המל"ל תבחן הסדרת התיישבות הבדואים בנגב

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודה היום - בעקבות חשיפה בגלי צה"ל - כי התוכנית להסדרת התישבות הבדואים בנגב תיבחן על ידי המועצה לביטחון לאומי בראשות יעקב עמידרור. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "ראש המל"ל ביקש לדון במספר נקודות הקשורות לתחום אחריות המל"ל".

ראש הממשלה אומנם הכחיש כי התוכנית כולה עוברת לאחריות המל"ל, וכי הכוונה היא לגנוז אותה. בלשכתו אמרו כי "התוכנית אותה קידם מנכ"ל משרד ראש הממשלה היא תוכנית מצוינת ומקיפה, וראש הממשלה קיבל אותה". מלשכת ראש הממשלה נמסר עוד כי לעמידרור אין כל כוונה לערוך שינוי מהותי בתוכנית, וכי התוכנית תובא בשבועות הקרובים לאישור הממשלה.

עם זאת, הפרסום כי המועצה לביטחון לאומי תבחן את תוכנית הסדרת ההתישבות של הבדואים - אם לא תקבל אחריות עליה - כבר גרם נזק כבד. גם כך הבדואים התייחסו לתוכנית, שנכתבה בידי האחראי על התכנון הממשלתי, אודי פראוור, תחת הנחייתו של המנכ"ל אייל גבאי, בחשדנות רבה. הבדואים חוששים כי התוכנית, שקצבה חמש שנים להגעה להסכמה עם הבדואים על העתקתם לישובים מוכרים ומסודרים, נועדה להכניס אותם לסד זמן ולהעמיד אותם בפני עובדות מוגמרות. העברת התוכנית לבחינת המל"ל רק החריפה את חשדנותם.

הבדואים, אשר מיעוטם אף מתנדב לצה"ל, רגישים מאד להצגתם כסיכון בטחוני למדינת ישראל. כך, בתגובה לפרסום מסר ד"ר תאבת אבו ראס, מנהל פרויקט הנגב של הארגון לשוויון אזרחי עדאללה, כי "מדובר בהחלטה תמוהה, המעבירה את המסר הלא נכון לציבור האזרחים הבדואים החיים בנגב. פתרון סוגיית קרקעות הבדואים וההכרה בכפרים הלא מוכרים הבדואים הן סוגיות אזרחיות ותכנוניות, ואין להן כל קשר לשיקולי בטחון לאומי.

"במקום לבחון מחדש עת הדו"ח, על ידי שיתוף והתיעצות עם התושבים הבדואים, ראש הממשלה מעביר את ישומו לידיו של אדם ששיקולים בטחוניים נמצאים בראש מעיניו ואשר אינו בקיא בנושא התכנוני. מינוי עמידרור מהווה הידרדרות נוספת בהתייחסות הממשלה לבדואים ולבעיותיהם, ופוגע במרקם
היחסים העדין בין יהודים וערבים בנגב".

התוכנית להסדרת התישבות הבדואים נועדה להסדיר את תנאי המחיה של 70 אלף בדואים, המתגוררים בעשרות כפרים לא מוכרים - ללא חיבור לתשתיות בסיסיות של מים, ביוב וחשמל. התוכנית מציעה להרוס חלק מבתי הבדואים - ככל הנראה, להרוס בתים של כ-30 אלף בדואים - ולהכשיר את היתרה. הכוונה היא להפוך חלק מהכפרים הלא מוכרים לכפרים רשמיים, ולצופף לתוכם בדואים שחיים בכפרים שיהרסו. בתמורה יקבלו הבדואים לידהם חלק מהקרקעות אליהם הם יושבים כיום.

התוכנית מציעה להעביר לבעלות הבדואים כ-130 אלף דונם, מתוך כ-500 אלף דונם בהם יושבים הבדואים כיום. בנוסף, כוללת התוכנית השקעה בפיתוח תשתיות מים, ביוב, חשמל, כבישים, ואף השקעה במוקדי חינוך, תעסוקה, בטחון ואזרחי וכו'.

משרד האוצר מעריך את עלות התוכנית בסכום של כ-8 מיליארד שקל - סכום עצום, המשקף את היקף ההשקעה הנדרשת בקידום כפרי הבדואים. מאחר שהתוכנית מתסססת על ישוב מחדש של עשרות אלפי בדואים, היא מחייבת הגעה להסכמה עדינה עימם. ולא, התוכנית מאיימת כי בתוך חמש שנים, המדינה תתחיל ליישב את הבדואים בכוח. היכולת להגיע להסכמה תלויה במידת האחון שירחשו הבדואים לנדיבות ההצעות של המדינה - אמון שנפגע עקב המינוי של עמידרור לבחון את התוכנית.