על פי חוק מקרקעי ישראל מחוייבים המינהל והרשות החדשה האמורה לרשת את מינהל מקרקעי ישראל להפעיל מאגר מידע שיהיה פתוח לעיון הציבור, שבו ייכללו פרטים על התקשרויות חוזיות של הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה. ממחקר שפירסם מכון ירושלים לחקר שווקים עולה כי חוסר השקיפות במידע שמנוהל על ידי מינהל מקרקעי ישראל מהווה מכשול לפיתוח שוק הנדל"ן בישראל.
יותר מ-90% מהקרקעות בישראל נמצאות בשליטת המדינה. בשנת 1960 נחקק חוק מינהל מקרקעי ישראל אשר קבע, כי הממשלה תקים את המינהל (ממ"י) כדי לנהל את אדמות ישראל שהן קרקעות מדינה. למרות זאת, אחד מהחסמים המשפטיים העומד בפני מימוש זכויות על קרקע היא חוסר השקיפות של המינהל, אשר בא לידי ביטוי בגילוי חלקי של עובדות בפני בתי המשפט והמתדיינים מול המינהל, ובחוסר שקיפות לציבור.
על פי חוק מקרקעי ישראל מחוייבים המינהל והרשות החדשה האמורה לרשת את מינהל מקרקעי ישראל במסגרת הרפורמה (רמ"י), להפעיל מאגר מידע שיהיה פתוח לעיון הציבור. סעיף החוק מציין במפורש כי: "הרשות תנהל מאגר מידע שיהיה פתוח לעיון הציבור ושבו יכללו פרטים על התקשרויות חוזיות של הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה.".
"ישנה חשיבות רבה לפרסום מלא של כל המסמכים הנוגעים להתנהלות המינהל. עיון באתר ממ"י מגלה שעוד רחוקה הדרך לשקיפות הנדרשת", כותב עמית המכון במחקרו, בועז ארד.
כ-80 החלטות בלבד מתוך יותר מ-2,600 החלטות של הנהלת המינהל זמינים לעיון הציבור באתר האינטרנט של המינהל. לא פורסמה באתר אפילו החלטה אחת משנת 2011. משנת 2010 פורסמה רק החלטה אחת.
"ספק רב אם רפורמה כלשהי תצליח במצב בו חלק קטן ביותר מההחלטות ידוע ומפורסם לרבים. צעד פשוט יחסית זה של הגברת השקיפות יוביל לרפורמה ויגביר יעילות, באפשרו כניסת יזמים חדשים והגברת התחרותיות", אומר ארד.
לדברי ארד, "חוסר שקיפות מרחיק יזמים ותורם לעליית מחירי נדל"ן, ומוביל לצמיחת שכבת מתווכים 'יודעי דבר' המקורבים למינהל ('מאכרים') וגורם לניוון פוטנציאל השוק. כמו כן, היבט קשה נוסף של מניעת המידע מן הציבור נחשף לאחרונה כאשר הסתבר כי בידי הקרן הקיימת נכסים רבים של יורשי נספים וניצולים מן השואה שלא נחשפו לציבור ולא נעשה לגביהם כל מאמץ לאיתור הבעלים והיורשים".