רובץ כעת על כתפי הנהלת קיארו. האם תצליח לייצר הכנסות כפולות ומכופלות, או שהמזומנים יירדו לטמיון? התמונה תתחיל להתברר בעוד מספר חודשים, כשהחברה תתחיל לדווח על עסקות בהתאם לתוכנית ה-PR שלה המאוד מדוקדקת שלה.



שקל: "בנובמבר 1999 כתבנו תוכנית עסקית מפורטת ועד כה עמדנו בה במדויק. יש לנו משקיעים מתוחכמים וחזקים כמו סבין רוזן, סנטרפוינט, סימנס, אינטל וסטאר ונצ'רס, והם לא היו משקיעים בנו כל כך הרבה כסף אם הם לא היו מאמינים שנייצר להם הכנסות בהתאם".