האם גם אצלכם בבית האורות והטלוויזיה דולקים בשבועיים האחרונים עד השעות הקטנות של הלילה, ובבוקר הבית דומם? האם שגרת יום העבודה שלכם מופרת מדי כמה דקות בטלפונים בהולים בנושאים כמו: "איפה חולצת הבטן הוורודה שלי"? והאם בכל שעה ביום שבה שאתם מחזירים צלצול הביתה הילד מתלונן שהערתם אותו? אם התשובות לכל השאלות האלה חיוביות, אתם כנראה הורים לבני נוער שיצאו לחופש הגדול.
בקושי שבועיים חלפו מאז יצאו תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים לחופשת הקיץ, וההורים כבר מחשבים את קצם לאחור. מעבר לסבלנות הנדרשת מהם בכל הנוגע להתנהלות הבית ושגרת החיים בחופשה, ההוצאות הכספיות בתקופה זו הן עול של ממש - והופכות את המושג "כסף נזיל" לעניין מוחשי.
סקר שערך עבור TheMarker מכון המחקר פאנלס בקרב הורים לילדים בני 14-18, מגלה כי במהלך השנה מוציאים הורים בממוצע 650 שקל בחודש על הבילויים של ילדיהם - ואילו בחודשי הקיץ מזנק סכום זה ב-60%, והם נדרשים לתוספת חודשית ממוצעת של כמעט 400 שקל לילד.
בסקר, שבדק את היקף ההוצאות של הורים לבני נוער בחופש הגדול, ציינו כ-40% מההורים כי הוצאותיהם גדלות בתקופה זו ב-500-1,000 שקל; יותר משליש מהמשיבים ציינו כי ההוצאות שלהם עולות בפחות מ-500 שקל.
לעודד לעבודה
שרית שטרנברג, סמנכ"לית פאנלס, אומרת כי יותר ממחצית ההורים נותנים לילדיהם כסף מזומן כדי לממן את ההוצאות. כ-43% ציינו כי הילדים ישתמשו בכסף שירוויחו בעצמם. כמחצית מההורים עידכנו כי ילדיהם עבדו בחופש הגדול הקודם - אך גם בקרב אלה שילדיהם עבדו, יותר מ-60% מהם ציינו כי הילדים ביקשו כסף נוסף להוצאות.
"נראה כי בני הנוער אינם מקבלים חינוך לניהול תקציבי", קובעת שטרנברג. "רוב ההורים מצהירים שהם נותנים לילדים כסף מזומן לפי דרישה או צורך, ואינם מחנכים אותם לעשות שימוש מושכל בתקציב מוגדר ונתון מראש. גם ילדים שעובדים אינם יודעים להסתדר עם התקציב שלהם, ורובם מבקשים עוד הכנסה".
יוסי אש, מומחה לכלכלת משפחה, מסכים עם הדברים, אבל דווקא רואה בבעיה הזו הזדמנות. "אם נשב עם הילדים ונדבר איתם על הנושא, נרוויח דיאלוג על כסף בגובה העיניים וברוח טובה", הוא מאמין. "ההוצאות יטפחו על פנינו בחודשיים הקרובים: בילויים, סלולרי, אוכל, קניות, חופשות - המצב כביכול בלתי אפשרי, בני הנוער תמיד ירצו יותר ממה שאנחנו יכולים לתת להם, ללא קשר לגודל התקציב".
אז איך מתמודדים עם העניין? "צריך לעודד אותם לעבוד ולסייע להם למצוא עבודה", מדגיש אש. "כהורים, אנחנו צריכים להיות שם עבורם, לשאול על הבוס ועל הקולגות, לדבר איתם על חוקי העבודה ולדאוג לכך שישלמו להם". לצד הגדלת התקציב באמצעות עבודה, אש מציע לשמוע מהילד מהם הצרכים שלו, לסכם את הצרכים האמיתיים מתוך היכרות איתו ועם הסביבה שבה הוא פועל, ולתקצב אותם.
"אם אנחנו מסוגלים לתת את הסכום שהתקבל, פתרנו את הבעיה. אם אנחנו לא יכולים, בואו נגדיר מה אנחנו כן יכולים. כדי לא להיכנס למלחמה עם הילד או לתסכל אותו, צריך להכין אותו מראש: להסביר לו את מגבלת התקציב ולעזור לו לבנות את סדרי העדיפויות החדשים לאור המגבלות. לא נכון בעיני לתת את הסכום שנקבע בתחילת החופש וזהו, אלא לחלק אותו. הייתי אומר: 'לנסיעה לאילת אני מקציב לך 400 שקל ולקראת המועד תקבל אותם', או 'דמי כיס שבועיים הם 100 שקל - ואני אתן לך אותם מדי שבוע'. את התזרים הייתי משאיר בידי ההורים, גם כדי לשלוט בעניינים וגם כדי לשדר לילד שלא הכל חופשי. המסר הזה חייב להיות ברור".