פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נביעות גז טבעי התגלו במים הרדודים בקרבת חופי ישראל

      סקר ראשוני חשף נביעות מתאן מול עכו, גוש דן ואשדוד. החוקרים לא איתרו את מקור הגז - אך נובל אנרג'י כבר התעניינה בממצאים. "ייתכן שנמצא מקור אנרגיה זמין וקל להפקה"

      תגליות הגז הטבעי שבעומק המים הכלכליים של ישראל עשויות להיות רק המתאבן לעידן של תגליות גז גם בקרבת חופי ישראל - כך סבורים באוניברסיטת חיפה. חוקרי האוניברסיטה חשפו באחרונה מספר רב של נביעות גז טבעי גם במים הרדודים שלחופי ישראל.

      החוקרים לא הצליחו עדיין להתחקות אחר מקור הגז. להערכתם, מדובר בהידראטים (גז מתאן הלכוד בקרח שבקרקעית הים). נביעות הגז אותרו במרחק של עד 10 ק"מ מחופי ישראל, בעיקר מול חופי עכו, גוש דן ואשדוד (ראו מפה). עומק המים בכמה מן הנקודות הסתכם ב-40-50 מטר בלבד, כשהנביעות התגלו בעומק של 10 מטרים בלבד תחת קרקעית הים. זאת, לעומת מאגר הגז לווייתן, למשל, שאותר בעומק מים של 1,680 מטר - ובעומק כולל של כ-5,200 מטר.

      "עתודות ההידראטים גדולות בעשרות מונים מהגז בתגליות המוכחות", אמר ל-TheMarker הגיאופיסיקאי ד"ר יצחק מקובסקי מבית הספר לחקר הים באוניברסיטת חיפה. "הבעיה היא איך להוציא את הגז", הוא מסייג.

      אסדת קידוח הגז לוויתן מול חופי ישראל (יח"צ)
      תגליות הגז בעומק המים הכלכליים הם רק המתאבן? קידוח לוויתן (צילום: יחצ)

      נושא הגז הרדוד מצוי כיום בחזית המחקר העולמי, אומר מקובסקי. ההידראטים, הוא מסביר, הן מולקולות מתאן הלכודות בקרח שתחת פני הים, בניגוד לגז הטבעי שמופק כיום בישראל (ובעולם), ונצבר במאגרים הכלואים בתוך שכבות סלע בעומקים של מאות ואלפי מטרים תחת פני הקרקע. אף כי גז זה אינו נאגר בנפחים המצדיקים קידוחי גז עתירי הון, בעולם האקדמי יש הסבורים כי ההידראטים יהפכו בעתיד למקור אנרגיה חשוב - לאחר שתימצא דרך להפיק את הגז באופן כדאי כלכלית.

      בבית הספר לחקר הים באוניברסיטת חיפה ערכו באחרונה סקר סייסמי תת-ימי בשיתוף המכון לחקר ימים ואגמים בחיפה, ברצועת המים שבמרחק של עד 20 ק"מ מהחוף. ממצאי הסקר הפתיעו במספר הרב יחסית של נביעות גז לחופי ישראל - ועוררו תהודה אקדמית בינלאומית, בייחוד משום קרבתן לחוף.

      "הסברה כי הגז נוצר במקום קרוב מעוררת תקווה"

      לדברי מקובסקי, התופעה "הישראלית" של נביעות גז הידראטי במים רדודים בעומק עשרות מטרים בלבד מוכרת בעולם. ואולם, המחקר העולמי לא הצליח עד כה להתחקות אחר מקורות היווצרות גז זה ואחר קצב היווצרותו - ולכן לא ניתן לאמוד את היקפו. "הסברה כי הגז נוצר במקום קרוב ורדוד, מעוררת תקווה כי ייתכן שנמצא מקור אנרגיה זמין וקל להפקה", אומר מקובסקי. "הגז אמנם זורם בכמויות קטנות - אך ממקורות מתחדשים, כשעלויות הפקתו הנמוכות יחסית עשויות להבטיח את כלכליות הפיתוח", הוסיף. "אני לא יכול להבטיח שלגז יהיה פוטנציאל כלכלי, אבל צריך להבין איך עובד המנגנון ונוצרת שכבת נביעות כזו".

      ואולם בעוד שהחוקרים מסיימים את מיפוי קרקעית המים הרדודים ומנסים להתחקות אחר מקור הנביעות, מסתבר כי כבר מתעניינים בממצאים, ולא בנושא ההידראטים בהכרח. הנתונים שאספו החוקרים אודות קרקעית הים מספקים מידע חשוב למפעילת קידוחי תמר ולוויתן, חברת נובל אנרג'י האמריקאית. זאת, משום שהיא נדרשת בימים אלה בהנחת תשתית הולכת גז תת-ימית אל החוף, ונזקקת לעדויות על יציבות הקרקע שעליה תניח את הצינורות.

      "נביעות גז עשויות, למשל, להעיד על מבנים קרקעיים מחוררים שעלולים לערער את המשטח שעליו יונחו הצינורות", מסביר מקובסקי את הקשר שנוצר עם החברה האמריקאית. בנוסף, הוא מגלה כי ממצאי המחקר מעניינים גם גופי תכנון שבוחנים בימים אלה את ההיתכנות להקמת איים מלאכותיים לחופי ישראל. הנתונים עשויים ללמד אודות יציבות המבנים הגיאולוגיים שעליהם יוקמו האיים. למשל, האי המלאכותי שתוכנן בעבר מול חופי הרצליה, כדי שיאכלס בעתיד את שדה התעופה הבינלאומי של ישראל.

      נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' אהרון בן-זאב, אמר בהתייחס לממצאים כי "מדינה שרוצה לקדם תשתיות גז ונפט, אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר במקום. חקר משאבי הים באוניברסיטת חיפה הוא דוגמה לכך. אנחנו נמשיך ונחקור במטרה להוביל את ישראל לעצמאות האנרגטית שאליה היא יכולה להגיע".