פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הממשלה בוחנת אפשרות לפירוק תנובה

      על פי מקורב לדיוני וועדת החלב, בממשלה שוקלים אפשרות של פיצול מחלבות באמצעות מכירה, כחלק מהפתרונות להוזלת המחירים. "חייבים לתת הקלות לגורמים שרוצים להיכנס לתחום. שוק החלב ומוצריו רצוף כשלים תחרותיים"

      "שוק החלב ומוצריו רצוף כשלים תחרותיים בכל פינה - ממכוני התערובת, הקשרים בינם למחלבות, נתחי שוק של מחלבות וקשרים בינן לרשתות השיווק הגדולות" - כך אמר אתמול ל-TheMarker בכיר בממשלה המקורב לדיוני הוועדה להורדת מחירי החלב. "השוק הזה ריכוזי בהגדרה, אך הוועדה עדיין לא הסכימה על הפתרונות לחסמים, שמצריכים בדיקה מעמיקה", הוסיף הבכיר.

      על רקע מחלוקות עמוקות בין שר האוצר לבין שר התמ"ת, נקבע כי ביום ראשון תיערך פגישה משותפת של שני השרים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בלשכתו. הפגישה צפויה להתמקד בשלושה נושאים: פתיחת השוק ליבוא של מוצרי חלב כולל אבקת חלב, נושא שמשרד האוצר מקדם ומשרד החקלאות מנסה למנוע; הוזלת מחיר המטרה של החלב שנמכר למחלבות בשיעורים של 10%-20% במשך כמה שנים. נושא מרכזי נוסף הוא החזרת מוצרים לפיקוח, שמשרד האוצר מתנגד לו בתוקף, לעומת משרדי התמ"ת והחקלאות שתומכים.

      הממשלה הקימה שתי ועדות לטיפול במחירי מוצרי המזון הגבוהים, שתיהן בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי. ועדת החלב עוסקת במחיר מוצרי החלב והדרך להוזלה מיידית שלהם, ועם חבריה נמנים נציגים של משרדי האוצר, התמ"ת והחקלאות, רשתות ומחלבות. ועדה שנייה לשוק המזון כוללת רק נציגי ממשלה ואמורה להגיש המלצות לשינוי מבני, ובהן הגברת התחרות באמצעות יבוא ותמריצים להקמת מחלבות חדשות בתוך ארבעה חודשים. חלק מהמלצות שנבחנות בוועדת המזון זולגות לוועדת החלב.

      גבינת קוטג' (עומר מירון)
      "השוק הזה ריכוזי בהגדרה" (צילום: עומר מירון)

      ועדת החלב בוחנת הצעות להגברת התחרות בכל מקטעי שוק החלב, כולל פירוק מחלבות גדולות, ובראשן תנובה, באמצעות אכיפת מכירת חלק ממרכזי הייצור שלהן למשקיעים שאינם מהתחום, ומתן הקלות ניכרות להקמת מחלבות חדשות. מקורבים לתנובה מסרו כי מדובר בהצעה פופוליסטית וחסרת עיגון חוקי.

      בנוסף, מסתמנת דרישה מרשות ההגבלים העסקיים להיכנס לפעילות ערה יותר בתחום, במטרה להפריד בעלויות צולבות בין תנובה לחקלאים, המספקים לה חומרי גלם. חוק ההגבלים העסקיים אינו חל על ענפי החקלאות, לכן לא ברורה יכולת הרשות לפעול מול הרפתנים. במשרד האוצר מצפים מרשות ההגבלים לבצע בדיקה מקיפה לגבי עמידת רשתות וספקים גדולים בכללי ההתנהגות שנקבעו ב-2005 על ידי דרור שטרום, אז הממונה על ההגבלים העסקיים. הרושם במשרדי הממשלה הוא כי חלק מהדרישות כובדו על ידי רשתות וספקים, אך אלה הצליחו לייצר מערכת הסכמים שעקפה את האיסורים בהתקשרויות חדשות. ברשות ההגבלים לא שוללים בדיקה מחודשת של הנושא בחודשים הקרובים (ראו ידיעה בעמוד 5).

      בנוסף, כפי שפורסם ב-TheMarker, מצפה שר התמ"ת, שלום שמחון, מרשות ההגבלים שתחת אחריותו המיניסטריאלית, לבחון מצב שנראה לכאורה כקרטל בין מכוני התערובת המספקים מזון לבעלי חיים. רשות ההגבלים אסרה לפני כשנה על המשך שיתוף הפעולה בין מכוני התערובת, ולאור התנגדות המכונים לעמדתה נמצא הנושא הטיפול בית דין להגבלים עסקיים.

      תומכים בפיקוח

      שוק מכוני התערובת מגלגל כ-3.5 מיליארד שקל בשנה. במסגרת ההליך בבית הדין מכוונת הרשות לפירוק השותפות בין החברות אמבר, מילובר וצמח בגוף שנקראת שוברי בר ועוסקת ביבוא מספוא. המספוא הוא הרכיב העיקרי בייצור תערובות מזון לבעלי חיים.

      דיוני ועדת החלב משתלבים עם דיוני ועדה בין-משרדית נוספת בראשות קדמי לבחינת הגברת התחרות בשוק מוצרי המזון כאמצעי להורדת מחירים. על אף שוועדת החלב מתכנסת כבר כשבועיים, נראה כי לא נרשמה התקדמות בדיוניה מעבר להצגת העמדות הבסיסיות של הצדדים. הוועדה הוקמה על רקע מחאת הקוטג', שהביאה בשלב זה בפועל רק להורדת מחיר הקוטג' מכ-7.5 שקלים לכ-5.9 שקלים. שאר מחירי מוצרי החלב נותרו ללא שינוי.

      המחלוקות העיקריות בוועדה עוסקות בשאלות אם להחזיר מוצרים לפיקוח מחירים, כיצד ניתן להפחית את מחיר החלב הנמכר למחלבות (מחיר מטרה), כיצד לצמצם את הכוח המונופוליסטי של המחלבות הגדולות, כיצד לפגוע בהסכמים בין רשתות לספקים גדולים שמוצגים בדיוני הוועדה כסוג של קרטל ובאיזה היקף לפתוח את המשק ליבוא מתחרה.

      משרדי החקלאות והתמ"ת תומכים בהחזרת מוצרי חלב לפיקוח מחירים כצעד מרכזי להורדת מחיריהם. משרד האוצר מתנגד למהלך זה בתוקף, אך מוכן לתמוך בדיווח על רווחיות מחלבות ורשתות בחלק מהמוצרים. מנגד, מהלך מרכזי שמקדם משרד האוצר לפתיחת המשק ליבוא מתחרה בהיקף ניכר, נתקל בהתנגדות במשרדי החקלאות והתמ"ת וכן מצד הרפתנים והמחלבות. גם דרישת האוצר להורדה משמעותית של 20% במחיר המטרה של החלב נתקלת בהתנגדות גורפת במשרד החקלאות ואילו משרד התמ"ת מוכן כנראה להפחתה מינימלית במחיר.

      הקלות בכל התחומים

      כדי לאפשר הורדה משמעותית יותר תומכים משרדי התמ"ת והאוצר בפירוק מערכת הקשרים בין מכוני התערובת, שהוצגו בוועדה כהסדר כובל ומונופולים אזוריים לכאורה, האסורים על פי חוק ההגבלים העסקיים. הוויכוח הוא על המינון - ולא על העיקרון. במשרד האוצר רוצים הפחתה מהירה ומשמעותית של 20% בארבע שנים, ואילו במשרד התמ"ת מוכנים להפחתה מזערית.

      על פי נתונים שהוצגו לממשלה, יבוא מקביל יוכל להוריד מחירים בשיעורים של 50%-60% בחלק מהמוצרים. יבואנים הציגו תרחישים שלפיהם יגדל ההיצע של חלק ממוצרי החלב שייפתחו ליבוא בתוך שנה פי חמישה. גורמים ממשלתיים ציינו כי הפתיחה ליבוא לא מבטיחה הוזלת מחירים משמעותית. לדבריהם, לפי תקדים תחום התקשורת, ברגע שנוצר איום של כניסת מתחרה חדש מיהרו חברות התקשורת להוריד מחירים כדי לתפוס נתחי שוק.

      "חייבים להכניס שינויים - לא רק בתחום החלב, אלא לגבי כל המוצרים", אמר מקורב לוועדת החלב. "חייבים לתת הקלות משמעותיות לגורמים חדשים שרוצים להיכנס לתחום ונשקלים שינויים מבניים משמעותיים, אפילו פיצול מחלבות, למשל באמצעות מכירה. זה צעד מורכב שטרם נבחן משפטית ועדיין לא נבחן לפי שיקולי עלות-תועלת".

      המקורב אמר עוד: "נבחן גם עניין פיקוח על רווחיות המחלבות, נושא שמשרד האוצר מוכן לבדוק בניגוד לפיקוח על מחירים, לו הוא מתנגד בתוקף. גם עולם הקשרים בין הרשתות לספקים חייב להיבדק. יש לנו אינדיקציות שחלק מהכללים שקבע שטרום בין רשתות לספקים לא יושם, ולמה שיושם מצאו חלופות. צריך לאכוף את החלטות הממונה על ההגבלים. כאן נדרשת עבודה משמעותית של רשות ההגבלים העסקיים", הוסיף. חבר בוועדה ומשתתף נוסף בכל ישיבותיה הוא שלומי פריזט, הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים.

      הגורמים הממשלתיים בוועדה הצביעו גם על קשר בין יחסי ספקים גדולים ורשתות ליבוא. "לא מדובר רק בקשר בין חוגלה קימברלי לשופרסל, שנמצאות תחת אותה בעלות (קבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, א.ק). יש הסדרים משמעותיים של הנחות ובונוסים שמחזקים את הקשרים בין ספקים, שהם יבואנים גדולים, לרשתות - ויוצרים תמריץ שלא להכניס יבוא מקביל זול יותר", אמר המקורב לוועדה.

      לדבריו, "רשות ההגבלים יכולה לאסור על קשרים אלה ולפתוח את השוק ליבוא מקביל. לא מדובר רק במוצרי חלב. הקשרים בין היבואנים לרשתות הם סוג של קרטל כלכלי".