מחאת הדיור: המחאה של ילדינו

"מפונקים", "תל אביבים", "שמאל קיצוני" - במילים אלה מתמודדים נבחרי הציבור עם מחאת הדיור. אפרים דוידי סבור שבמקום להתחמק מאחריות, כדאי לממשלה לקדם פתרונות למצוקה

אפרים דוידי

זה היה רק עניין של זמן עד שהמחאה החברתית תפרוץ אל המרחב הציבורי. מאז יום חמישי, מאות ואף אלפים, מקימים אוהלים, מפגינים ומוחים. במקביל, צעירי "שבוע הזעם" הפגינו אמש מול בית ז'בוטינסקי במרכז תל-אביב והיום בצהריים הפגינו שוב מול סניף של בנק הפועלים המופרט בעיר. "יד המחאה עוד נטויה" הם מבטיחים. הם מתכוונים לקיים מחאת המונים בשבת הקרובה "שלא הייתה מביישת את כיכר תחריר או את פוארטה דל סול במדריד".

זה מאוד מרשים ואף מרגש. אלה הילדים שלנו, של כולנו. ולכן, מקוממות תגובות הממסד, שלא הפסיק להעשיר את הקבלנים ואת קופת האוצר במשך עשרות שנים. שר אחד הגדיר את המוחים "מפונקים" או "תל-אביבים" (גם התושבות בתל-אביב הייתה למילת גנאי במדינה המשקיעה את מיטב כספה בהתנחלויות שמעבר לקו הירוק). חברת כנסת נוספת רואה בהם "שמאל קיצוני – שריח אלכוהול נודף מפיו".

לא צריך להמציא את הגלגל מחדש

עצוב, שבמקום לנסות ולמצוא פתרון, המופקד על תחום הדיור בממשלה קורא למוחים "לעבור לפריפריה". יש לנו חדשות עבור המיניסטר: המוחים בשדרות רוטשילד כבר נמצאים בפריפריה החברתית. חרף העובדה שרובם ככולם עובדים, ידם אינה משגת כדי לפתור את בעיית הדיור. השר השלים עם העובדה שתל-אביב הופכת עיר לבעלי האמצעים ובדומה למדיניות הממשלה בכל תחומי הרווחה, הבריאות והדיור, הפתרונות תמיד רחוקים ממנה.

אני מודה, אני לא נמנה עם יושבי האוהלים בשדרות רוטשילד. אני גדלתי בדור שהספיק לזכות במשכנתאות מסובסדות (על ידי הממשלה), שהתגורר בדירה לא-לו, כאשר שכר הדירה היה בפיקוח (על פי חוק) ובמדינה בה הממשלה בנתה מדי שנה רבבות יחידות דיור עבור הדיור הציבורי. האוצר, באיטיות והתמדה, בשירות ההון, הפריט ושחק את כל המכשירים האלה והתוצאות ניכרות בכל הארץ. אין יותר משכנתאות מסובסדות – מי שרוצה לרכוש דירה צריך לסור את הבנק הפרטי למשכנתאות, אין כל פיקוח או הגבלה על שכר הדירה ומלאי הדירות שבדיור הציבורי אזל לפני שנים רבות. האוכלוסייה גדלה, אבל ההיצע של הדיור הציבורי (בו המגמה היא לגבות שכר דירה במחירי השוק) הולך וקטן.

"מה אתם מציעים?" שואלים כתבים חדי לשון את הצעירים המפגינים. "האם יש להם בכלל פתרונות?" כותבים הפרשנים הוותיקים ויש אף שמרימים ידיים ושואלים "האם יש בכלל פתרון למצוקת הדיור?". לא צריך להמציא את הגלגל: משרד הפנים צריך להפסיק את התערבותו בכל פעם שעירייה מנסה לקדם את תכניות דיור בר-השגה בתחומה, יש להקים בנק למשכנתאות ממלכתי שיעניק משכנתאות בריבית אפסית לזוגות הצעירים, יש להטיל פיקוח על שכר הדירה ולבנות רבבות יחידות דיור בדיור הציבורי. כל זה היה. וכל זה איננו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully