מריכוזיות לאצולת ממון

בשבועות האחרונים גררה מחאת הקוטג' פולמוס נרחב על הריכוזיות במשק הישראלי. בוויכוח זה, חס מלהזכיר את המושג "קפיטליזם" ואת תפקידן של ממשלות ישראל בהעמקת הריכוזיות כתולדה ממדיניות ההפרטה המואצת. יחד עם זאת, ייתכן ששאלת הריכוזיות כבר מאחורינו.

על פי ידיעה שפורסמה ב"דה מרקר" לפני מספר ימים, "בכירים במשק" קיבלו באחרונה הזמנה אקסקלוסיבית לאירוע סגור, אלא שהפעם האירוע אינו מיועד להם, אלא דווקא לילדיהם. מדובר במפגש של "מועדון דור ההמשך" שעורך בנק UBS ישראל, שבראשו עומד המנכ"ל, קובי פיגנבוים, אשר לפי ההזמנה מבקש להזמין למועדון את צאצאי האלפיון העליון בישראל "כאורחי הכבוד" שלו. באירוע משתף הבנק פעולה עם המרכז הבינתחומי הרצליה.

ההזמנות למפגש נשלחו בעיקר ללקוחות וללקוחות פוטנציאליים של הבנק - שאחד התנאים לפתיחת חשבון בו הוא כמיליון דולר "פנויים". הקבלה למועדון אינה כרוכה בתשלום, אך מיועדות אך רק לילדי המוזמנים. לפי לשון ההזמנה מדובר ב"מועדון מצומצם ויוקרתי שמיועד לבנים ובנות של מנכ"לים מובילים במשק". סביר להניח שחלק מהם מכירים היטב את המרכז הבינתחומי. כי רבים מבין ילדי הריכוזיות לומדים במוסד הפרטי להשכלה גבוהה.

במהלך המפגש, שייערך במרכז הבינתחומי שבראשו עומד פרופ' אוריאל רייכמן, יזכו המוזמנים, בני 20-35, המוגדרים כדור ההמשך של בעלי ההון והיזמים בישראל, להרצאות ממרצי המרכז בנושא מנהיגות. מארגני האירוע שומרים בסודיות את שמות הנרשמים למפגש. בחודש שעבר כבר ערך המועדון מפגש ראשון בן שלושה ימים בקיסריה, שבו השתתפו כ-20 מחבריו.

על פי הידיעה, דובר בנק השוויצי UBS מסר כי "הבנק מאמין שאנו לא מעניקים רק שירותים פיננסיים, אלא גם מעטפת הכוללת שירותי ערך מוסף, ובהם הדרכה וליווי לבני זוג של אצולת הממון ודור ההמשך. הבנק יזם את האירוע ומקיים שיתוף פעולה ארוך טווח עם המרכז הבינתחומי במגוון פרויקטים".

מהמרכז הבינתחומי נמסר: "בנק UBS פנה ליחידה להכשרת מנהלים של המרכז הבינתחומי במטרה לפתח תוכנית שתיתן מענה לאתגרים הייחודיים העומדים בפני דור ההמשך בעסקים משפחתיים. היחידה להכשרת מנהלים רואה חשיבות רבה בהכשרת בני דור ההמשך בעסקים המשפחתיים, בהנחלת כלים וערכים ראויים לצורך שימוש מושכל במשאבים הנמצאים בידיהם".

התגובה של המרכז הבינתחומי מדגימה שוב ושוב את עליונות המחקר על פני המציאות החברתית האפורה. עתה, כולנו עוסקים בריכוזיות והשלכותיה. אבל המוסד האקדמי (יחד עם הבנק!) כבר גילה את המגמה החברתית המרכזית המתפתחת במעמד הבורגני הישראלי: ריכוזיות, קשרי משפחה ובניית אצולת ממון.

מתברר שהקמת מוסדות להשכלה גבוהה פרטיים, המרחיקים את בני האצולה מהאוניברסיטאות הציבוריות (וזה לא פטנט ישראלי), חשובה עד מאוד לשמירת הסדר החברתי החדש. במרכז הבינתחומי נלמדים דווקא המקצועות החשובים באמת לשמירת הסדר החברתי המקפח הקיים בישראל: מנהל עסקים, תקשורת, משפטים וכלכלה.

מנוסח ההזמנה ניתן להבין לעומק את התפיסות הקיימות בכל הנוגע לרכישת השכלה (בישראל רוכשים השכלה, היא עולה הרבה כסף מהגן ועד לאוניברסיטה). כדי ללמוד עבודה סוציאלית במכללת ספיר, במכללת תל-חי או באוניברסיטת בן גוריון יש להוציא רבבות שקלים. אבל כדי להשתייך ל"מועדון האקסקלוסיבי" של הדור ההמשך לאצולת הממון, אין צורך בדמי רישום, אגרת שמירה או שכר לימוד - הכל חינם.

מתכנני מס למיניהם בוודאי מוכנים לייעץ לבנק השוויצרי שניתן לקבל איזה פטורון מתשלום מס בגלל ה"תרומה לחינוך" של הבנק הזר. זהו באמת ביטוי אחריות חברתית של תאגיד בנקאי מהגדולים בעולם. זו אחריות לשכבה החברתית המנהלת והמעצבת את הכלכלה, את החברה ואת הפוליטיקה של ישראל.

ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית-כלכלית www.sea.org.il