"סיפור שלא ייאמן" - כך הגיבו אתמול בענף האנרגיה לחשיפת הרכישה של קרקע מפעל תעשיות אלקטרוכימיות מדרום לעכו - במטרה להקים בה את מתקן קליטת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולווייתן.
את 430 הדונמים המזוהמים של המפעל הנטוש מזה שבע שנים, רכשה באחרונה יו"ר חברה חוצה ישראל הממשלתית, עו"ד נחמה סנה, תמורת סכום כולל של כ-110 מיליון שקל. זאת, באמצעות חברה אלמונית ונעדרת נכסים - אשר "ניחשה" כי באתר זה עתיד משרד התשתיות להמליץ על הקמת המתקן.
למרות נתוני החברה התמוהים, הועדפה הצעת סנה בידי מפרקי תעשיות אלקטרוכימיות על פני הצעות אחרות - והוגשה לאישור בית המשפט בהליך מזורז. זאת, כשברקע חרושת שמועות שלפיה מאחורי הרכישה עומדות חברות הגז, המעדיפות ששמן לא יקושר בשלב זה למיזם המתוכנן במקום.
הימור ב-110 מיליון שקל
פרטי המקרה אשר נדמה כאילו הושאלו ממדינות אחרות וממחוזות לא ראויים - היכו אתמול את משרדי הממשלה בתדהמה מהולה במבוכה. זאת, כאשר סנה, שותפיה לחברה, חברות הגז והמפרקים - מעדיפים למלא פיהם מים, ולשתוק. חרף שתיקה זו, לא ניתן עדיין להימנע מן השאלות הקשות המתבקשות נוכח תיאור המקרה.
השאלה הראשונה המתבקשת היא מה הפך את 430 הדונמים המזוהמים של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות לסחורה אטרקטיווית כל כך. התשובה לכך נטועה במקשר ימי שהוקם במתחם המפעל, על קו החוף, ומהווה נקודת חיבור אידיאלית לצינור גז תת-ימי מן המאגרים הרוויים שלחופי ישראל.
אלא שלצד אתר זה - נבחנות בימים אלה בידי רשות הגז שבמשרד התשתיות לא פחות משבע חלופות נוספות לאתר שבו יוקם מתקן קליטת הגז מן המאגרים תמר או לווייתן.
ברשות הגז, כך התברר במהלך התחקיר, אמנם מתמקדים בחלופת עכו כחלופה הדומיננטית יותר כיום. ואולם אם מידע זה עדיין לא פורסם ועדיין לא הובא כלל לדיון - כיצד זלג למגזר העסקי? האם העובדה כי סנה כיהנה בעבר כיו"ר דירקטוריון חברת נתיבי גז (נתג"ז) הממשלתית, סייעה לה בהשגת המידע?
"משרד התשתיות מקדם תוכנית להקמת מתקן טיפול וקבלת גז טבעי מתגליות הגז בצפון המדינה. עדיין לא הוצגו חלופות מיקום לתחנת טיפול וקבלת גז טבעי, לכשיוצגו חלופות כאמור תציג רשות הגז הטבעי את עמדתה" - נמסר אתמול ממשרד התשתיות. ואולם אם אמנם טרם הוצגו בכלל החלופות - כיצד מוכן גוף יזמי להשקיע מיידית 110 מיליון שקל תמורת קרקע מזוהמת בדרום עכו?
דורי קלגסבלד
חשבון הנאמנות של עו"ד קלגסבלד
קשה לראות מנין יכול בכלל הגוף היזמי הנדון להשקיע את אותם 110 מיליון שקלים. הרוכשת היא חברה שהוקמה בעבור פעילות במגזר ההיי-טק ובסחר בציוד רפואי - הנשלטת (65%) בידי סנה ובעלה, ניצן. לפי נתוני רשם החברות, הדו"ח האחרון שהנפיקה היה בשנת 2009 - ובו נרשם הון של 68 אלף שקל בלבד. מנין לפיכך יכולה חברה זו להזרים לקופת הפירוק של המפעל כמעט באופן מיידי 43 מיליון שקל? זאת, לצד נטילת התחייבויות לתשלום מיסי עירייה בסך 58 מיליון שקל וחובות מינהל בסך 13.6 מיליון שקל?
בשוק האנרגיה נפוצו באחרונה דיווחים לא מאושרים לפיהם חברת דלק או שותפתה האמריקנית נובל אנרג'י, הן שעומדות מאחורי רכישת הקרקע. זאת, משום הצורך שלהן במתקן יבשתי לקליטת הגז ממאגרי תמר ולוויתן - לאחר ה"סטירה" שחטפו לפני שנה בחוף דור. בנובל טענו בסוף השבוע כי לא רכשו כל קרקע - ואילו בדלק העדיפו שלא להגיב.
ואולם, בא-כוחה של סנה בעסקה - עו"ד אמיר גודארד, הינו שותף במשרד עורכי הדין המלווה את חברת נובל אנרג'י בישראל; בנוסף, אחד מן המשקיעים בחברת קונטק מדיקל ויז'ן הוא אלמוני שאחזקתו מנוהלת בנאמנות בידי עו"ד דורי קלגסבלד, בא כוחה של דלק אנרגיה בעבר. את תגובתו של קלגסבלד לא ניתן היה להשיג אתמול - וכך גם לא את תגובתה של סנה.
שתיקתה של סנה נראית תמוהה נוכח תפקידה הציבורי - והעובדה כי בימים אלה נבחנת בקשתה להאריך את כהונתה בידי שרי התחבורה והאוצר. אך לא רק כלפי סנה מופנים הזרקורים.
השאלות הקשות שמעלה הפרשה
הראשון - זוכה
התמיהות העולות כיום מן העסקה ודאי הדליקו נורות אדומות אצל מפרקים מנוסים ומקצועיים דוגמת רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד צוריאל לביא. השניים, אשר מונו בידי בית המשפט המחוזי בחיפה למנהלי פירוק מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, עוד ב-2004, קיבלו לידיהם הצעה כספית נוספת לצד זו של סנה.
אלא שבאי כוח הקבוצה המתחרה התקשו להגיע אל המפרקים - והתבשרו כמעט לאחר מעשה, כי הסכם המכר כבר נחתם עם סנה, והוגש לאישור בית המשפט.
המפרקים לא ביצעו הליך התמחרות בין הקבוצות המתמודדות - וגם לא ביקשו הערכת שמאי. זאת, בטענה כי ממילא לא ניתן להעריך את שוויה כאשר עלות ניקוי הקרקע הינה בגדר נעלם קריטי. בפנייתם לבית המשפט על מנת לאשר את העסקה, אישרו טרבלסי ולביא כי אמנם קיבלו פניות מצד שתי קבוצות לרכישת הקרקע - אך ציינו כי לאור התארכות המגעים, מוטב לסגור את העסקה עם הקבוצה הראשונה שהתייצבה.
לביא ציין אתמול בתגובה כי הימשכות זמני המכרז לא הותירה כל ברירה, וכי הציע למתמודדים לפנות לבית המשפט - אך אלה בחרו שלא לעשות כן.
חתימת העסקה סתמה כנראה את הגולל על תוכניות עיריית עכו לשקם את האתר לטובת שימוש אזרחיה. אף שלטענת היזמים - עמדה איתם העירייה בקשר לאורך כל הדרך, טענו אתמול בעיריית עכו כי הוכו עם החתימה בתדהמה: "איננו עוסקים בעסקות נדל"ן כאלה, ואף הופתענו מכך. בימים אלה אנו לומדים את הנושא", מסרה העירייה.
כך או כך, אין בעסקה בגדר סוף פסוק. המשרד להגנת הסביבה יידרש לדאוג בהקדם להבטחת תנאי ניקוי הקרקע המזוהמת, אשר משליכה מהותית על מי התהום באזור. במשרד התשתיות יידרשו לבחון טרם ההחלטה - מי יממן את הנחת צינור הגז שיידרש בין מעכו. זאת, משום שתשתית ההולכה כיום מגיעה רק עד חיפה.