וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"אפשר להוזיל את המוצרים בישראל בעשרות אחוזים"

עדי דברת מזריץ

6.7.2011 / 8:11

מחירי מוצרי המזון והטואלטיקה מאמירים בין השאר בשל מגבלות על יבוא מקביל. היבואנים ורשתות המזון טוענים: המדינה מגנה על היצרנים והיבואנים הרשמיים על חשבוננו

בשבועות האחרונים חוזרת ונשמעת הטענה כי האיסור על יבוא מייקר את מחירי מוצרי החלב בישראל. אלא שלא רק מוצרי החלב מתייקרים עקב הקשיים ביבוא מקביל - גם מוצרי מזון וטואלטיקה נמכרים בישראל במחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממחיריהם בחו"ל.

בשיטת היבוא המקביל מוצרים מיובאים מגיעים לשוק שלא דרך היבואן הרשמי. חברות העוסקות ביבוא מקביל רוכשות ומייבאות את המוצרים מחו"ל במקום מהיצרן, ולכן יכולות למכור אותם במחירים נמוכים מאלה שבהם נקב היבואן הרשמי. הסכנה המרכזית במקרים של יבוא מקביל היא שלשוק יגיעו מוצרים מזויפים ולכן ליבוא של מוצרי מזון ומספר רב של מוצרי טואלטיקה נדרש אישור של משרד הבריאות.

ברשתות השיווק ובחברות העוסקות ביבוא מקביל אומרים כי על אף הפוטנציאל להפחתת מחירים, יבוא מקביל של מוצרים לישראל אינו משתלם במקרים רבים מאחר שמשרד הבריאות ורשויות המכס מציבים מגבלות מפליגות על הפועלים בתחום.

לפי נוהל של משרד הבריאות, רק מוצרים שכבר רשומים בישראל מותרים לייבוא מקביל וכדי לקבל אישור לייבא נדרשים היבואנים להציג את שרשרת האספקה שלהם - חשבונית של הספק ותעודת משלוח שמאשרת שהספק בחו"ל קנה את המוצר ישירות מהמפעל והיבואן המקביל רכש ממנו.

משחת שיניים בצרפת - 7 שקלים בלבד

בנוסף, על היבואן לרכוש את המוצר במדינה שבה הוא מיוצר ותאריך ייצורו צריך להיות לא יותר משנה לפני מועד היבוא.

ללא יבוא מקביל בהיקפים נרחבים בישראל, החברות הבינלאומיות - דרך היבואנים הרשמיים שלהן - חופשיות לגבות על מוצריהן מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים מהמחירים הנגבים על אותם מוצרים בחו"ל - וכך הן עושות.

משחת שיניים קולגייט, למשל, המיובאת לישראל על ידי חברת שסטוביץ, נמכרת ברשתות הדיסקאונט בישראל תמורת 13 שקל, בעוד שבצרפת מסתכם מחירה בכשבעה שקלים בלבד (1.4 יורו, נתוני חברת פריסל) ודיאודורנט AXE לגבר של חברת יוניליוור, הפועלת בישראל באמצעות שלוחה מקומית של החברה, עולה בישראל כ-25 שקל לעומת כ-15 שקל ברשת הגדולה ביותר בבריטניה, טסקו.

גם במחירי מוצרי המזון של החברות הבינלאומיות הפערים עצומים: אריזת דגני בוקר מסוג צ'יריוס של נסטלה עולה בצרפת ובבריטניה כ-16-17 שקל - לעומת 27 שקל בישראל.

"הממשלה מגנה על היצרנים"

"הרבה פעמים משרד הבריאות מערים עלי קשיים: את אותם דגני בוקר של נסטלה אני יכול להביא ב-10 שקל, במקום למכור ב-30 שקל. למה אני חייב לקנות ישירות מהיצרן? אפשר להוזיל פה את המוצרים בעשרות אחוזים. תפתחו את השוק לייבוא חופשי", אמר בתחילת השבוע עדי צים, מבעלי רשת כמעט חינם, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת על הכשלים בענף המזון.

היבואן יפתח שקד, מיוזמי מחאת הקוטג' בפייסבוק, הוסיף: "אני לא מבין ממה משרד הבריאות חושש. על דגני בוקר של נסטלה, למשל, יש אישור של משרד הבריאות העולמי. נניח שמחר אני מתחבר עם רשת אלדי הבינלאומית ומייבא דרכם, אז ברור שאלדי לא מוכרים מוצרים מזויפים. כל ההגבלות נובעות מכך שהיצרנים פנו למשרדי הממשלה ביקשו מהם להגן עליהם. אם יש למוצר אישור של האף.די.איי (מינהל התרופות והמזון האמריקאי) ושל רשות מזון אירופית - זה צריך להיות מספיק".

שקד, כיום יבואן מוצרים לבית, היה ממקימי סופר שוק גרינברג, שנמכר בשנות ה-90 לקבוצת פישמן ולאחר מכן לקלאבמרקט, הבטיח בדיון כי אם המצב לא ישתנה הוא מתכוון "לפתוח רשת קמעונית ולמכור בה רק מוצרים ביבוא מקביל במחיר נמוך ב-30% ממה שמוכרים כיום. משרד הבריאות לא מאפשר ליבואנים להביא מוצרים ביבוא מקביל, ובינתיים המוצרים עולים פה פי כמה וכמה יותר מהעולם".

רמי לוי, הבעלים של רמי לוי שיווק השקמה, סבור אף הוא שמשרדי הממשלה עושים יד אחת כדי להגן על היצרנים הגדולים ומתעלמים מהקשיים שהיצרנים מערימים על מי שמנסה לייבא את מוצריהם במקביל.

"המצב הנוכחי לא יכול להימשך"

לדברי לוי, "משרד הבריאות ומשרד התמ"ת מבקשים מאתנו לקבל אישור מהמפעל המייצר שהמוצרים אכן נרכשו ממנו. אבל הבעיה שברוב המותגים הגדולים - כמו נסטלה ופרוקטר אנד גמבל - היצרנים הם גם היבואנים הרשמיים, והם לא ייתנו לך אישור כי אתה בעצם מתחרה בהם.

"גם אם אנחנו מוצאים דרך להגיע ליבואן ממדינה אחרת ולקנות בזול יותר, היבואנים מוצאים דרך לחסום את זה - וזה קרה לי כבר בעבר. משרד הבריאות צריך להסתפק באישורים וברכיבים הכתובים על הקופסא. הם אומרים שכל האישורים נדרשים בשביל בריאות הצרכנים אבל באמת זה בשביל לשמור על היצרנים כדי שהם לא ייפגעו".

לדברי לוי, אם בממשלה מאמינים שהדרישות מהעוסקים ביבוא מקביל חיוניות להגנה על הציבור, "אז לפחות צריך להגביל את היבואנים הרשמיים למחיר מקסימלי", מציע לוי. "המצב הנוכחי לא יכול להימשך. זה ממש עושק".

לדברי יבואן אחר העוסק ביבוא מקביל, גם המכס מקשה על היבואנים. לדבריו, "יש הרבה בעיות עם הכנסת סחורה לישראל. במכס מעכבים את הסחורות ובודקים שהמוצר לא מזויף - למרות שהם יודעים שהוא לא מזויף - וזה הופך את החיים לקשים מאוד. היבואנים הרשמיים גם מגישים המון תביעות סרק נגד חברות כמונו והיצרן בחו"ל משתף אתם פעולה ואומר שלא מכר לנו את המוצר, למרות שזה לא נכון".

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה

משרד התמ"ת: "יש לשקול להחמיר פחות"

במשרד התמ"ת אומרים כי מתן אישורים ליבוא מקביל של מוצרי מזון וטואלטיקה נמצא באחריות משרד הבריאות, ומודים כי הדרישות מיבואנים עשויות להיות מחמירות מדי. "במפגש שיתקיים בעוד כחודש נבקש ממשרד הבריאות לאפשר יבוא גם ממדינות שאינן מדינות המקור. כיום, אם היצרן המקורי הוא מארה"ב אפשר לייבא רק משם", אומר יוסי דנקונה, ראש מנהל תעשיות במשרד התמ"ת.

לדברי דנקונה, "כדי להוריד מחירים לצרכן יש מקום לשקול להחמיר פחות במתן האישורים ליבוא מקביל של מוצרים שאינם תרופות, ואנחנו נגיד זאת למשרד הבריאות. בכל הנוגע לתרופות, משרד הבריאות רוצה לדעת שהתרופה אוחסנה בטמפרטורה הנדרשת ושכל התנאים בדרך נשמרו כראוי. אבל אפשר לדון בשאלה אם צריך להחיל את כל התנאים האלה על מוצרים שאינם תרופות".

במשרד הבריאות אומרים כי המטרה היחידה של הבקרה על היבוא המקביל היא השמירה על בריאות הציבור. לדברי אלי מרום, סגן מנהל אגף רוקחות במשרד, "בתור אזרח במדינת ישראל גם אני מעוניין שמחירה של משחת שיניים יהיה נמוך ודומה למחירים בחו"ל, אבל התפקיד שלי הוא לדאוג שהצרכן יקבל מוצר מקורי ואיכותי ולכן הנוהל דורש לבדוק את שרשרת האספקה, האחסנה וטריות המוצר. קרו מקרים שמישהו קנה מוצרים שאוחסנו תקופה ארוכה או שאוחסנו בתנאים לא נאותים ואחרי זה יבואן קנה אותם ורצה למכור אותם לציבור. אנחנו לא רוצים שמוצרים כאלה יגיעו לצרכן בישראל".

לדברי סגן ראש מינהל המכס, ראובן מלצר, "המכס אוכף את נושא הקניין הרוחני ומשתדל למנוע יבוא של מוצרים מזויפים. כהצהרת מדיניות, המכס לא מונע יבוא מקביל. אם המוצר מקורי ומישהו מצא ספק בברזיל שמכר לו בזול אז יכול להיות שאת היצרן זה מרגיז, אבל המכס לא מונע את היבוא.

"אבל אם נציג של מוצר מסוים אומר שקיים יבוא של מוצר מזויף, או שהיצרן בחו"ל שמייצר עבור החברה מוכר מתחת לשולחן ללא אישור בעל הזכות אז גם זה נחשב הפרה של קניין רוחני. במקרה כזה, החוק אומר שעוצרים את הסחורה ומבקשים מבעל המותג לתת ערבות בנקאית כדי למנוע תלונות שווא וכדי שלא ישתמשו בנו לפגוע במתחרים. לאחר מכן אנחנו נותנים לו דוגמה של המוצר ונותנים לו עשרה ימים להגיש תביעה לבית המשפט נגד היבואן. מניסיוני, רוב המקרים שנחשדו כמזויפים באמת היו מזויפים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully