התפוז המכני

מאת דניאלה בן-דור וזאב וייס
מהי ביוטכנולוגיה-חקלאית?
ביוטכנולוגיה חקלאית הינה אוסף של טכניקות מדעיות, המשמשות לייצור, שיפור או שינוי של צמחים, בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים. שיטות מודרניות של ביוטכנולוגיה בצמחים, כמו גידול תאים והנדסה גנטית, הובילו לפיתוח סוגי צמחים חדשים שלא ניתן היה לפתח באמצעות שיטות גידול מסורתיות.



ההתקדמות במיפוי ומניפולציה של גנים מאפשרת למדענים "לשרטט" מחדש את המבנה הגנטי של צמחים ובעלי חיים המשמשים לשוק החקלאי. הנדסה גנטית מקלה על זיהוי הגנים הקשורים לתכונות רצויות מסוימות ומאפשרת למדענים להעביר תכונות בין זנים בצורה מדויקת.



כך למשל מאפשרת ההנדסה הגנטית להחדיר אל תוך הגנום המקורי של הצמח, גן שמקורו באורגניזם אחר (חיידק, בעל חיים, צמח אחר) להגביר או להפחית פעילותו של גן קיים. תחום הביוטכנולוגיה החקלאית מתפתח במהירות ולמרות שהוא טומן בחובו פוטנציאל רב לתחום החקלאות והאגרו-כימיה, הוא גם מציב שאלות רבות.



יישומים של ביוטכנולוגיה חקלאית
חידושים ביוטכנולוגיים המתמקדים בשיפור תהליך הגידול של היבולים והגברת תפוקתם כוללים הקניית עמידות בפני חומרי הדברה וקוטלי חרקים, ושיפור העמידות בפני מחלות. מאמצי הפיתוח אף מוקדשים לשיפור איכות המזון והגידולים, כגון: תפו"א עם רמות גבוהות של ליקופן (גורם אנטי סרטני), אורז עם אחוזי ברזל גבוהים, הגברת רמות הסוכר בתירס ותותים לשיפור טעמם, תפוחי עץ שאינם משחימים בעת חיתוכם, כותנה עם תכונות סיבים משופרות.



כמו כן, קיימות דוגמאות לייצור חומרים בעלי תרומה רפואית כגון: תרכיבי חיסון כנגד נגיף השלשול בבננות, תרכיבי חיסון נגד כלבת בתירס, ונוגדנים חד-שבטיים בתירס.



ביוטכנולוגיה חקלאית הינה אסטרטגיה מרכזית להגדלת האספקה העולמית של מזון. הביקוש הכלל עולמי למזון צפוי לגדול ב-40% בעשרים השנים הבאות. החקלאות העולמית גדלה בשיעור נמוך מגידול אוכלוסיית העולם. לפיכך, פיתוחים ביוטכנולוגיים בחקלאות יכולים לשמש כאופציה עיקרית לפיתרון הגידול בביקוש העולמי למזון בעשורים הבאים.



מגמות בתעשיית הביוטכנולוגיה החקלאית
בשנת 1998 נעשה לראשונה שימוש מסחרי נרחב בטכנולוגיות ההנדסה הגנטית בגידולים חקלאיים. כ-40% משטחי הכותנה, שליש משטחי התירס ויותר מ-40% משטחי הסויה היו זנים מהונדסים גנטית בשנת 1998 בארצות הברית.



בשנת 1999 כבר היוו מוצרי ההנדסה הגנטית כ-8% מכלל השוק, ובשנת 2000 היוו מוצרי ההנדסה הגנטית כ-8.8% מהשוק (כ- 2.5 מיליארד דולר) והם התמקדו בעיקר ביבולי הסויה התירס, הכותנה והקנולה. יבולים אלו גודלו בעיקר בארה"ב ארגנטינה וקנדה. רוב הגידולים המהונדסים גנטית הנמצאים בשוק המסחרי פותחו לצורך עמידות מפני ריסוסים או חרקים.



בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של כניסת גופים פרטיים, וכיום עולה סכום ההשקעות הפרטיות על ההשקעות הציבוריות. סכום ההשקעות הפרטיות במחקר ופיתוח בתחום גדל כמעט פי שלוש במונחים ריאליים, מ כ $1.2 מיליארד בשנת 1960 ל כ- $3.4 מיליארד בשנת 1995.



מיזוגים, רכישות והסכמים אסטרטגים בתחום גדלו בצורה ניכרת בשנים האחרונות. בין השנים 1996-1991 התבצעו 801 עסקות, לעומת 167 עסקות בין 1981 לשנת 1985. כ-90% מהפעילות היתה בין פירמות גדולות ומבוססות ובין חברות סטארט אפ טכנולוגיות. העובדה כי עשר חברות האגרו-כימיות המובילות שולטות ב-84% מהשוק, שגודלו כ-30 מיליארד דולר, ובנוסף עשר חברות הזרעים המובילות שולטות ב- 30% מהשוק, שגודלו כ 24.4 מיליארד דולר, מעידה אף היא על מגמת הקונסולידציה בתחום.



שחקנים ראשיים בעולם
שוק הביוטכנולוגיה החקלאית בעולם נשלט על ידי מספר מצומצם יחסית של חברות ענק. יותר ויותר חברות ענק בתחום הכימיה והפארמה, שהחזיקו בעבר בחטיבה שריכזה את הפעילות בתחום האגרו, עברו תהליך של פיצול בו הופרדה חטיבת האגרו מחברת הענק.



בשנת 1999 הופרדו חטיבות האגרו של חברות הענק Astra - Zeneca ו-Novartis. חטיבות אלה מוזגו ביניהן לחברת אגרו חדשה Syngenta (מחזור הכנסות בשנת 2001 בתחום האגרוכימיה 6.1 מיליארד דולר, והכנסות מתחום הזרעים 960 מליון דולר).



בשנת 2000 התאחדו חברות הפארמה Monsanto ו-Pharmacia Upjohn ויצרו את Pharmacia Inc. פעילות האגרו הופרדה מהחברה הממוזגת ונקראת מעתה Monsanto (מחזור הכנסות מאגרוכימיה 4.1 מיליארד דולר בשנת 2000 והכנסות מתחום הזרעים כ- 1.6 מיליארד דולר).



יחד עם Syngenta ו-Monsanto ניתן למנות בין החברות המובילות בעולם את אוונטיס, באייר, דו-פונט, דאו וסומיטומו.



תגובות הצרכנים
אימוץ של חידושים ביוטכנולוגיים בתחום החקלאות מושפע מאינטרסים שונים של צרכנים. תגובות הצרכנים למזון שפותח כתוצאה מהנדסה גנטית הינן מגוונות. צרכנים בארצות הברית הביעו התנגדות מועטה למזון זה; לעומת זאת, צרכנים באיחוד האירופי הביעו התנגדות מסוימת.



קבלה של מוצרי ביוטכנולוגיה חקלאית על ידי צרכנים תהיה הגורם המניע להחדרת חידושים בביוטכנולוגיה חקלאית ולקבלתם על ידי חקלאים. גורמים ציבוריים רבים הביעו דאגות בקשר להשפעות האפשרויות של ביוטכנולוגיה על איכות המזון, בטיחות המזון, ועל איכות הסביבה. על מנת להניח את דעתו של הציבור יש לספק לצרכנים מידע נוסף אודות תהליך הגידול והייצור של המזון.



ישראל בתחום
עבודות הנדסה גנטית, במסגרת מחקר ופיתוח ביוטכנולוגי, מתנהלות בישראל מתחילת שנות ה-80. כיום מתבצעים בארץ כמה עשרות פרויקטים, המלווים גם בניסויי שדה חקלאיים. מלבד מכוני המחקר, עוסקות בארץ כ-60 חברות בתחום.



בין חברות אלו ראוי לציין את מכתשים אגן, שהיא היצרן הגנרי הגדול בעולם בתחום המוצרים להגנת הצומח (מדבירי חרקים, קוטלי עשבים ופטריות), חברת הזרע העוסקת בייצור עיבוד ושיווק של זרעי מכלוא וזרעי זנים של גידולי שדה וירקות, בהם זרעי עגבניות (כ- 50 סוגים שונים) זרעי פלפל, בצל וכותנה (זני מכלוא וזנים פתוחים), וחברת זרעים גדרה.



על פי נתוני הועדה הלאומית לביוטכנולוגי