אחריות חברתית – השינוי מתחיל?

השינויים שנעשו בשוק העבודה פגעו במעמד הביניים, והממשלה עמדה מהצד. ד"ר ישראל בוקסר סבור שהגיע הזמן לקפיטליזם מתחשב, ולאור גל המחאות - זהו עת לשינוי אמיתי ולא קוסמטי

ד"ר ישראל בוקסר

הקטנתו של מעמד הביניים, איננה רק "מחלה" ישראלית. קל להאשים את הממשלה ואת המגזר הפרטי ואת זה עושים כולם. צריך לשים לב לכך, שמעמד הביניים, בכל העולם המערבי, מצטמק והולך. זה לא אומר שלא צריך לדאוג לאנשים ולטפח אותם. זה אומר, שישנם שינויים מפליגים שמשפיעים על שוק העבודה, בייחוד על תחום השירותים, שמקטינים מאוד את היקפו של מעמד הביניים.

ישראל, כמו מדינות רבות אחרות בעולם המערבי, היא מדינת שירותים.כ-75% מהמועסקים באים מתחום זה, המכיל שירותים ממשלתיים, ציבוריים וחברתיים, ושירותים פרטיים, הכוללים שירותים: עסקיים ופיננסיים, תקשורת, הובלה, הסעה, שילוח, אינטרנט, תיירות, תוכנה, קמעונאות, בריאות, השכלה, רכב ועוד.

בשנים האחרונות עוברים השירותים מהפכה, שהשפעותיה ניכרות בחמישה תחומים: ראשית, הפרטה. הממשלות מפריטות שירותים בתחומי בריאות, רווחה, סעד, חינוך ונוספים. הרציונל: הקטנת המגזר הציבורי וחיסכון.

עוד בוואלה! NEWS

יש פתרון אמיתי: הקרם שיעלים לך את כתמי הפיגמנטציה

לכתבה המלאה
הפגנות מחאת הדיור בירושלים, השבוע (צילום: מגד גוזני)

שנית, מיקור חוץ: יותר כלכלי להוציא פעילויות למיקור חוץ, המתאפיין כהוצאה משתנה ונשלטת, לעומת כוח אדם קבוע שעלויותיו קבועות וגבוהות. תחום הנוסף הינו הטכנולוגיה, שהולכת ומשתלטת על מגזר השירותים. היא גורמת למערכות ממשלתיות, ציבוריות ופרטיות להפוך למקוונות, ללא צורך בכוח אדם. כחלק מהתפתחות זו, קיים גם האינטרנט - כעת, כל אחד יכול לרכוש היום ישירות שירותים ומוצרים ברשת, מבלי להזדקק לשירותים של מתווכים.

לבסוף, הגלובליזציה - ניתן היום להעניק שירות מכל מקום בעולם, לכל מקום. פעילויות רחבות ומגוונות אינן מחייבות הימצאות פיזית בתחנות העבודה, ובעקבות כך ניתן לבצען מחו"ל, בזול, בלי צורך להשתמש בכוח אדם מקומי ויקר. הכוונה לשירותי תוכנה, פיתוח, תכנון, הנדסה, תיאום, הדרכה, לוגיסטיקה ועוד.

בשוק ישנה דרישה למשרות פשוטות יחסית, פחות אטרקטיביות, הדורשות נוכחות במקומות העבודה בתחומים רבים. התוצאה: ירידה במספר המשרות. המשרות שנשארות פחות אטרקטיביות, כוללות פחות עובדים קבועים, ירידה ברמת השכר - פחות מעמד ביניים. על רקע זה נדרשות פעולות מאומצות של הממשלה והמגזר הפרטי לשמר את מעמד הביניים. בשביל זה יש אחריות חברתית.

מתחם מחאת האוהלים בעפולה (צילום: בכר שינאווי)

המטרה המוצהרת של האחריות החברתית הנה השגת רצון טוב בקהילה. מחקרים בעבר אכן הוכיחו, שחברות שתרמו לקהילה זכו לבונוס בדמות ביצועים עסקיים טובים יותר. יש להבין שהיום הכול שקוף, כולם רואים הכול.

בהתאם, פעילות של אחריות חברתית מסורתית, לא יכולה להרשים אפילו חתולי רחוב, בוודאי לא את הציבור - שעד לתופעות; דחייה של פירעון אג"ח - מישהו מכיר את אילן בן דב? איך לשפר עכשיו את המיצוב של דלק או אורנג'? עמימות עסקית - מישהו יודע כמה מרוויחה תנובה? מה זה עושה למותג שלה? אי הגינות עסקית- שמעתם על עמלות הבנקים, או על משכורות המנהלים שלהם? שום פעילות של אחריות חברתית לא תגרום לציבור לאהוד אותם, בייחוד כאשר התשואה על ההון שהם עושים, גדולה לאין שיעור מזו של הציבור שמפקיד אצלם כסף.

הציבור מבין, אפוא, שהאחריות החברתית של הרבה ארגונים היא יחסי ציבור נטו. דרך לקבלת לגיטימציה מהפוליטיקאים כדי שיוכלו לצבור יותר כוח והשפעה, לעקר את הרגולציה, ולהרוויח כמה שיותר. מתכונת זו פשטה את הרגל, והיא מזיקה לקהילה.

הציבור מבין שהאחריות החברתית של הרבה ארגונים היא יחסי ציבור נטו. עצרת המחאה בשבת שעברה בבתל אביב (צילום: אורי לנץ)

קפיטליזם תומך בקהילה

תתפלאו, אבל הקפיטליזם האמיתי, חותר לפריון וליצירת ערך לכל השחקנים בתהליך, כולל הציבור והקהילה. הרציונל: בלי זה, לא יהיה שגשוג. בהתאם, יש ליצור ערך משותף (Shared Value) לחברה, ולכל השחקנים בסביבה בה היא פועלת. לא אכנס למהות התפעולית של התהליך, רק אציין, שהיא צריכה לעבור דרך ליבת העסקים של הפירמה, ולא רק באמצעות תרומות חיצוניות, חשובות ככל שיהיו. אז מה עושים?

ראשית וחשוב, אסור לשכוח שאם רוצים אחריות חברתית אמיתית, אי אפשר להימנע מכך שהדבר צריך להשתלם גם לתאגידים, כי אחרת זה לא יתמשש. צריך גם להבין, שבסופו של דבר, מה שמניע את השגשוג והצמיחה זה אותן חברות מצליחות. צריך ליצור מומנטום חברתי ולאומי לפיו ימנעו תמיכות ממשלתיות, גם יופעל סנטימנט צרכני שלילי מהותי, כלפי חברות שמזיקות לקהילה.

בהתאם, יש לשנות גם את קריטריוני הדירוג של "מעלה" לאחריות חברתית. יש להפסיק, למשך שנתיים לפחות, להוציא נושאים למיקור חוץ אצל קבלני כ"א. הממשלה צריכה ליצור אטרקטיביות להישארות חברות שירות בישראל. עשינו את זה עם אינטל, אפשר לעשות זאת גם עם אחרים. חובה להקטין הבירוקרטיה ולעודד את היזמות באשר היא. צריך לעודד ולממן חיילים משוחררים להשתלבות במקצועות נדרשים בתחומי השירות והטכנולוגיה.

הציבור מצפה מהמגזר הפרטי שיעזור וירים את הדגל של פעילויות אלו. בעסקים ישנם הרבה אנשים טובים עם יכולות וקבלות. הממשלה לבדה לא מסוגלת לעשות הרבה. עכשיו כולם יודעים שלנוכח המחאות שהגיעו, זהו עת לשינוי אמיתי ולא קוסמטי.

הכותב הינו מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים – אור יהודה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully