וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מוצרי המזון יקרים? פנו לרשתות במגזר הערבי

עדי דברת מזריץ

23.6.2011 / 8:23

רשתות השיווק טוענות כי ישנו פער של עשרות אחוזים בין מחירי המזון במגזר היהודי לערבי. מחירי השכירות הנמוכים מסבירים חלק מהפער, אולם מתברר שהרשתות הערביות נהנות ממחירים אטראקטייבים יותר מהספקים

הצרכנים זועקים על התייקרות סל הצריכה, אך במקביל מתגלים פערים של עשרות אחוזים, לעתים עד 100%, במחירים של מוצרי מזון בין יישובים יהודיים ליישובים ערביים ולשטחי הרשות הפלסטינית - כך עולה מבדיקה שערך TheMarker, שכללה השוואת מחירים של מוצרי צריכה שונים בין כמה יישובים ערביים, חלקם בשטחי הרשות, למחירים ברשתות מגה בעיר ורמי לוי. הנתונים נלקחו מאתרי האינטרנט של הרשתות.

יצרניות מזון מגלגלות את האחריות לפערי המחירים על רשתות השיווק. לטענת היצרניות, הן אינן קובעות את המחיר לצרכן אלא רק את המחיר שבו הן מוכרות את המוצרים לרשתות השיווק, וכי אין פערי מחירים משמעותיים בין קמעונאים יהודים לערבים. ואולם ברשתות השיווק דוחים את הטענות על הסף ואומרים כי האחריות מוטלת על היצרניות, שמוכרות לדבריהן סחורה במחירים נמוכים יותר למגזר הערבי.

"חלק מהספקים מוכרים יותר בזול אם הם חושבים שהרשתות הגדולות לא יראו את זה, בעיקר למגזר הערבי, לחנויות בחו"ל או לחנויות מסוימות במגזר החרדי", אומר בכיר באחת מרשתות השיווק הגדולות. "כנראה שספקים עושים 'דמפינג' (נפטרים מסחורה, עד"מ), אם הם חושבים שהם מתחת לרדאר של הרשתות, ומנהלי המכירות האזוריים שלהם מנצלים את זה שהשוק היהודי לא ידע על זה. זה קורה רק בישראל. בנוסף, לפעמים הספקים מוכרים למגזר הערבי מוצרים שמועד תפוגת התוקף שלהם קרוב".

החברות מוזילות מוצרים

באחת החנויות במגזר הערבי סיפרו כי מחיר הקנייה שלה מהספק עבור חבילת תה ליפטון ילו לייבל של יוניליוור (אריזת 100 שקיקים) הוא 12 שקל, ובחנות אחרת סיפרו על מחיר קנייה נמוך עוד יותר - 10.5 שקלים. "לנו מוכרים את זה בכ-16 שקל", אמר בכיר באחת מרשתות המזון במגזר היהודי.

ומה לגבי החטיף הנמכר ביותר בישראל, במבה של אסם? בכיר במגזר הערבי טוען כי הוא קונה מהספק חבילות במבה של 20 גרם של אסם ב-85 אגורות, בעוד הרשתות במגזר היהודי מספרות על מחיר מחירון של יותר מ-1.5 שקלים ליחידה עבור חבילה של 25 גרם.

כשמחיר הקנייה שמשלמת רשת שיווק לספק גבוה - המחיר לצרכן כמובן עולה בהתאם, ולהפך. כך חבילות תה ליפטון ילו לייבל, שכאמור עולה לחנויות במגזר הערבי עד 12 שקל, יעלו לצרכן במגזר הערבי 12-15 שקל.

במינימרקט מרכז המזון בפורדיס החבילה עולה 12 שקל, ברשת קינג סטור - הרשת הגדולה ביותר במגזר הערבי המונה חמישה סניפים (אום אל-פאחם, פורדיס, כפר יאסיף, דבוריה וזרזיר) - תשלמו 12.99 שקל, בסופר אחמד שבבאקה אל גרבייה תשלמו 13.5 שקל, ובסופר זווקי ברמאללה 15 שקל.

אותו תה ממש יעלה 20.99 שקל במגה בעיר - 40%-75% יותר מאשר במגזר הערבי. גם ברשת רמי לוי שיווק השקמה, הידועה במחיריה הנמוכים, תשלמו 50% יותר והוא יעלה 17.99 שקל.

במבה בשני שקלים

"התה הפופולרי ביותר במגזר היהודי הוא ויסוצקי, אך המגזר הערבי מושפע מפרסומות בשידורי הלוויין ממדינות ערב, שמעדיפות את תה ליפטון. חברת יוניליוור מודעת לכך ולכן מתקצבת הנחות גדולות יותר למגזר הערבי", הסביר אחמד זוהדי עתאמנה, הבעלים של סופר אחמד, המשתרע על פני 800 מ"ר בבאקה אל גרבייה.

גם במבה של אסם נמכרת במגזר הערבי במחירים נמוכים בהרבה - שקל אחד בלבד על שקית במבה קטנה. אמנם בחלק מהמקרים מדובר בשקית של 20 גרם המיוצרת במיוחד למגזר הערבי, ולא בשקית של 25 גרם הנמכרת במגזר היהודי. אך בכל מקרה מדובר במחיר נמוך בהרבה מהמחירים למגזר היהודי: 2 שקלים לשקית של 25 גרם אצל רמי לוי שיווק השקמה ו-2.79 שקלים במגה בעיר.

הוצאה על חיתולים היא אחת ההוצאות הגדולות של משפחות מרובות ילדים. בעוד אתר מגה באינטרנט, המשקף את מחירי מגה בעיר, מוכר חבילה אחת ב-70 שקל ומתגאה במבצע של שתי חבילות ב-100 שקל, בסופר אחמד בבאקה אל גרבייה מוכרים את אותה חבילה ב-50 שקל, ללא התניית קנייה של שתי חבילות, וברשת קינג סטור היא נמכרת ב-55 שקל. מחיר החבילה ברמאללה גבוה יותר - 65 שקל - אך עדיין נמוך יותר ממגה בעיר. אצל רמי לוי מחיר החיתולים נמוך יותר - 44.90 שקל, ונמכרת כעת במבצע ב-39.90 שקל.

כשהנדל"ן זול - הכל זול

ברשתות המזון במגזר היהודי סבורים כי ההבדלים במחירים נובעים מההבדלים המהותיים בהוצאות הרשתות בין המגזרים. "יש לחנויות במגזר הערבי פחות הוצאות", מסביר תמיר בן שחר, מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. "קהל היעד שם הוא בעל מאפיינים סוציו-אקונומיים נמוכים. כך, שיעור הבלתי מועסקים שם הוא 8.5% לעומת 5.8% במגזר היהודי. כוח האדם שם זול יותר, הנדל"ן שם זול יותר, הם מייבאים הרבה ממדינות ערב והם קונים מהחברות הישראליות במחירים נמוכים יותר, ולעתים אף מוצרים שלקראת 'פג תוקף'".

משקה האנרגיה בלו, של חברת בני פאוזי שמשום, נכנס לתודעה בין היתר בשל המחירים הנמוכים שקבע עם השקתו מול המתחרים בקטגוריה, רדבול ו-XL. ברמי לוי שיווק השקמה תשלמו על פחית בלו 250 מ"ל רק 2.5 שקלים (או שישיית פחיות ב-15 שקל), לעומת 3.5 שקלים לפחית XL או 6 שקלים בעבור פחית רד בול. גם במגה תשלמו את אותו המחיר עבור פחית בלו.

ואולם במגזר הערבי המחיר הממוצע לפחית בלו הוא 2 שקלים בלבד - ובמחיר הזה היא נמכרת בכל חמש חנויות קינג סטור (שמציעה שישיית פחיות ב-12 שקל) ובסופר אחמד בבאקה אל גרבייה (שמציע חבילת חמש פחיות ב-10 שקלים).

במגזר הערבי נהנים גם ממשקאות מוגזים במחירים נוחים יותר, בעוד מחירי הקולה עלו בשנים האחרונות בכ-20% במגזר היהודי. למשל שישיית בקבוקי ליטר וחצי של קוקה קולה תעלה ברשת קינג סטור 33 שקל, לעומת 36.99 שקל במגה באינטרנט (המשקף את מחירי מגה בעיר). ברמי לוי שיווק השקמה תעלה אותה שישייה 31.60 שקל.

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא

"הם מבינים שאין להם ברירה אלא למכור בזול"

בסופר זווקי שברמאללה אפשר לקנות בקבוקי 2 ליטר של קוקה קולה ב-5.5 שקלים - מחיר נמוך בהרבה ממחירי המגזר היהודי. יצוין כי במקרה של הסופר ברמאללה מדובר במוצרים של קוקה קולה העולמית, אלא שהזכיין שלהם אינו החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה ישראל), והם מיוצרים ברמאללה.

לטענת בכיר באחת מרשתות השיווק הגדולות במגזר היהודי, החנויות במגזר הערבי נהנות מהוצאות נמוכות יותר, אך לא ברמה שמצדיקה את הפערים במחיר. "השכירות בחנויות הגדולות, כמו רמי לוי, מגה בול ושופרסל דיל, היא 50-70 שקל למטר, ובחנויות בתוך הערים כמו שופרסל שלי ומגה בעיר השכירות היא 90-150 שקל למטר.

"אבל זו לא הסיבה לפערים במחיר - שכר הדירה הוא בסך הכל 3%-6% מההכנסות, ולא יכול להביא לכאלה פערים. מעבר למחירים הנוחים שמציעים הספקים למגזר הערבי, במגזר לא מסמנים את המחירים על המוצרים אחד אחד - דבר שעולה הרבה כסף ועובדים לרשתות. אבל שוב, כל זה מסביר רק הבדל של 3%-4% בפער המחירים ולא יותר. לכן הפער חייב לנבוע ממחירי קנייה מהספקים".

לדברי בכיר ברשת שיווק אחרת, "הספקים מוכרים למגזר הערבי במחיר נמוך יותר כי אין להם שם את כל העלויות שהם משלמים לרשתות במגזר היהודי - הוצאות פרסום, סדרנות, בונוסים. בנוסף, הרבה פעמים נותנים להם הנחת מזומן וככל שקהל המטרה של הספקים נמוך מבחינה סוציו-אקונומית - הם מבינים שאין להם ברירה אלא למכור בזול, והם לא רוצים לאבד את השוק הזה".

ובכל זאת לא כל המוצרים זולים באופן משמעותי כל כך במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי - ובפרט תחליפי החלב, מוצר הנרכש כמעט על ידי כל המגזרים ובכל המעמדות הסוציו-אקונומיים. ברמי לוי מוכרים את חבילת מטרנה אקסטרה קייר 400 גרם ב-39.99 שקל, ובמגה ב-46.99 שקל, בעוד שברשת קינג סטור נמכר המוצר ב-44.99 שקל ובסופר אחמד ב-45.90 שקל - יותר יקר מרמי לוי, אך זול ממחירי מגה בעיר.

"זה נובע מכך שהרשתות במגזר היהודי מוכרות את תחליפי החלב לתינוקות במחירי הפסד כדי למשוך לקוחות", הסביר בכיר ברשת שיווק גדולה. גם במחירי הקוטג' נמצאה מגמה מעורבת - בחלק מהחנויות נמצאו מחירים נמוכים יותר מאשר במגזר היהודי, כמו 5.99 שקלים ברשת קינג סטור (המציעה גם מבצע של שתי חבילות ב-10 שקלים), אך גם נמצאו מחירים גבוהים יותר כמו בסופר זווקי ברמאללה, המוכר קוטג' תנובה ב-8 שקלים.

במגזר הערבי מסתפקים ברווח נמוך יותר?

לדברי אחמד זוהדי עתאמנה, הבעלים של סופרמרקט אחמד בבאקה אל גרבייה, "גם ביישובים הערביים משלמים שכר מינימום, אבל השכירות והארנונה זולים יותר. השכירות אצלנו מסתכמת ב-20-30 שקל למ"ר". זאת בעוד מחיר השכירות במגזר היהודי הוא 50-150 שקל למטר בממוצע.

"בנוסף", אומר עתאמנה, "אנחנו מקבלים מהחברות הגדולות שיש להן ערוץ למגזר הערבי, כמו יוניליוור ואסם, חוברת דו-חודשית עם מבצעים למוצרים שמצליחים במגזר הערבי. לפעמים אנחנו אפילו מבקשים מהם לשים מוצרים מסוימים בחוברת".

עתאמנה מספר כי סיבה נוספת לפערי המחירים היא הסתפקות ברווחים קטנים יותר של החנויות במגזר הערבי: "רשתות שיווק ישראליות מגיעות לרווח של 4% אחרי כל ההוצאות ואצלנו מסתפקים ברווח נמוך בהרבה. אין מה לעשות, יש לי הרבה מתחרים בסביבה".

מבדיקה שערכה חברת צ'מנסקי בן שחר עולה כי שוק המזון במגזר הערבי מגלגל 5-6 מיליארד שקל בשנה - 10% מכלל שוק הסופרמרקטים בישראל. סך שטח חנויות המזון במגזר הערבי משתרע על פני 52 אלף מ"ר ב-420 חנויות, שרובן בבעלות משפחה שגם מפעילה את החנות. עוד עולה מהבדיקה כי המגזר הערבי קונה בעיקר בחנויות קטנות ששייכות למגזר ומוכן יותר לנסוע לחנויות מזון רחוקות יותר שיענו על צרכיו, אך אינו נוהג לקנות בחנויות יהודיות מכיוון ש"אינו מרגיש בנוח שם".

אף שרבע מההוצאה של משק בית ממוצע במגזר הערבי היא על מזון, לעומת 16% בלבד במגזר היהודי, רשתות המזון הגדולות טרם השכילו לפעול במגזר, וכיום למגה יש רק חנות אחת בסכנין, ולשופרסל חנות אחת ברהט. "שופרסל ומגה ניסו בעבר 'להנחית' חנויות יהודיות ביישובי המגזר ונכשלו", אומר בן שחר. "הן לא השכילו להקים פורמט חנות ייעודי למגזר הערבי".

משלמים במזומן

מג'די כיתאני, היועץ הכלכלי של רשת קינג סטור, טוען כי הפערים לא נובעים רק מהוצאות נמוכות יותר של רשתות מזון במגזר הערבי. "אנחנו משלמים שכר מינימום כמו הרשתות במגזר היהודי ואצלנו שכר העבודה הוא אפילו מעט מאז שכר המינימום. השוני היחיד הוא במחיר השכירות, שמגיע אצלנו ל-25 שקל למטר בממוצע.

"אך זו לא הסיבה לפערים. אנחנו דואגים לייבא ולייצר בעצמנו מוצרים רבים ואנחנו מרוויחים מהם טוב. במקביל, אנחנו לוקחים את המוצרים המובילים של החברות הגדולות ומוכרים אותם במחירים נמוכים. אנחנו גם מקבלים מהספקים בסוף השנה הנחה על זה שעמדנו ביעד המכירות ונותנים את זה בחזרה בהנחות לצרכנים. בשורה התחתונה, יש לנו רווח נקי של 4% כמו הרשתות הישראליות".

בנוסף, הוא מספר, הרשת מצאה דרך לשפר את היחסים עם הספקים: "יש לנו מותג פרטי רק למוצרים הקשורים למגזר הערבי כמו סירופים, אורז, קפה, מים מינרליים וחומץ, אבל לא נעשה מותג פרטי עם מוצרים שמזוהים עם ספקים ישראליים. חשוב לנו שהספק יראה שיתוף פעולה מהצד שלנו וייתן מחירים נמוכים".

לדבריו, הרשת שוקלת להכשיר מוצרים שהיא מייצרת בעצמה: "באים אלינו גם צרכנים יהודים בגלל המחירים הטובים שלנו, ואנחנו רוצים למשוך עוד יותר צרכנים מהמגזר היהודי".

את המחירים הנמוכים יותר בשטחים הוא מסביר בכך שהספקים מבינים שללקוחות שם אין אפשרות לשלם הרבה כסף על מוצרים: "בשטחים קונים יותר בזול כי ספקים ישראלים יודעים שבמגזר הערבי לא יכולים לשלם מחירים גבוהים. בנוסף, הספקים מרשים לעצמם למכור בזול בשטחים כי כל ההתנהלות שם היא של תשלום במזומן. אנשי עסקים בשטחים משלמים לספק הישראלי במזומן לפני שהסחורה יוצאת מהמחסן, ולכן מקבלים מחירים יותר טובים".

"אני משלם לספקים רק במזומן ולפעמים הם נותנים לי הנחה של 2%-3%", מספר מוחמד אבו אנאס, הבעלים של מינימרקט זווקי ברמאללה. לדבריו, החנות משלמת דמי שכירות של 14 דולר למטר, ולעובדים הוא משלם 2,000-2,500 שקל בחודש.

"הרווחים של הרשתות שם קטנים יותר, האוכלוסייה ענייה יותר וההוצאות שלהם פשוטות", מסביר בכיר באחת מחברות הנון-פוד במגזר היהודי. "אבל זה נכון שהמחירים לשטחים זולים יותר באחוזים בודדים כי זה שוק סגור והם לא יכולים להחזיר סחורה".

לדבריו, מחאת הקוטג' לא ממש מעניינת את המגזר הערבי: "כל המהומה של הקוטג' בכלל לא הגיעה אלינו כי אין למוצר ביקוש כמעט במגזר הערבי. אצלנו מעדיפים לבנה, חומוס וכדים של יוגורט. ובכל מקרה, מחיר הקוטג' נמוך יותר מרמי לוי וכל הרשתות הישראליות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully