המדיניות הכלכלית הורסת את החברה

מדינת רווחה שומרת מצד אחד על השוק כעל המנגנון העיקרי לחלוקת משאבים בחברה, אך מצד שני שואפת לספק לכל תושביה הגנה ממחסור ולצמצם עד כמה שניתן את אי-השוויון בין השכבות החלשות למבוססות בחברה. מדד ג'יני בוחן שוויון בהכנסות במדינה. ציון 100 מתאר אי שוויון מלא בהכנסות, בעוד שציון אפס מתאר מצב של שוויון מלא. על פי מדד ג'יני חלוקת ההכנסות בשבדיה היא מהגבוהות בעולם -25- חלוקת ההכנסות בישראל עפ"י מדד זה הנה -38.7, ציון המדרג אותה במקום ה-62 בעולם ומציב אותה כאחת המדינות בעלות אי-השוויון הכלכלי הגדול ביותר מבין מדינות המערב‏.

בשבדיה, כמו בכל סקנדינביה, נטל המס הוא מהגבוהים בעולם. מאידך שבדיה הנה מדינת רווחה שנותנת לאזרחיה מגוון של שירותים חינם. בהיקף ובצורה שהיו גורמים לאזרחים אצלנו להזיל ריר מקנאה. לדוגמא: השכלה לכל חינם, בריאות לכל חינם, כולל טיפולי שיניים, אופטומטריה ועוד. דיור ציבורי במחירים נוחים, פנסיה מכובדת, משטרה חזקה ועוד. בשבדיה יש מינימום של קרטלים ומונופולים - תוצאה של מדיניות ממשלתית נבונה במשך שנים. דוגמא אחרת הנה ארצות הברית. שיעורי המס בארצות הברית הנם נמוכים יחסית. ארצות הברית איננה מדינת רווחה, בהתאם היא נותנת לאזרחים מעט מאוד. הרציונל: אתם משלמים מס נמוך, תסתדרו בעצמכם. ואכן, מירב השירותים לאזרח בארצות הברית הינם בתשלום. התוצאה: עשרות מיליוני אמריקנים עניים שאינם מעניינו של איש. מאידך, הממשל נלחם בכל מה שנראה לו כמונופול או קרטל ומחסל אותם בלי חשבון. התוצאה: תחרות אמיתית, מחירים נמוכים מאוד וצרכנים חזקים.

אצלנו בשונה משבדיה וארצות הברית, יש המון מונופולים וקרטלים כאשר רמת המחירים בשוק מותאמת לקביעה זו. זו תוצאה של מדיניות ממשלתית כושלת. התוצאה: אחד משני הפקטורים במדינת הרווחה התיאורטית - השוק, לא פועל אצלנו כיאות.

אצלנו לוקחים את "הרע שבכל העולמות" - את שיעורי המס הגבוהים בשבדיה בצד אחד, ואת אופי השירותים בארצות הברית, מצד שני, ומחברים ביניהם. במילים פשוטות: תשלמו המון מיסים ותקבלו מינימום. התוצאה: האזרחים שכיסיהם התרוקנו בשנים האחרונות בגין רמת המחירים ושיעור המיסים העקיפים, לא מסוגלים לרכוש שירותים בסיסיים ברמה הולמת והם מדרדרים לקו העוני. הדוגמאות לכך רבות. מחירים גבוהים מאוד על מים, חשמל, דלק, תחבורה, רכב, ארנונה, דיור, רפואה, רפואת שיניים, משקפיים ותרופות - כאשר מה שלא בסל הבריאות איננו ניתן להשגה, גני ילדים, השכלה, חינוך - שלכאורה הוא בחינם, פנסיה ועוד. בהקשר זה אנחנו מתקרבים במהירות למה שקורה בארצות הברית. מדד ג'יני משקף זאת. שאף אחד לא יבלבל לכם את המוח על הוצאות ביטחון - אין קשר בין הוצאה על ביטחון לבין אי שוויון חברתי.

האם קובעי המדיניות מבינים מה שהם עושים? אי שוויון חברתי מהגבוהים בעולם המערבי, מוביל לבערות, לפשע, לתסכול, לאזרחים שאינם משתלבים בחברה, לנוער מוזנח, שתוי, אגרסיבי ואלים, לניכור ולמדינה שלא טוב לחיות בה. אם לא שמתם לב, זה איננו חזון אפוקליפטי, את הפירות הבאושים של מדיניות זו אנחנו אוכלים יום יום. מה אנחנו עושים? יורדים על המשטרה, שלא נותנים לה משאבים וסמכויות, יורדים על מערכת החינוך, שנמצאת באותו מצב כמו המשטרה ועל מערכת הבריאות ששביתת הרופאים איננה מוצאת את פתרונה. מטפלים בתוצאות במקום בסיבות

המדיניות הכלכלית הרצחנית של האוצר הורסת הכול במחי אחד. לא יעברו ימים רבים וכול מי שידו משגת ויש לו מקצוע מבוקש, ישיג דרכון זר וימצא את מקומו בארץ נכר. עם ישראל עלול לשכון לנצח במדינת עולם שלישי מוזנחת ולא להתגאות בה. נתפלל שלא נזכה לראות מציאות כזו.

ד"ר ישראל בוקסר, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה