"הריכוזיות מגיעה למימדים שמתחילים להפחיד"

"הריכוזיות מגיעה לממדים שמתחילים להפחיד, והיא יכולה להוות סכנה לתהליך הדמוקרטיה. קבוצה קטנה של אנשים ומשפחות משתלטים על רוב המשק הישראלי, הכולל מפעלים ומשאבים השייכים למדינה אשר נתנה עליהם זיכיונות, ולממשלה ולכנסת לא יהיה מה לומר", כך פתח יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) את הדיון בוועדת הכספים על בעיית הריכוזיות במשק.

"זה אחד הסיוטים הגדולים שלי, שלא נוכל לבקר את הבעלויות כי מדובר באנשי הון", אמר גפני. "המצב מהווה סכנה לדמוקרטיה, ח"כים ושרים יפחדו להתמודד מולם כי הם יהיו מעורבים בפריימריס. צריך לשים מחסומים וגבולות על יכולות של אדם אחד לשלוט על משאבים ופעילות".

"חברה גדולה יכולה כיום להעלות את המחירים ללא פיקוח או תחרות, ואי אפשר לעצור אותם. צריך שיהיה שלטון פעיל בישראל. לא ייתכן שמוצרי המזון הבסיסיים יאמירו, ואלמלא הייתה קבוצה קטנה שולטת על המשק, זה לא היה קורה", הוסיף.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, שעומד יחד עם שני בראש הוועדה, הסכים בדבריו עם גפני ואמר כי מדובר בנושא משמעותי. "מטרת הוועדה היא חיזוק הממשל התאגידי בחברות ציבוריות, אחזקות מקבילות ריאליות ופיננסיות, תוחלת מדיניות ההגבלים העסקיים, שליטת פירמידיאלית ושימוש בהחזקות צולבות, והתנאים לרכישת נכסים ממשלתיים וקבלת רישיונות וזכיינות", אמר. "אנחנו לא מקבלים עובדות כמובנות מאליו, והיה לנו חשוב לגרום לכך שכל השחקנים והרגולטורים יהיו חלק מהוועדה".

"אמנם תפקידו של הממונה על ההגבלים העסקיים שודרג לאחרונה", הוסיף גבאי. "אבל אסור לבלבל בין פעילות הממונה על ההגבלים לבין משנה המשק והשפעתו על מבנה התחרות. זה אותו אזור כלכלי - אך הם אינם גרים באותה שכונה". גבאי הוסיף כי "הזמנו את הציבור להשמיע את דעתו, וקיבלנו סקירות מפורטות ורפורמות - סה"כ 25 ניירות עמדה".

"הקרטליזציה משתוללת, והקוטג' הוא משל לכך", אמרה במסגרת הדיון ח"כ זהבה גלאון. "החברות, בעיקר הפרטיות, מרשות לעצמן לעלות מחירים ואף אחד לא בודק אותן. ראינו את ההשפעה של הטייקונים על ועדת המחירים, דוגמת הדרישה להוציא את הקוטג' מפיקוח".

גלאון קראה בדבריה לחייב את המונפולים הפרטיים לחשוף את הדו"חות שלהם. "בעיקר מטרידים אותי ההסדרים שעושה הרשות להגבלים עסקיים מול הטייקונים", אמרה."המדינה הפריטה את עצמה לדעת, והחברות הן אותן חברות, והשולטים אותם שולטים", הוסיפה גלאון. "אלה אותם האנשים מאותן המשפחות. היינו צריכים לקבל מתווה לצעדים קונקרטיים שהוועדה הולכת להמליץ עליהם".

גלאון שאלה האם הפרוטוקולים של הוועדה שקופים ומפורסמים באתר האינטרנט של האוצר. גבאי השיב: "בשלב הזה אין פרסום".

"יש לנו רגולטורים, אבל אין לנו רגולציה", אמרה במסגרת הדיון ח"כ פאינה קירשנבאום. "הגנה על זכויות הצרכן הוא מבנה שלא קיים בפועל כיום"."אני בעד הפרטה, אבל התהליך צריך להביא להגברת התחרותיות", הוסיפה קירשנבאום. "החברות היום יודעות לנצל את החולשה של הרגולציה במשק, ומי שמשלם את המחיר הוא הצרכן".

"אני עדיין לא יודעת מה מסתתר מאחורי המושגים שהעלתם, ואשאל שאלה פשוטה - אם כדי להגביר את התחרותיות צריך לפתוח גם ליבוא, האם זה נמצא במטרות שהוגדרו בוועדה?", אמרה ח"כ רונית תירוש.

"קראתי שאל על רוצה לרכוש את ישראייר. איך זה מסתדר עם ההגבלים העסקיים?", הוסיפה תירוש. "הסרנו את הפיקוח, אבל לא בדקנו האם יש כשלי שוק וקרטלים".

בעיית הריכוזיות החלה בעקבות בעלי ההשפעה והריכוזיות שבחסות המדינה", אמר ח"כ ציון פיניון בדיון. "מפעלי ים המלח שנמכרו בכסף קטן והפכו לפרה חולבת. ההשפעה שלהם תמשיך, ולכן צריך לתת לרשות ההגבלים העסקיים כוח".

"המדינה מוכרת את המשאבים שלה, ומי שקונה לוקח הלוואות מהבנקים כדי לקנות את אותם", אמר ח"כ יצחק וקנין. "יש פה בעיה של ניתוק מוחלט, ורואים את זה בדוגמאות כמו מחירי הדלק - היחידה ששינתה את הכנסותיה היא המדינה".

"זה קרה גם בקוטג', הוסיף. החברות מתאמות מחירים ומקפיצות אותם, והאזרח הפשוט משלם על אורז שנקנה ב-2 שקלים - 8 שקלים", הוסיף. "את האוצר מעניין דבר אחד - כמה כסף הוא מכניס כל חודש. לא מעניין אותם האזרח שנמק ובקושי חי".

"הפורום הוביל את הפעולה האזרחית בנושא אוצרות הטבע", אמר הרב מלכיאור, מהפורום לפעולה אזרחית. "חשוב שההציבור יהיה מעורב בקבלת ההחלטות, ויצאנו בפנייה לציבור כדי לתת רוח גבית למה שאני מקווה שתהיינה מסקנות הוועדה. דרוש פה שינוי מרחיק לכת".

"השיטה אוכלת כל חלקה טובה, ואנחנו יוצאים נגד השיטה. תוך יומיים קיבלנו יותר מאלפיים פניות של אנשים שרצו להופיע בפנינו, ואנשים מתחילים להבין שזו סוגייה שנוגעת למכלול הנושאים, כמו כוח הקנייה של הציבור - בה גם היכולת לקנות דירה", הוסיף.

"הריכוזיות נוגעת גם לדברים שהם במהות כל הקיום הכלכלי של החברה. שיטת הפירמידות גורמות לכך שאדם יכול להיות בעל שליטה בחברה, בלי שהוא יהיה מושקע בה בעצמו", הוסיף הרב מלכיאור. "הדירקטורים לא שומרים על האינטרס הציבורי. אני מקווה שבאמת תהיה חקיקה רחבה כדי שתהיה אפשרות לרגולטורים לעשות את תפקידם בצורה יעילה".

"ההפרדה בין הריאלי והפיננסי הופכת למקובלת. אני רוצה לעודד בחינה של האמצעים לפעולה - זה תחום שלא נוכל להשאיר אותו איך שהוא. אסור להסתפק שם רק בחיזוק הממשל התאגידי, צריך לבחון את הדיבידנדים או הדירקטורים", כך אמרה ח"כ עינת וילף במסגרת הדיון.

"צריך לקבע את הוועדה ואת ריומו של הפורום, שיהיו קודש לקידום התחרות באופן אקטיבי,, הוסיפה וילף. " הגופים יהיו אחראים לבחון כשלים וחסמים בתחרותיות, ויפעלו באופן קבוע".

"בנושא הזה יש מצב של כלים שלובים - במקום שבו הריכוזיות מעלה ראש העסקים הקטנים מדוכאים", אמר עו"ד יהודה טלמון. "כשאנחנו מתארגנים אנחנו נחשבים כמתאמי קו פעולה מוזמנים לשימוע וכתבי אישום".

"כשפנינו לרשות להגבלים לטפל בנושא הריכוזיות של חברות הביטוח והבנקים, הם השיבו שאין להם תקציב וכוח אדם לטפל בכך. מצד שני, כשעסקים קטנים ניסו לפעול נגד הריכוזיות הם הוזמנו לחקירה, והפכו לעבריינים הנחשדים בתיאום קו פעולה".

"כבר הייתה ועדה בנושא שכר בכירים, ואחריה לא קרה דבר", אמר ח"כ יעקב אדרי. "כל עיני האזרחים נשואות אלינו, בתקווה שיקרה משהו משמעותי. אני מקווה שנוכל גם לעקוב וללוות את התהליך, כדי שייושם משהו רציני".

"לריכוזיות יש אבא ואמא, והם לא נפלו עלינו משמים לפתע פתאום - זו תוצאה של מדיניות ניאו-ליברלית לא מאוזנת, שהובילה את ההפרטה ללא איזונים, וזה אחד הגורמים לשיעורי העוני הגבוהים", אמר במסגרת הדיון ח"כ זבולון אורלב.

"להרבה מאוד אנשים יש אינטרסים כלכליים כבדי משקל בהשארת המצב כמו שהוא, ללא שינוי. ששינסקי היא דוגמית קטנה לעומת מה שהולך להתרחש כאן", הוסיף אורלב. "חברי הוועדה צריכים לדעת שיש להם גב בוועדת הכלכלה. המדפים שלנו עמוסים בהמלצות של ועדות שלא קרה איתן כלום".

אילן שטיינר, סמנכ"ל הממונה על ההגבלים העסקיים שנכנס לתפקיד ב-24 שעות האחרונות, דיבר גם הוא בישיבה. "ישראל משופעת בבעיות תחרות, אך צריך לעמוד על האבחנה בין תחום ההגבלים העסקיים שהוא מצומצם לבין שאר הדברים והבעיות המבניות במשק", אמר.

"החוק קובע מספר סמכויות מצומצם. הרשות אוכפת את החוק על כל הגורמים בשוק, ללא קשר לגודלם. איגודים עסקיים היא תופעה שאנו עדים לה. חברות משתמשות באיגוד עסקי ועלולות לפגוע בנו כצרכנים".

בשלב זה גפני קטע את דבריו, ושאל האם עסקים קטנים יכולים להתארגן באותה המידה. שטיינר השיב כי חוקית מותר להם להתארגן.

גפני סיכם את הדברים ואמר: "אנחנו ממתינים למסקנות הוועדה. ברגע שתפורסם טיוטת הדו"ח נתכנס שוב".

לדיון הוועדה בנושא הריכוזיות הוזמנו גבאי, ומנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, העומדים בראש הוועדה הממשלתית להגברת התחרות במשק. כמו כן משתתפים בדיון חברי כנסת ונציגי ציבור, בהם הרב מיכאל מלכיאור, ראש הפורום לפעולה אזרחית - ממובילי המאבק להגדלת תמלוגי הגז. הפורום הודיע השבוע על כניסתו לפעילות נגד הריכוזיות במשק, הפוגעות לדבריו בכל שכבות הציבור וגורמת לכך שרק כ-10 המשפחות השולטות במשק נהנות בפועל מהצמיחה במשק.

בפני הוועדה הופיעו עד כה פרופ' ישי יפה, דניאל דורון מהמרכז לקידום כלכלי וחברתי, המשנה ליועץ המשפטי לשעבר עו"ד דידי לחמן-מסר, מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב, פרופ' בן בסט, אלי יונס, יו"ר מזרחי-טפחות יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים ד"ר יעקב שיניין, הממונה על ההגבלים לשעבר עו"ד דרור שטרום, איציק דבש, זיו ברנע , עמי הראל, מוזי ורטהיים, יהודה טלמון, יצחק תשובה, ישראל מקוב, אוריאל ילין, ח"כ ענת וילף, עו"ד נילי אבן חן מהתנועה לאיכות השלטון, ואפרת פלד, יו"ר אריסון השקעות.

ראש הוועדה אייל גבאי הבהיר בדבריו כי לא הופעלו לחצים על הוועדה. "לא קיבלתי טלפון אחד מאף אחד, למעט לגבי פרטים טכניים מתי אפשר להופיע. לא היו לחצים ולא שאלות, לא מתוך הממשלה ולא מחוץ לממשלה".

הוועדה הממשלתית שאמורה היתה כבר להגיש את המלצותיה, תגיש אותן, ככל הנראה רק בחודש אוגוסט. הוועדה דנה בפירוק פירמידות השליטה - דוגמת אי.די.בי והחברה לישראל, בהפרדה של חברות פיננסיות מחברות ריאליות ובחיזוק מעמדה של רשות ההגבלים העסקיים.