מונולוג של שכיר ממעמד הביניים

אומרים שאני נמנה על השכירים שנקראים מעמד הביניים. מה זה מעמד הביניים? כולם מדברים על מספרים ושכר וממוצעים ואחוז מכלל המועסקים. זה מבלבל וגם לא מעניין באופן אישי. סוברים שמעגל הביניים זה אני ואתה והיא, והשכן ממול. אמרו שכל מי שמשתכר למעלה מ-5,670 שקל בחודש ועד אינני יודע כמה, הוא מעמד הביניים. אמרו גם שיש כ-1.700,000 איש שמשתכרים פחות ממני. וואו, איך הם חיים? ושלא יבלבלו לנו את הדעת עם נושאים כמו תמ"ג ותל"ג וצמיחה. איזו צמיחה? אני מרגיש שאני לא צומח כלל, להיפך - כל יום אני שוקע יותר.

הורידו את הקוטג' כי צעקנו קצת, ביג דיל. מה עם השאר? קורעים אותנו בכל מקום והמשכורת נגמרת באמצע החודש במקרה הטוב. תאמינו שאני קונה רק מה שצריך. אין פינוקים. כל יום מספרים בתקשורת שהמחירים בשמיים. מה לעשות? אפשר להתמקח עם כל העולם? יש מישהו שדואג לנו? אף אחד. אני מרגיש שמשפחתי נשחקת בפני הגל העצום של התייקרויות. העלו לנו את מחיר המים בלי חשבון. הארנונה מתייקרת כל הזמן, ומחירי התרופות למשפחתי עולים באופן קבוע. כל חודש אני משלם 2,500 שקל שכירות ובעל הבית מבקש העלאה. על בית משלי אני לא מנסה אפילו לחשוב, אין סיכוי. כמעט שכחתי, מחיר החשמל תיכף יזנק.

צריך לדאוג שהילדים יקבלו קצת שיעורי עזר כדי שיתקדמו. מהיכן אביא את הכסף? חוגים הם יודעים שאני לא יכול לתת להם. בטרנטה שלי, מודל 97, אני צריך לשים כל חודש 100 ליטר דלק, כדי להסיע את הילדים לבית ספר ולהגיע לעבודה. והמחיר של הדלק קפץ ב-40%. אתמול בא לי לקנות שמן זית, אומרים שזה בריא. בדקתי את המחיר - אש, לא קונה.

שנים לא קניתי רהיטים. לא זוכר מתי הייתי בסרט או במסעדה. על מלון, או נסיעה לחו"ל רק חולם. אתמול חטפתי את המכה - אמרו לי שמקטינים לי את האוברדרפט בבנק. לא יודע איך לצאת מזה. פעם שנייה ברציפות שאני מצביע למפלגה והם לא סופרים אותי ממטר. למי להצביע? תגידו בשביל מה אני מצביע למישהו? בשביל לחיות יותר טוב קצת. שיהיה לי קצת אוויר בריאות לנשום, שאוכל לראות עתיד יותר אופטימי. לא מאמין יותר לאף אחד.

מספרים שאנחנו חזקים, ואני שומע על זה גם בתקשורת. שומע שאנחנו מתגאים בהישגים העצומים שלנו. אצלנו מספר הסטארטאפים הוא הכי גדול בעולם, שיש הרבה ישראלים שעובדים בהייטק ובחברות הכי מכובדות בעולם, שעובדי הנמלים מרווחים 35,000 שקל בחודש, שאצלי זה שכר כמעט של חצי שנה. כל זה רק מרגיז אותי. הגעתי להבנה שאני לא מוכן יותר לשתוק. מי ששותק מנצלים אותו והוא שוקע. איזה מעמד ביניים. זה עוני ולא מעמד ביניים. חברים אומרים לי שהם הלכו לעורך דין לעשות דרכון זר. הם חושבים שאולי באמריקה, ליד הילד, הם יוכלו לחיות יותר טוב.
למה זה קורה?

סל הצריכה היקר מעבר לכל פרופורציה, מדרדר משפחות ממעגל הביניים אל סף העוני. ההתייקרות אצלנו היא פי חמש מאשר באירופה. אתמול שמענו על פטנט ישראלי חדש: רגולציה בולשביקית של משרד החקלאות, על מתן מכסות ליבוא שמן זית, המייקרות אותו ב-30%. מישהו השתגע? מה זה פה, אחוזות של פקידים בולשביקים שקובעים לנו את המחירים? המיסים העקיפים יוצרים מצב של חוסר שוויון חברתי.

מחירי הדיור הגבוהים יוצרים מצב שלמשפחת שכירים עם הכנסה ממוצעת אין שום סיכוי להגיע לרמת דיור סבירה. מחירי השירותים במדינתנו כמו גני ילדים, שיעורי עזר והעשרה, קייטנות או טיולים, יקרים מאוד.

ניכרת העדפה ממשלתית של בעלי ההון, כאשר הדברים באים לידי ביטוי בהטבות המפליגות שהם מקבלים. כדוגמא, אציין את ההטבה המפליגה בה זכתה "איפקס"- בעלי תנובה, לפיה יש לה פטור מתשלום מס הכנסה. תנובה מקבלת פרס על מחיר הקוטג'.

יש להקטין בחקיקה את הריכוזיות של ענפים שלמים במשק הישראלי. מה שקורה כאן, זה קומוניזם ולא קפיטליזם. יש להקטין מידית את המע"מ על מוצרי מזון ל-10%. יש לבטל מיידית חלק מהארנונה למשפחות שהכנסתן איננה עולה על השכר הממוצע במשק. מימון לכך יגיע מהטלת מיסים על בעלי שכר גבוה, על רווחים של חברות מעבר לאחוז מסוים, ועל מותרות ושירותים שמעמד הביניים לא צורך. מי שיש לו - שישלם.

בנוסף, יש להקטין את שיעור המיסים העקיפים על מוצרים בני קיימא ושירותים עממיים שהציבור הרחב רוכש. אילו אינם מותרות. הגיע הזמן לקצת שוויון והתחשבות במעמד הביניים במדינתנו הצומחת. אחרת - לא יהיה יותר מעמד ביניים.

*ד"ר ישראל בוקסר, מרצה במרכז ללימודים אקדמאיים אור יהודה.