למרות החיסכון במחיר ההתפלה -מחיר המים לא הוזל

לאחר סאגה שנמשכה שנה וחצי, אושרה בסוף השבוע שעבר הקמת מתקן ההתפלה החמישי בישראל, באשדוד - בידי חברת המים הלאומית מקורות. ועדת המכרזים הבין-משרדית הודיעה בשבוע בעבר כי "לאחר בדיקה יסודית, הנדסית ופיננסית", היא מקבלת את הצעת מקורות להקים את המתקן.

הצעת מקורות התקבלה רק לאחר שהחברה הפחיתה כמה פעמים את המחיר שדרשה מהמדינה על המים שתתפיל - מ-2.86 שקלים למ"ק עד 2.40 שקלים למ"ק, הפחתה של 16%.

עם זאת, מחיר המים שדרשה מקורות היה אמור להיות נמוך יותר, משום שמקורות לא שיקללה במחיר את החיסכון שתשיג בזכות רכישת חשמל פרטי מוזל. עובדה זו נודעה לוועדת המכרזים במהלך בדיקת המודל הפיננסי של הקמת המתקן, אך הוועדה החליטה בכל זאת לאשר למקורות את הקמת המתקן במחיר המים שהציעה. במקביל, העבירה הוועדה את הסוגיה להכרעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט.

מקורות סיכמה לפני שנה על רכישת חשמל מתחנת הכוח הפרטית המתוכננת של קבוצת דוראד באשקלון בהנחה של כ-7% לעומת מחיר חברת החשמל. החשמל מהווה תשומה עיקרית בתהליך התפלת מי ים, ומחירו עשוי להיות אחראי ל-30%-40% ממחיר המים המותפלים. רכישת החשמל המוזל שיפרה באופן משמעותי את המודל הפיננסי של מקורות. ואולם, המדינה אמורה לרכוש את המים ממקורות בהליך זכייני לכאורה, ולכן היא זכאית ל-50% מהחיסכון הכספי שתזקוף מקורות בזכות ההסכם. חיסכון זה עשוי להסתכם בכ-2 מיליון שקל מדי שנה, ולהוריד את מחיר המים שאושר למקורות בכ-2 אגורות נוספות למ"ק.

מקורות, כאמור, לא שיקללה את ההחזר למדינה במחיר המים שהגישה. במקורות טענו כי משפטית, הם לא מחויבים לעדכן את מחיר המים, משום שעדיין לא נחתם עם המדינה הסכם זיכיון.

בוועדת המכרזים דחו את הטענה על הסף. לפי הערכות, מקורות נמנעת מלקזז את מחיר המים שתגבה מהמדינה מחשש לפגיעה בתשואה המינימלית ממילא של הפרויקט, ומחשש לפגיעה ביחסי הכיסוי בו.

ייתכן שהקיזוז אף יביא לשינוי תנאי הליווי הפיננסי שיעמידו עבורו בנק הפועלים ובנק ההשקעות של האיחוד האירופי (EIB), בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל. כך או כך, התחייבה מקורות להשלים את הסגירה הפיננסית של הפרויקט עד 15 בספטמבר, ולהתחיל באספקת מים בתוך שנתיים. המתקן אמור לספק 100 מיליון מ"ק מים מדי שנה.

ועדת המכרזים כבר הלכה לקראת מקורות בקביעת מחיר המים שיירכש מהמתקן. בדצמבר 2009 קבעה הוועדה שמחיר המים יהיה 2.36 שקלים למ"ק (כ-2.30 שקלים במונחים של ימינו), בהסתמך על המחיר הנמוך שנקבע במכרז המקביל להקמת מתקן ההתפלה בשורק. במקורות טענו שלא ניתן להשוות בין שני המתקנים ודרשו שמחיר המים יהיה 2.86 שקלים לקוב. משמעות הסכמה למחיר זה היתה תוספת עלות למשק של 800 מיליון שקל.

במהלך השנה וחצי שחלפו הוזילה מקורות חמש פעמים את מחיר המים המותפלים שהציעה. לאחר שהממשלה עמדה לדון בהפקעת הפרויקט מידיה, נקבה מקורות במחיר הסופי - 2.40 שקלים למ"ק. בוועדת המכרזים נימקו בעבר את הסכמתם להתפשר על המחיר בטענה כי "המחיר המעודכן שנקבע לאחר שמיעת עמדת החברה, הוא מחיר ראוי וסביר ביחס למחיר השוק, בשים לב למצבו הקשה של משק המים".

מוועדת המכרזים נמסר בתגובה: "קביעת המחיר התבססה על כך שעלויות האנרגיה במתקן מקורות יירכשו במחירי חברת החשמל. מקורות הסתמכה בהצעתה על רכישת חשמל מיצרן חשמל פרטי. על פי עמדת ועדת המכרזים, במקרה כזה ההשלכות הן לכל הפחות חלוקת החיסכון עם המדינה בשיעור של 50%, כקבוע במסמכי הסכם הזיכיון. מקורות חולקת על עמדה זו, ולכן הוסכם כי המחלוקת תועבר להכרעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והכרעתו תחייב את הצדדים ותהא סופית. הצעת מקורות אושרה על ידי ועדת המכרזים מאחר ומבחינת השיקולים המקצועיים ההצעה עומדת בכל הפרמטרים המקצועיים הרלוונטיים - גם אם יופחת מחיר המים במלואו".

ממקורות נמסר בתגובה: "מקורות הגישה למדינה הצעת מחיר המבוססת על חשמל פרטי תוך גלגול מלוא החיסכון למדינה כדי לעמוד במחיר שסוכם עם משרד האוצר. אישור ועדת המכרזים מעיד על איכותה והיתכנותה של הצעת מקורות בכל התחומים: הנדסית-טכנית, פיננסית-כלכלית ומשפטית. מקורות תעמוד בכל דרישות ועדת המכרזים".