"בשנה האחרונה היתה קפיצה של עשרות אחוזים במספר הישראלים שבוחרים לפתוח חשבון בבנקים בחו"ל, ומגמה זו רק מתחזקת באחרונה" - כך סבור מנכ"ל חברת גלובל קפיטל ישראל, ארז בריט.
לדבריו, לתופעה זו שתי סיבות מרכזיות. הראשונה היא תהליך של ירידת אינפלציה שמאפיין את המשק הישראלי בשנים האחרונות, וירידה בריבית, בעיקר זו האחרונה בסוף דצמבר כאשר הפחית הנגיד קליין את הריבית ב-2%. "הריבית ירדה, והפיקדונות השקליים כבר לא אטרקטיוויים כמו בעבר; שוק ההון המקומי מפחיד משום שאין כל קורלציה בין הביצועים שלו לשוק העולמי; וגם המכשירים הפיננסיים המתוחכמים יותר שניסו לשווק בישראל לא הצליחו", מסביר בריט.
הסיבה השנייה נעוצה לדעתו בחשש הגובר של הישראלים מפני "תסריט ארגנטינה", בעיקר לאור הפיחות החד בשקל. הוא סבור שהציבור חושש שבמקרה של משבר כלכלי חריף יוקפאו חשבונות הבנקים, ולא ניתן יהיה למשוך חסכונות שנצברו. "יותר ויותר ישראלים פותחים חשבונות בבנקים בחו"ל ובעיקר בשווייץ, שנחשבת לסמל של יציבות", אומר בריט. חשבונות של אזרחים ישראלים, גם אם נפתחו בחברות הבנות של בנקים ישראליים כגון לאומי או הפועלים, אינם כפופים לחוק ישראלי, אלא לחוקי אותה מדינה שבה ממוקם הבנק.
אחת המטרות של בריט ושל גלובל קפיטל בפעילותה בישראל היא לחשוף בפני המשקיעים הישראלים את השווקים הפיננסיים בחו"ל, עם דגש על אירופה. החברה מייצגת בארץ את איי.בי גלובל קפיטל הצרפתית, חברת ניהול תיקי השקעות פרטית שעובדת בשיתוף עם חברת ההשקעות הצרפתית BH Finance. גלובל קפיטל פועלת במתכונת השווייצית של קבוצת בנקאות פרטית, ובניגוד לחברות דומות בארה"ב אינה עוסקת בחיתום, הנפקות או מסחר במניות. החברה עובדת בשיתוף עם בנקים אירופיים, ומרכיבה בעבור לקוחותיה תיקי השקעות מן המוצרים המוצעים על ידי הבנקים. לדברי בריט, היקף הנכסים המנוהלים על ידי גלובל קפיטל קטן יותר משל הבנקים הגדולים בארה"ב, אך גדול יותר משל הבנקים הישראליים. באחרונה הקימה החברה נציגות בישראל, שמתמקדת בניהול תיקים של תושבי חוץ.
בריט מציין כי לתושבי חוץ ישראלים יש כיום 10 מיליארד בפיקדונות בבנקים ישראליים. לדבריו, מרבית תושבי חוץ אינם מנהלים את הכספים שברשותם, והם פשוט צוברים ריבית רגילה בחשבונות הבנקים המקומיים, בעוד שהאפשרויות שעומדות בפניהם מגוונות ובעלות תשואה פוטנציאלית גבוהה יותר.
המאפיינים המרכזיים של תושבי חוץ הם אחזקה של סכומי כסף גדולים למדי, אשר לא מנוהלים באופן פעיל, מכיוון שתושבי חוץ אינם נמצאים בקשר יומיומי רציף עם הבנק בישראל, בניגוד לתושבים המקומיים. ואולם גם התושבים המקומיים יכולים לפתוח חשבונות בבנקים זרים, ובאמצעות צעד זה לקבל נגישות למכשירים פיננסיים הקיימים בחו"ל, הנחשבים למתוחכמים יותר בהשוואה לישראליים.
יש כמה אפשרויות שונות לפתיחת חשבון בחו"ל. האפשרות הפשוטה ביותר היא באמצעות חברות בנות של בנקים ישראליים שלהן נציגות בישראל, כך שאין צורך לנסוע לשווייץ או לכל מדינה אחרת שבה רוצים לפתוח חשבון.
אפשרות שנייה היא פתיחת חשבון באחד הבנקים הזרים שנכנסו לישראל, בהם ספרא, יו.בי.אס ורבורג או בי.אן.פי פאריבה. בנקים אלה מציעים שירותי בנקאות פרטית, הכוללים ניהול תיקים וקרנות נאמנות.
בריט סבור שהיתרון של הבנקים הזרים הוא במומחיות שלהם בניהול תיקים, אך החיסרון המרכזי הוא בעמלות הגבוהות על קנייה ומכירה של ניירות ערך, שעשויות להגיע ל-2%-1% לעומת 0.3%-0.2% בבנקים מקומיים. חיסרון נוסף הוא דרישות סף גבוהות לפתיחת חשבון, שכן הסכום המינימלי להפקדה נע בין 250 אלף דולר למיליון דולר. החברות הבנות של הבנקים הישראליים גמישות הרבה יותר מבחינת הסכומים ההתחלתיים.
אפשרות שלישית להשקיע בקרנות הזרות היא לפנות לפקיד בבנק המקומי, שלרוב מציע רק מכשירים פיננסיים של הבנק עצמו. "הבנקים הישראליים מכירים את רוב המוצרים הקיימים בחו"ל, ויכולים לרכוש את המוצר בעבור הלקוח", אומר בריט.
ואולם במקרה של השקעה באמצעות בנק ישראלי יש לזכור כי הרווחים יהיו כפופים לחוקים הישראליים, ויחויבו במס של 35% על הכנסות מריבית או דיווידנד. לפי החוק הישראלי תקבולים מריבית או דיווידנד שהתקבלו לראשונה בחו"ל - פטורים ממס.
לדברי בריט, המשקיעים בחו"ל מעדיפים להפקיד כיום את כספיהם במכשירי "הנדסה פיננסית", המורכבים מכלים פיננסיים הקיימים בשוק, וכוללים בדר"כ אופציות, הצמדה למדדים ואיגרות חוב. הוא סבור שמכשירים אלה מתאימים במיוחד לישראלים, לאור האי ודאות כיום בשוק המקומי.
הקרנות החכמות
* guarantee notes - לפופולריות רבה זוכות בימים אלה קרנות עם רצפה והצמדות משתנות, כמו הצמדה לנאסד"ק ולריבית. אם נאסד"ק עולה בתקופה נתונה שמסוכמת מראש עם הבנק, המשקיע מקבל את ההצמדה, אך אם הוא ירד - יקבל המשקיע את כספי הקרן עם ריבית של 3%-2%.
* protected funds - קרנות אלה זוכות באחרונה להתעניינות גוברת. הקרן מאפשרת הצמדה למדד של אחת הבורסות באירופה או בארה"ב עם רצפה מוגדרת מראש, לרוב מדובר בירידה מרבית של 30%-10%. בקרנות אלה ההצמדה היא לא מלאה, כך שאם מדד כלשהו רושם עלייה של 20%, המשקיע יקבל רק 15%.
* clicking funds - קרן זו דומה לקרן המוגנת, אך היא שמרנית יותר. בכל יום מתפרסם מחיר הקרן ומחיר נוסף, נמוך מעט יותר, והוא הרצפה שאליה יכולה לרדת הקרן. המחיר השני מתעדכן פעם בחודש בהתאם לביצועי הקרן, אך כאן יש רצפה נוספת: אם מחיר הקרן עלה, יעלה גם מחיר הרצפה, אך במידה שמחיר הקרן נפל - מחיר הרצפה נותר קבוע.
* straddle - קרן "אוכף", הקרויה כך משום שעקום התשואה שלה מזכיר בצורתו הגיאומטרית אוכף. גם לקרן זו יש רצפה, אך המיוחד בה הוא שנקבע מראש כי המשקיע יקבל תשואה חיובית במקרה שהמדד שאליו מוצמדת הקרן עולה עד 15% או יורד עד 10% לדוגמה. כלומר המשקיע מקבל תשואה חיובית הנגזרת משיעור העלייה או הירידה של המדד, הן במקרה של עלייה והן במקרה של נפילה. במידה שהמדד עולה ביותר מ-15%
הנדס לי קרן נאמנות
הארץ
15.2.2002 / 10:39